Try not to stick your finger in the socket and you won't get electrified

כרגע אני יכולה להצהיר בבטחה - חיפה בידינו!

המסיבה אתמול הייתה מצויינת, החל מהרגע שאריק הגיע אלינו הביתה והתחיל גל העקיצות על דה, כשחיכינו לבוריס שיצא מהארוע שלו ונעלה צפונה, במהלך הנסיעה וכל הבדיחות פיפי-קקי-הומו-תחת ומי זיין את מי ועד שיצאנו מהמועדון בערך בשש בבוקר.

אהבתי את הצורה של סיטי הול ואיך שהוא בנוי, קצת הציקה לי העובדה שהיו שם מאווררי ענק שגרמו לי להפוך לחיקוי ממורמר משהו של מרלין מונרו - החצאית שלי העדיפה להתנפנף סביבי ולעלות הרבה מעבר לגבול ההגיון.

כל כך שמחתי שאלה יכלה לבוא, בלעדיה הייתי יורדת מהפסים שם, אני לא אוהבת להיות לבד במסיבות, ולא, דה לא נחשב. מארגן הארוע לא יכול להקדיש זמן לבת הזוג שלו. ובתכלס, לא צריך, אני יותר חופשיה ככה.  איתה תמיד יש לי בידור, אפילו בדמות השלוך שהפעם טרח למרוח גם אותי ברוק שלו, למצוץ לי את האצבעות ולדרוש ממני שאתן לו סטירה על זה שלקח לי את הדרינק.

הייתי שיכורה בצורה נחמדה, בירה תמיד מצליחה להעיף אותי גבוה מדי אבל קאמפרי מאזן אותי. עד לרגע שבו הבנתי שהארנק שלי לא נמצא בתוך התיק הקטן שלי שתמיד צמוד אליי. אני חושבת שאפילו לא הצלחתי להספיק לעכל את הארוע, רק אמרתי לאלה שהארנק לא בתיק. למזלי, באותו הרגע עבר לידינו הבארמן, היא שאלה אותו, הוא הביא לי את הארנק שמישהי קלטה על הרצפה.

אני חיבת לציין שאם זה היה קורה בתל אביב, לא הייתי רואה את הארנק שלי שוב, יחד עם כל כרטיסי האשראי, תעודת הזהות, רשיון הנהיגה, 400 שקל מזומן ועוד כל מיני דברים מאוד חשובים והכרחיים.

איכשהו, אנשים ניגשו אליי שם ועשו לי "שלום" בדרך שהייתה אמורה לרמז על הכרות מוקדמת. מצטערת, אבל אני לא זוכרת אף אחד וזה שהם אומרים לי שהיו איתי בסקסטאזי, לא אומר לי כלום. יש לי זיכרון של נמלה שיכורה כשמדובר בהמון אנושי שאני לא מכירה אישית.

רקדתי רוב הלילה, הרגליים שלי די כועסות עליי עכשיו ומצפה לי פחות מחצי יום חופש עד לשבוע עבודה חדש אבל נחמד לי.

לא אגיד שהכל מושלם, ההפך הוא הנכון, אבל אני משתדלת למחוק ארועים שליליים, אין לי בריאות להתמקד בהם. ואין לי מספיק שעות שינה אז אזחל לי למטבח כדי לחטוף משהו לאכול ואחפש את התמונות מאתמול.

חיפה יותר שווה מתל אביב. =)