10/2008
אתר חפירות.
ארדכי דוכין - היא לא דומה (אתם יכולים לשמוע את השיר בזמן הקריאה אם בא לכם)
שלום לכם... מה נשמע? איך הסתדרתם לכם עם הגשם שהיה אתמול? בסביבות חמש בבוקר ישבתי בסלון ולשניה הבטתי לעבר המטבח (זה היה בשביל לעזור לי לדמיין מה אני הולכת להכין לי לאכול), מה שתפס את מבטי זה לא הפרינגלס הירוק שנח לו על השיש אלא צבע השמיים שנראו מבעד לחלון. מייד יצאתי לגינה והייתי בשוק מכמה שזה היה יפה. השמיים היו בצבע כתום כהה, כמעט חום וזה היה פשוט מדהים. זה אולי נשמע מצחיק אבל אני ממש מתלהבת מדברים כאלה, כאילו, אם יש דבר שאני באמת מתלהבת ממנו זה נופים, שמיים, ים ודברים כאלה, אתם אפילו לא מבינים עד כמה. לאחר כמה דקות שהמשכתי לעמוד בחוץ הרגשתי טפטופים על מצחי ומיד זה הפך למן מבול שכזה. מי שראה אותי מהצד בטח חשב לעצמו שהגעתי לארץ אתמול מאפריקה ומעולם לא ראיתי גשם.









לא לשפוט, זה אחרי לילה ללא שינה ו... אתם יודעים, המגילה הרגילה.


נמאס לי להיות לבד.
אני מתכוונת בקטע שאין לי חבר. מצד אחד, אני לא כל כך טיפוס של חבר.
אני מזל אריה ופלרטטניות זה משהו שמאוד צמוד ל-99% מבני מזל אריה.
כאילו, גם אם יש לי חבר אז אני תמיד חייבת שיסתכלו עליי, אני תמיד אוהבת את כל המבטים של האנשים ברחוב, את החיוכים שמעיפים לכיווני בכל מקום, אני פשוט אוהבת את זה. אולי כשמישהו מודה בזה שהוא אוהב תשומת לב בצורה כזאת זה נשמע לכם מוזר קצת, אבל בתכל'ס, כולנו אוהבים תשומת לב, תראו לי בן אדם אחד שאומר שהוא לא אוהב את זה. זה פשוט כייף. וכשיש חבר אז אמורים לא להתייחס לזה, לשדר שאנחנו תפוסים, לשדר שלא יבואו וינסו להתחיל איתנו, להיות קצת קשוחים. ואני לא יכולה. זה כאילו מגעיל בעיני. אני לא רואה את עצמי מתעלמת מאנשים שמדברים איתי ברחוב כמו שאני רואה הרבה בנות עושות. משום מה זה רק מעלה להן את הביטחון בזה שהן כאילו 'מנפנפות', הן לא מבינות שזה רק משדר חוסר ביטחון עצמי, לגמרי. אני לא מצליחה לדמיין את עצמי אומרת לבחור שבא ונותן לי מחמאה "עזוב אותי", "תעשה פרסה" או דברים כאלה. אפילו אם הוא לא לטעמי ואין מבצ שהייתי מתקרבת אליו, אני עדיין רכבד אותו, אעצרו ואקשיב למה שיש לו לומר וגם אענה. ברצינות, זה לא נראה לכם מאוד מגעיל להתייחס ככה לאנשים? אני מאבדת כאן את עצמי בין כל המשפטים כי זה לא שיש לי משהו להגיד כאן בעצם, אני סתם שופכת כאן כל מיני מחשבות ורגשות שעוברים עליי לאחרונה. אני לא חושבת שאני בוגדנית, אני מאמינה שאם יהיה מישהו שאני אוהב אותו באמת, שהוא יכבד אותי ויתייחס אליי כמו שמגיע לי, אז אני לא חושבת שאני אבגוד בו. כמובן שאם לא יהיה לי טוב אני אבגוד, אולי אפילו לפני שאני אפרד ממנו, מכירים את זה? זו מעין נקמה קטנה שכזאת, אפשר לחשוב כאילו הוא ידע מזה, זה רק בשביל לתת לעצמך להרגיש 'הנה, שלא יתלהב, לא חסרים בנים. החזרתי לו!'. בואו נגיד שאני אף פעם לא אראה סגורה כשיש לי חבר, זה שיש לי חבר לא אומר שאני צריכה לשדר לכל הסביבה לא להתקרב אליי, לא לדבר איתי, כאילו רק חסר שאני אתלה על עצמי שלט 'תפוסה' וזהו, סגרנו ת'בסטה. זה לא שיש לי טבעת על האצבע. יצא לי לפני כמה ימים לזרוק מילה על דקסטר, זוכרים אותו? בטח שאתם זוכרים אותו, חפרתי עליו יותר מדי כאן. זה לא שאני אוהבת אותו, זה המזל שלי, אני חושבת – שאני לא אחת שמתאהבת, מאוד מאוד מאוד קשה לי להתאהב, קשה גם לבחור לגרום לי לאהוב אותו, אני פשוט לא מהבנות האלה שהן יצאו לפגישה ראשונה עם בחור מסוים ואז הן ישר יוצאות לרחובות בקריאות "אני מאוהבת! אני אוהבת
אותו! נשמה שלי! אנחנו מאוהבים!
אנחנו במערכת יחסים רצינית!", Like, wait a minute, dude!.
תתנו לי לבדוק מה המצב, תתנו לי לבדוק אם הוא באמת שווה את זה. אז בקיצור, איפה היינו? אה דקסטר.
אז זרקתי עליו איזו מילה על משהו שהוא פעם אמר והצחיק אותי ומיד נזכרתי שאני די מתגעגעת אליו, קצת כזה, לא יודעת איך להסביר את זה.
אותו אחד שהיה לי לפסיכולוג לאותו ערב אמר לי "מה יש לך? תרגעי... יש עוד הרבה דגים בים!", עיקמתי את שפתיי ואמרתי "ויש הרבה ערבים בעאזה, במה זה בדיוק עוזר לי?".
זה משפט שאף פעם לא הבנתי. זה כמו שתלכו לחנות האהובה שלכם ואז תתאכזבו לגלות שהג'ינס שרציתם אזל, תעשו פרצוף של כלבלב מסכן ואז המוכרת תבוא בחיוך ותגיד "מה יש כפרה? יש עוד הרבה ג'ינסים בחנות!", ומה אני אמורה לעשות עם זה? אני רוצה את הג'ינס הזה, ג'ינס X, רק אותו, לא ג'ינס אחר! אל תנסי למכור לי תחליפים! אז מה שאני מנסה להגיד, נראה לי, זה ש... דקסטר, אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להחליף אותו בקטעים המצחיקים, בתמימות שלו, ב... אוף.
ברור שיש הרבה בנים, יש כל כך הרבה גברים סביבי, אחד כזה ואחד כזה, אחד מצחיק, אחד חכם, אחד מאוהב בעצמו, השני מיליונר, השלישי דומה לבראד פיט ולרביעי יש את התכונות שאני רוצה בגבר. אבל לדקסטר היה הכל, הוא גם היה חנון, גם יפה, גם חכם, גם מצחיק, גם גם גם הכל. אני יודעת שאתם בטח חושבים לעצמכם "למה היא חופרת לי עכשיו? אני צריך ללכת להשתין, השלפוחית שלי עומדת להתפוצץ וגברת אבריל מתפלספת", אז כן, ככה זה אצלי בשעות האלה. אה, יש גם את פרמה, שהוא סקסי ברמות מטורפות, אני מוצאת את עצמי בוהה בו סתם ככה בלי סיבה. סתם, האמת שיש סיבה שאני בוהה בו ככה – הוא פאקינג סקסי, אבל זה נחמד להגיד "ככה סתם בלי סיבה".
כבר אמרתי שאלו השעות שבהן אני ....? אהא, אמרתי. אז תתחשבו. מה עוד יש לי לספר ולא סיפרתי?
המממ... תגידו, גם אתם מודאגים מהמצב של המדינה הזאת? לפעמים אני עדיין שואלת את עצמי בשביל מה לעזאזל אולמרט פרש.
נכון, הוא עשה דברים לא יפים, נכון, היה עליו לחץ מטורף, אבל למה לפרוש? מפחיד אותי כבר לדמיין מי הולך להיות ראש ממשלה המחליף (כאילו שזה לא ברור) ועוד יותר מפחיד אותי לחשוב על מי הולך להיות אחריו. אולי ביבי? הלוואי, השפוי היחיד. מה שעוד מעצבן אותי שכבר האנשים במדינה הזאת לא יודעים לכבד את מי שמעליהם. עזבו רגע את רצח רבין (שזה בכלל היה מתוכנן), שזה דבר שהוא פשוט.... מזעזע לדעתי, לרצוח ראש ממשלה.
אז נכון, זה יצא לטובה שהוא מת, אני לא אגיד שאני שמחה שהוא מת כי אני בחיים לא ארקוד על קבר של אף אחד (חוץ ממותם של... טוב, לא נתחיל לפתוח פה עוד דיון שיסתיים בחמש מאות טוקבקים של "גזענית!!!"), אבל אם הוא לא היה מת אנחנו היינו מאבדים חלק מאוד חשוב מהמדינה שלנו ולכו תחשבו מה היה יכול להיות בהמשך. בכל מקרה, זה עדיין מפחיד לחשוב שזה כאילו 'מותר' לרצוח ראש ממשלה. וזה מגעיל אותי שאנשים שהיו קרובים אליי מאוד אהבו לשבת לידי, לקחת לי את פהלאפון לשניה בטענה "אני רוצה רגע לשחק בסנוקר", "תביאי לראות תמונות" וכאלה ואז היו מעתיקים את מספר הנייד של אהוד אולמרט, מתקשרים אליו ומקללים אותו. כאילו מה, התחרפנתם? נפלתם על השכל? זה פאקינג ראש הממשלה שלכם, ולא משנה אם הוא עשה דברים מגעילים או לא, אתם פאקינג מתקשרים אל ראש הממשלה שלכם ומקללים אותו? צורחים לו בטלפון "יאללה, תתפטר! שונאים אותך! חרא! תמות י'א זבל!", לאן הגענו? אם אתם לא סובלים את ראש הממשלה שלכם זה בסדר, באמת שזה בסדר.
כולנו שונאים אנשים, שחקנים, זמרים, פוליטיקאים ומה לא? אז תשנאו. אז תכתבו במחשבת שלכם כמה אתם שונאים אותם, תדברו עם החברים שלכם על זה שאתם מתים שהם יעלמו, על זה שאתם לא רוצים לראות אותם בטלוויזיה ולא רוצים לשמוע המם בכלל, אבל בין זה לבין לקלל אותם בפרצוף יש הבדל מאוד גדול. לא יודעת למה פתאום נזכרתי בזה, זה פשוט עלה לי, זה מרגיז.
ואם אתם רוצים להגיד משהו לבן אדם בפנים, יש דרכים לעשות זאת, יש דרכים להביע דעה.
וזה זמכיר לי גם מה שהולך כאן אצלי בתגובות, יש אנשים שחושבים שהם נמצאים בשכונה שלהם עם הזונות בצומת, מקללים, כותבים תגובות ארוכות מלאות קללות שגם אם אני רוצה להבין מה לעזאזם הם רוצים ממני אני לא מצליחה.
אחרי זה כשאני מגינה להם באותה צורה ועוקצת אותם הם מתלוננים ואומרים דברים כמו "את לא נחמדה!", "אני לא מבינה למה אנשים עושים ממך כזה ביג דיל, את פשוט מגעילה ורעה!!!". מה ציפיתם? שתקללו אותי ואני אחזיר לכם תגובה עם סמיילי? אני שואלת בשיא הרצינות.
ואז הם גם כותבים: "את לא יודעת לקבל ביקורת", נו, באמת... תגידו לי שלא הייתם רציניים עכשיו.
לא יודעת לקבל ביקורת? יש דרך לקבל ביקורת. יש כאן תגובות שנכתבות ע"י אנשים שלא אוהבים משהו מסוים שכתבתי, אמרתי, עשיתי או לא יודעת מה, אבל הם יודעים כיצד לתת ביקורת בונה, הם כותבים מה שהם חושבים בצרוה בוגרת, מסבירים למה הם חושבים ככה וזה נותן לי את האפשרות להגיב להם באותה רמה ולקבל את הביקורת שלהם. הרי אנחנו מבקרים מטבענו, אי אפשר לשלוט בזה, אז אם אנחנו כבר כאלה לפחות שנעשה את זה כמו שצריך.
למשל דוגמא לבנות שנמצאות כאן, נגיד ואת וחברה שלך עומדות לצאת למסיבה, את לבשת את השמלה שאת הכי אוהבת וכשחברה שלך ראתה אותך היא לא אהבה.
אם היא תגיד לך משהו כמו: "איכס! את נראית כמו זונה בצומת! מה זה המחשוף הזה? מה, את הולכת לחפש בולבולים או מה?! בעעע", אתן ישר תחשבו שהיא מפגרת, תקללו אותה, תשנאו אותה וכו' וכו'. אבל אם היא תגיד לכן: "תראי, אני יודעת שאת מאוד אוהבת את השמלה הזאת, אבל אני חושבת שבשביל הערב זה קצת יותר מדי, אני מתכוונת למחשוף... זה לא כל כך מחמיא לך ואני חושבת שאם תשימי את שמלה Y אז זה יראה הרבה יותר יפה", ככה אתן בטוח לא תעלבו, אתן אפילו תכבדו אותה על זה שהיא כנה איתכן, לא? נתתי את הדוגמא הזאת רק כדי שתבינו את זה יותר.
חה, עכשיו שמתי לב שבכל הקטע של הביקורות זה יצא כאילו אני משווה את עצמי לראש הממשלה, האמת שנתקלתי פה בכמה תגובות נוסח "את צריכה להיות ראש ממשלה" אחרי כל הפוסט על ה'אח הגדול' והפוסט שבא אחריו על הערבים, אז יצא לי לחשוב על זה וזה היה יכול להיות ממש מגניב. יצא לכם פעם לחשוב על זה? על מה היה קורה אם הייתם ראש ממשלה? תחשבו שנגיד בעוד כמה שנים אתם הופכים להיות ראש הממשלה, מה היה הדבר הראשון שהייתם עושים? מה הייתם משנים? איזה חוקים הייתם רוצים שיהיו? (נגיד ואתם הייתם אלו שיכולים לעזור בחקיקה באופן בולט יותר), הייתם נותנים שטחים? ובכלל, מה היו (וגם עכשיו) הדעות שלכם? אני אשמח אם תענו, זה באמת מעניין.
אני למשל לא הייתי נותנת שטחים בעד שום הון שבעולם, אני לא מבינה בכלל איך אפשר לחשוב על זה.
הרי זה לא שאנחנו הולכים לעשות שלום עם בני אדם, הערבים הם חיות לדעתי, חיות רעות, לא משנה כמה ניתן להם הם ירצו יותר, הם מזכירים לי ילד שהיה איתי בגן, תמיד הייתי מביאה איתי שקית ממתקים כזאת, הוא היה מבקש, הייתי מביאה לו קצת והוא היה רוצה את הכל. זה גם מזכיר לי את הילדים שיש במחששה של התיכון, אתה מביא להם סיגריה אחת כי הם נתקעו באותו יום בלי ומאז כל יום הם ישבו עליך.
אם הייתי יכולה לחוקק חוקים, אז הייתי מגדילה בהרבה את שנות המאסר לכל מיני פשעים. יצא לי לשמוע כמה פעמים שבן אדם יושב על אונס רק שלוש שנים, מה זה שלוש שנים? זה כלום! זה פאקינג כלום! ואם תשאלו אותי, אני לא חושבת שצריכים לתת רישיון בגיל כזה צעיר.
לי עדיין יש כי אני פשוט לא מוצאת זמן לזה, אז ברור שלי זה כייף שאני עכשיו הולכת לעשות רישיון ומסיימת הכל תוך חודש, חודשיים מלווה ויאללה, נהגת חדשה נולדה. אבל אני גם חושבת שלתת רישיון לנער בן שבע עשרה זה כמו לתת אגוזים למי שאין שיניים. רגע, סליחה, זה לא המשפט המתאים, התכוונתי ל: זה כמו לתת M16 לנסראללה. כאילו, כל הנערים האלה רק מחכים לרגע שיגמר להם המלווה כדי שיוכלו לצאת אל הכביש, להתכרע על איילון, לקבוע עם כל החברים בשישי בערב, לאסוף את כולם למרות שמותר רק עד 2 נוסעים, לנסוע למסיבה ו... נראה לכם שהם שמים זין על הקטע של האלכוהול? כל אחד בטוח שהוא מיוחד, "אני לא ילד! אני לא משתכר מבירה!", הם לא מבינים שכל טיפת אלכוהול יכולה לשנות, כמה שזה נשמע מצחיק.
אני חושבת שגם הייתי מחמירה בעונש למי שמתעלל בבעלי חיים, ובכל, אוסרת על עמותות להרדים חיות, איזה מן דבר כזה?
גם בקשר לניסויים אני מתנגדת, אבל זה נראה לי דבר שהוא יותר מדי גדול ב שביל לעצרו אותו, יש מעבדות שעושות את זה בחשאי. פעם הייתה לי משבה כזאת... לפרוץ למעבדה ולשחרר את כל החיות, אבל בטח היו תופסים אותי ואז הייתי נעצרת, וזה סתם חרא, כי אז איך אני אוכל לכתוב לכם? מה תעשו אז? אה?!
עכשיו יצא לי לחשוב על עוד משהו, תארו לכם שש"ס עולים לשלטון? תוך זמן קצר אין מועדונים פתוחים בשבת, אין קיוסקים, אין לבוש לא צנוע בבית הספר ואין ואין ואין. איזה חרא זה יהיה. מזל שבינתיים הם לא עולים, למרות שעם קצב ההתרבות שלהם... תתחילו להכין את החצאיות והפאות גבירותיי (ורבותיי? ).
אבל דוגרי, כמה שאנחנו לפעמים מתעצבנים ואומרים "אה! תראו את הדתיים האלה! מתרבים להם כמו נמלים, לא עובדים ורק מקבלים כסף על חשבון המדינה!" אז בסופו שלד בר הם אלה שיצילו אותנו, כי בזמן שהערבים מתרבים כמו לא יודעת מה אנחנו לוקחים דוגמא מסין ומתקמצנים על הזרע. אנחנו כולנו צריכים להתרבות! שנגיע ל50 מליון!
טוב, אני חושבת שזה כבר השיא שלי אז... אני אפרוש לי לישון. לא, רגע, בעצם יצאתי לפני כמה דקות מהמקלחת, כתבתי לכם פה את הכל תוך כמה דקות בהקלדה הכי מהירה שראיתם ועכשיו אני עפה לעשות את טקס הקרמים שלי, להתלבש, לייבש קצת את השיער ורק אז אני אלך לישון. מחר (או יותר נכון בעוד כמה שעות) יש לי עוד שיעור, מה שמזכיר לי שאני לא עשיתי את כל שיעורי הבית ושכחתי קצת כמה דברים, אני מקווה שאני לא אקום מאוחר ושיהיה לי זמן לעבור קצת על החומר. חוץ מזה, עם כל אהבתי לחורף לא בא לי שירד מחר גשם ושיהיה קר, אין לי כח להוציא את כל הבגדים החורפיים מהמדפים הגבוהים בארון. נזכרתי שבכלל עוד לא קניתי בגדים לחורף... הגיע הזמן שאני אתבכיין כמו נקבה טיפוסית (מה זה נקבה לא טיפוסית? ) ואז אצא לשופינג גדול. אז זהו, עד לכאן עם זיוני השכל של אבריל להיום (להבוקר). אז כמה בקשות לפני סיום:
אני אשמח אם תענו על מה ששאלתי מקודם, מה הייתם עושים אם הייתם ראש הממשלה:)
ואני גם אשמח אם תרשמו לי כאן שמות של שירים שלדעתכם הם יפים, בא לי לחדש את השירים האמ.פי וגם לשמוע שירים שאולי עוד לא שמעתי.
וגם.. מי שבא לו לעשות לי באמת טובה ולקבל ממני סוכריה (וירטואלית), אז אני אשמח אם תעשו צילום מסך על הבלוג שלי (Print Screen) ותשלחו לי את זה באי מייל או שתעלו לנט ותשימו קישור לתמונה כאן בתגובות. למה? כי הגודל המחשב שלי קצת שונה ואני רוצה דלעת איך זה נראה במחשבים אחרים, המחשב שלי קצת התחרפן. אז אם בא לכם לעשות לי את הטובה הזאת פשוט תעשו צילום מסך על הפוסט הנוכחי הזה.
תודה רבה מראש 
(כמה "אני אשמח" יצא לי, אז יאללה, פנקו, תשמחו אותי).
שיהיה לכם אחלה סופ"ש,
אוהבת המון,
אברילו'ש.
|