יומנה של נערה

איזה עצבים. כתבתי פה עידכון מלא, באתי לשלוח והמחשב נתקע. ינעל דינאק. איזה עצבים! שונאת כשזה קורה.
טוב מההתחלה...

עכשיו בוקר ואני עדיין ערה (מן הסתם, אחרת איך אני כותבת?).  מיום ראשון מתחיל לי חודש הכי עמוס שהיה לי בזמן האחרון, מלא מלא לימודים, שלושה שיעורים בשבוע שבכל אחד מהם יש מבחן שהוא שלוש וחצי שעות בערך. מהניסיון שלי – זה לא טוב. לפני חודש עשינו מבחן כזה ואני קיבלתי מיגרנה שלא עזבה אותי יומיים אחרי זה. סבל. מעצבן לאללה. וחוץ מזה יש לי הרבה חומר להשלים בבית, ללמוד... אתם זוכרים את החבר'ה מחו"ל? אז הם ממש אוטוטו חוזרים לקליפורניה ועוד לא נפגשתי איתם, אני חייבת מחר להרים צלצול לג'ורדן או פריסיליה ובאמת לראות מה קורה איתם. דווקא הם ממש נחמדים ובטח הפעם הבאה שהם יבואו לבקר תהיה רק בעדו שנה או שנתיים, אם בכלל.
בקשר לאותו סיפור שהיה בפוסט הקודם (עם ההיא שהייתה לי עליה סטיגמה ועל האקס שלה, שלומד איתנו בכיתה) אז... קודם כל, הכינוי שלה יהיה כאן נטע ושלו... אממ... הרוזן. אין, רק תגידו שאני לא מקורית עם הכינויים שלי. (פשוט נמאס לי לכתוב כל פעם "ההיא מאותו יום שהלכנו", "ההוא שהיינו אצלו בבית", חלאס...).
בקיצור, אז ממש רציתי לדבר ביום חמישי עם נטע, להגיד לה מה אני חושבת על כל העניין, שזה די מפריע לי שהיא מצפה ממני לספר לה כל דבר שהרוזן אומר לי. כשהגעתי לשיעור מיד נכנסתי לכיתה כדי לבדוק אם היא שם – היא לא הייתה שם. ישבתי מחוץ לכיתה ועישנתי סיגריה, היו לי כמה דקות לפני תחילת השיעור. בחוץ ישב איתי הציפלוח (נו, זה שרצה שאחליף מקומות, זה יהיה הכינוי שלו כאן) ואז הגיע ג'וני (זה שהסיע אותי אז הביתה ששומע באך וסיפרתי עליו כאן). אז באותו יום שהוא החזיר אותי אמרתי לו בצחוק כזה "יה... תצרוב לי את הדיסק" ולא ממש התכוונתי. ז"א, אני אוהבת מוסיקה קלאסית, אבל לא חשבתי לעצמי שאני מסוגלת באמת לשמוע את זה בבית. I mean... תתנו לי אמינם, הביטלס ובריטני ואני מסודרת (סתם לא, הרשימה שלי כ"כ ארוכה). בכל מקרה, הוא ישב איתי גם, נאלץ לסבול את עשן הסיגריות, רק מזל שהוא לא יצא בצעקות "רעל! זה רעל!" המתאימות לו. הוא פאקינג צרב לי את הדיסק. לא שחבתי שהוא יקח את זה רציני, הוא כזה חמוד. הוא אשכרה צרב לי את הדיסק וכתב עליו, זה כל כך נחמד מצדו. המשכנו לשבת ולדבר עד שהתחיל השיעור. כשנכנסתי מיד התיישבתי במקום בין הציפלוח לבין מינה (השניה שרצתה להחליף איתי מקום), הסתובבתי אחורנית וראיתי את נטע יושבת במקומה, הסתובבתי בחזרה ללוח והתחלתי לכתוב. הבטחתי לעצמי שאדבר עם נטע בהפסקה הראשונה, אך כשההפסקה הזאת הגיעה הדבר היחיד שרציתי שזה לצאת החוצה ולעשן. נהיה לי כאב ראש כל כך מטורף (ועזבו את זה שדיממתי מהאף מהבוקר, חילופי עונות ואני... מתפחלצת). דיברתי בחוץ עם דן (גם היה איתנו בערבי שבת אצל הרוזן). כשנגמרה ההפסקה חזרתי לכיתה והתיישתי במקום. השיעור אומנם היה קל, אבל תקף אותי כאב ראש, ובמילא באתי עם חום ואף סתום (נו, חילופי עונות, מזג האוויר, אני כ"כ רגישה לדברים האלה). חיכיתי רק לרגע שתגיע ההפסקה, שאני אוכל לצאת לשתות משהו, לנוח, הרגשתי גרוע! סוף סוף ההפסקה הגיעה, יצאתי, דיברתי קצת עם הרוזן ועם כולם בחוץ, פתאום נטע באה לכיוון. הרגשתי כל כך נעים. אמרתי לעצמי "אבריל", "מה?", "את חייבת להפסיק להיות כזאת". הרי הסיבה שלא דיברתי איתה בהפסקה הקודמת הייתה שלא רציתי לפתוח את כל השיחה הזאת, הרי ההפסקה נועדה בשביל לנוח ולהשתחרר קצת, לא בשביל להיכנס לשיחה יותר רצינית מחידות ההגיון שאנחנו לומדים. מיד התקרבתי אליה וסתם שאלתי מה קורה. דיברנו קצת ואני חושבת שהיא מרגישה את כל ההתרחקות שלי. גיל (גם היה איתנו בערבי שבת) היה שם וצילם תמונות. הכרחתי אותו למחוק תמונה אחת שהוא צילם בסתר, בה יצאתי שדומה לאיזה גרביל.
"הרוזן הזמין אותי גם לבוא ביום שבת בערב", נטע אמרה פתאום.
"אה, באמת?"
"כן. תגידי, את אמרת לו להזמין אותי?"
"לא, אני הבטחתי לך שאני לא אבקש ממנו, לא אמרתי לו כלום, בעצם, לא דיברתי איתו מאז השיעור הקודם", עניתי, את האמת כמובן.
"אה..."
"לא אמרת לו שדיברנו על זה, נכון?"
"לא, ברור שלא"
"אז תבואי"
"לא יודעת... לא נראה לי"
אני בטוחה שהיא תבוא.
הא גם סיפר לה שהוא נפרד מהחברה שלו. אז עכשיו הוא יכול להזמין אותה, הרי הסיבה שעד עכשיו היא לא הייתה לומדת איתנו הייתה שהחברה שלו הייתה שם ונטע היא האקסית, אז זה לא כל כך נעים.
היום בערב נפגשים ובגלל זה אני צריכה ללכת לישון עכשיו. למה לא ישנתי? בלילה טל בא והבאתי לו אוכל:) חחח... סתם ישבנו והיה נחמד. בדרך עצרתי בקיוסק לקנות סיגריות וראיתי שוב את סער, ששוב הציע לראות סרט. אהא. נכון. בטח. בדיוק. ממש. טל ואני שתינו בירה וסתם צחקנו מלא... כרגיל.
מענין אותי אם נטע תגיע היום או לא, אולי אני אדבר איתה לפני? או אחרי? אני כבר מתארת לעצמי איך זה הולך להיות אם היא תגיע. מצד אחד אני באמת מבינה אותה, מצד שני... קצת קשה לי להבין את זה לעומק. בכל אופן, אמרתי לה שהמפגשים שאנחנו עושים בערבי שבת ממש חשובים, אנחנו עוברים על שאלות די מסובכות שאפשר ללמוד מהן הרבה לגבי שאר השאלות, אנחנו מביאים דרכים שונות לפיתרון, דגשים חשובים. אני מקווה בשבילה שהיא תגיע, זה בהחלט יכול לעזור.
בסוף השיעור האחרון שאלתי את הרוזן "תגיד, הזמנת את נטע?", רק בשביל לדעת, הוא מיד חייך ואמר שאני כזאת חמודה שדואגת לכולם. משהו אה? ממש צריך להביא לי את פרס פיית השנה.
אתמול בערב ראיתי "האחות הקטנה" בביפ ואני חייבת לציין ש... גאד, כמה שהאפרת אברמוב הזאת מעצבנת. היא פשוט מציקה בעין. כאילו חסר מנחות זנותיות עלוקות ומציקות, עכשיו צריך לסבול גם אותה. בכל מקרה, הראו מה קורה בבית של "האח הגדול", ובסף מסתבר ש"ההדחה הדרמטית" עלק שאמורה להיות ביום שלישי לא כזאת דרמטית. אחד עף וחמישה מגיעים לגמר. לי נראה ששפרה תעוף, אני גם מקווה ככה, או לאון, למרות שנראה לי שההפסקה תעיף את יוסי או את עינב, כי הם לא יתנו לשניהם להיות בגמר. צריכים להעיף את לאון הדוחה הזה. הוא כל לילה ישן עם עינב, מתמרח עליה כמו חתול עזוב, מספר לה, מתייעץ איתה, אבל מה? הולך לשפרה ואומר לה "אני לא כל כך אוהב את עינב, אני... שונא את עינב. ואת?". הוא כזה צבוע ודוחה, איכס! בא לי שגם הוא יעוף.
אתמול אכלתי גם סיני, לא פועל בניין, אמא הכינה אוכל סיני, היה טעים אש:)



פינת העצות:

לפני הפינה חשוב לי לשים כאן תגובה של מישהו:

הורה מודאג , 16:37 1/12/2008:
את נשמעת בחורה אמביציוזית, מפוקחת ומטיבה להתנסח.

אבל בשם כל הקדושים, מי נתן לך את החוצפה לייעץ? נסיון החיים שלך קצר, מספר הקשרים שהיו לך בחיים זעיר, אף אחד מהם לא רציני, לא למדת שום דבר בתחום, ואת מייעצת? ואל תנפנפי בהסתייגות. לא. אדם צנוע היה אומר - אנשים, פנו לייעוץ מאדם בעל שיעור קומה גדול משלי. לי יש עוד מה ללמוד.

שרלטנות.

התשובה שלי:

קודם כל תודה.
אני חושבת שאם היית קוראת הכל, היית רואה שיש הערה שאומרת:

"לא לשכוח שאני מייעצת מניסיון אישי שלי/של אנשים שקרובים אליי,

לכן יש לקחת כל מילה שלי בגדר הצעה בלבד/כדעה נוספת,
ואם יש לכם בעיה גדולה לדעתכם,
אני ממליצה להתייעץ בנוסף עם מומחה."

לדוגמא, אני ממש לא בעד כל בלוגי העצות שיש כאן לאחרונה, כי אני באמת לא חושבת שילדה בת 14 יכולה לייעץ לבת גילה על יחסים עם ההורים, החבר ומה שקורה בכל גיל ההתבגרות המסובך הזה.
אני חושבת שמספיק הוכחתי כאן את הבגרות שלי, ונכון, אני עדיין ילדה, בסך הכל בת 18, ולא עברתי כלללל כךךךך הרבה בחיים שלי, אבל יש לי את הנסיון שלי, יש לי את הנסיון של אנשים שאני מכירה. אני חושבת שנאי ממש מייעצת טוב, ולא רק בגלל העצות שאני נותנת (שהן באמת טובות), אלא בגלל שאני כנה ואמיתית. באמת עדיף שאותן בנות ששולחות לי עצות ישאלו אותי ולא יפנו לחברות שלהן מהכיתה. הרי, מה את חושבת שיקרה אם מישהי בת 14 תשאל את החברה שלה לגבי קיום יחסי מין? חברה שלה תעודד אותה לעשות את זה כי זה מגניב, כי זה קול, כי זה אחלה, כי זה להרגיש גדולה ובוגרת, וכמובן... לכל אחד יש את האינטרסים שלו ביעוץ. ואני מודה, חטאתי גם אני בעצות שנתתי לבנות קרובות אליי שלא ממש חשובות לי (מה שקורה בגיל הזה...). אני לא מכירה את הבנות האלו ששולחות לי מכתבים, חוץ מלדעת את שמן ואת כתובת האימייל שלהן אני לא יודעת עליהן כלום וגם אין לי שום כוונה לדעת, לכן אני מייעצת להן עם כל העזרה שאני יכולה לתת. אני גם תמיד ממליצה להן להיות איתי בקשר לאחר העצה ולספר לי מה קרה,כי זה באמת חשוב לי.
אני לדוגמא, מתייעצת עם אמא שלי, אבל יש בנות שלא קרובות כל כך לאמהות שלהן מסיבות כאלה ואחרות ולכן אני המוצא היחידי שלהן. "פנו לייעוץ מאדם בעל שיעור קומה גדול יותר" – אתה באמת, באמת חושב שילדה בת 15 שחושבת על להתנסות בסמים תפנה לפסיכולוג? ליועצת בית הספר? לאמא שלה?! אתה באמת חושב שמישהי בת 14 שחבר שלה לוחץ עליה לעשות כל מיני דברים אינטימיים בעירום תתייעץ עם ההורים שלה? אז עם מי? בקיצור, אני חושבת שהקוראים שלי מספיק חכמים ומספיק מכירים אותי בשביל לדעת שאני עושה הכל בשביל לעזור, וגם אם יש בעיות שאין לי מושג איך לענות עליהן אני נעזרת באנשים מבוגרים ממני בעלי נסיון חיים גדול בהרבה משלי. ואני תמיד, אבל תמיד, כותבת את ההערה שציינתי למעלה, אם אותה נערה חושבת שהבעיה באמת גדולה אני ממליצה לה לפנות למומחה. וברור שיש לי מה ללמוד, גם לך ולכל אחד אחר, אבל אם יש משהו שאני טובה בו, למה לא לעשות אותו, במיוחד כשאנשים אחרים נעזרים בו?
אם אתה חושב שזו שרלטנות, אז בבקשה, תדאג לילדים שלך ותתן להם את כל האהבה שיש כדי שהם יוכלו לסמוך עליך בעיניים עצומות ולא יתביישו להתייעץ איתך. תאמין לי, עצה מאמא/אבא = זהב.

ועכשיו לשאלות שלכם:)
הודעה לכל אלו ששולחים שאלות:
חוץ מהתשובה שלי כאן, אני אשמח מאוד לשמוע מה עשית בסוף לאחר העצה.
את/ה יכול/ה ליצור איתי קשר כאן בתגובות או במייל שלי – [email protected].

ללא שם:
אוקיי, אממ, בעיה... דבר ראשון אני בכיתה ט’. אני ילדה ממש ביישנית, שקטה, מופנמת, מהבנות האלה שבקושי מדברות ורק מצליחות בלימודים. יש לי תדמית של חרשנית ומוזרה וזאת תדמית כל כך שגויה כי אני כל כך לא חורשת, למעשה בקושי אכפת לי מהלימודים ואני אפילו לא משקיעה, ורק החברות הממש קרובות אליי יודעות בעצם מי אני. אין לי ביטחון עצמי, אני מרגישה עלובה ונחותה. הייתי רוצה בבקשה שתתני לי עצה איך לעזאזל אפשר להעלות את הביטחון העצמי ולהצליח להפסיק להיות כל כך שקטה ומופנמת.
תודה מראש! :)

תשובה:
קודם כל, למה את לא משקיעה בלימודים? באמת שזה חשוב. אין לך מושג עד כמה. אין שום דבר רע בלהשקיע בלימודים. את מפחדת שזה יהפוך אותך "לחנונית" בעיניי שאר החברים לכיתה? אני לא חושבת. וגם אם כן, אז מה? הלימודים האלו זה העתיד שלך, ואת לא רוצה שהעתיד שלך יהיה סתם, נכון?
בקשר לביטחון העצמי, אני ממש לא מבינה למה את מרגישה נחותה ועלובה? יש מישהו שגורם לך להרגיש ככה? אני חושבת שחלק גדול מהסיבה שאת מרגישה ככה הוא שאת לא מעריכה את עצמך כמו שצריך, את לא יודעת מה את שווה באמת. זה ישמע מצחיק מה שאני הולכת לייעץ עכשיו, אבל תאמיני לי שזה עוזר. תקחי מראה, דף ועט. קודם כל תסתכלי על עצמך במראה, מה את רואה? נכון שאת ישר תראי את כל מה שאת צריכה לשפר, כמו: "יש לי קצת חצ'קונים", "יש לי שפם", "אוי, יש לי קצת בשר מיותר בירכיים", "האוזן שלי קצת פייפרית" וכו' וכוו, אבל תנסי פעם אחת להתעלם מהפגמים שאת רואה. הפעם תחליטי ותגידי לעצמך שאת הולכת לראות רק אתה דברים היפים. תתחילי לציין את כל מה שאת אוהבת בחיצוניות שלך, לדוגמא: "יש לי צורת עיניים מאוד יפה. השפתיים שלי נראות מצוירות. השיער שלי יפה. יש לי חיוך מדהים ואמיתי". וכו'. אני סתם נתתי כאן דוגמאות, כן? נכון שזה קשה פתאום לראות את כל הדברים היפים, ואפילו אני מרשה לך להגזים במחמאות, אם את לדוגמא חושבת שיש לך עיניים יפות, אז תכתבי "יש לי עיניים יפות, אולי אפילו מדהימות, אבל מעל לכל – מיוחדות!". לאחר שכתבת את כ-ל הדברים שאת אוהבת בחיצוניות שלך, תעברי לאופי. (כמובן שלא משנה הסדר). תחשבי על התכונות הטובות שבך, על מעשים טובים שעשית, על התכונות שאנשים מעריכים אצלך. דוגמא: "אני כנה ואמיתית. אנשים אומרים שאני חברה מאוד טובה שיודעת לעזור. אני חכמה. יש לי הרבה חלומות שאני רוצה להגשים ואני בן אדם עם מטרות ושאיפות. אני כותבת יפה. אמרו לי שאני מאוד מסקרנת", וכו' וכו' וכו'. לאחר שסיימת את כל הרשימה הזאת, תניחי אותה במקום שתוכלי לראות אותה תמיד. אם את לא רוצה שכל המשפחה תראה את זה ואולי זה יכול קצת להביך כל העניין הזה, פשוט תשימי אותה במגירה שאת מרבה לפתוח, או מתחת למיטה, בתוך היומן, בתוך מגירת האיפור. תבטיחי לעצמך שכל יום את קוראת אותה פעמיים, בשביל להזכיר לעצמך כמה את טובה ומיוחדת. תתחילי לראות את הטוב שבך. לאחר כמה ימים תפתחי את אחד העיתונים שקרובים אלייך. נגיד... היית רוצה להיות בר רפאלי? הרבה בנות היו עונות "מה?! ברור שכן!!!", אני לדוגמא עונה "לא". למה? נכון, היא מדהימה, היא יפה, יש לה גוף... פיייי... אין דברים כאלה. אבל... אני זאת אני והיא זאת היא. תגידי לעצמך שאם את תהיי בר רפאלי (או כל דמות אחרת) אז לא יהיו לך את העיניים המיוחדות שלך, לא יהיו לך את התכונות המדהימות שלך ולא יהיה לך את החיוך המקסים שלך. חוץ מזה, כדי להתחלף עם מישהי לא מספיק רק מה שאת רוצה לקבל ("אני רוצה להיות בר רפאלי כי אז יהיו לי ציצים מושלמים"), אלא את צריכה לקחת את כל החבילה. לכי תדעי מה בן אדם עובר בחיים שלו... לאחר מכן תוסיפי לרשימה שלך את המטרות שלך, דברים שאת רוצה לשפר. לדוגמא: "אני רוצה להיות יותר חברותית", ואז תרשמי דרכים שיכולות לעזור לך להשיג את המטרה הזאת. תתחילי לעבוד ככה לאט לאט, אני מבטיחה לך שהמצב שלך ישתפר, הביטחון שלך יעלה ו... יהיה מעולה. באמת. כשאת רואה אנשים מולך, תזכרי שתמיד יש יפות ממך, יפות פחות, חכמות יותר, חכמות פחות, טובות יותר, טובות פחות, אבל כמוך? אין עוד אף אחת אחרת בעולם. את מיוחדת ובשביל עצמך את ה-כ-י טוב שיש. תעשי מה שבא לך לעשות. בא לך לצחוק בקולי קולות באמצע שיעור כי בדיחה של מישהו הצחיקה אותך? אל תחששי, תצחקי איך שבא לך. בא לך לשאול מישהו שאלה קצת אישית? אל תתביישי, תשאלי. מה כבר יכול לקרות?! כלום.

לילך:
(בת 17).
הי קורל , קוראים לי לילך ואני בת 17 .אשמח אם תוכלי לעזור לי. לפני כמה חודשים אני וחברות הלכנו למסיבה ושם הכרנו כמה בנים חמודים. עד היום אנחנו בקשר איתם, וחברה שלי אפילו נהייתה חברה של אחד מהם והם עד עכשיו חברים. וגם אני הכרתי מישהו משם ואנחנו נהיינו ממש בקשר טוב. בהתחלה התנשקנו, ואז הרגשתי שאני מוכנה והוא בן אדם מדהים אז שכבנו. הבעיה שלא מזמן באתי אליו ואמרתי לו "אף - פעם לא דיברנו עלינו, ועשינו כ"כ הרבה דברים שמצדיקים את זה שאנחנו צריכים להיות חברים, ואני גם מרגישה אלייך משהו חזק". ואז הוא אמר לי שיש לו חברה והוא לא ידע איך לספר לי את זה כי הוא פחד לאבד אותי, והוא רוצה להפרד ממנה עכשיו. מצד אחד אם הם יפרדו אז נוכל להיות ביחד מאושרים, אבל מצד שני אם לא הייתי אומרת לו שאני רוצה משהו רציני הוא לא היה נפרד ממנה? ועל אחת כמה וכמה שהוא בגד בה איתי, מה זה אומר על היחסים שיהיו לנו? בקיצר , דיברתי גם עם חבר שלו על זה והוא אמר לי שהוא לא ילד כזה, ושאני באמת מיוחדת עבורו והוא ממש אהב את חברה שלו עד שהוא הכיר אותי, אבל מצד שני זה חבר שלו אז למה שלא יגיד דברים טובים עליו? אני לא יודעת מה לעשות, כי הוא הראשון שלי ואני כן רוצה לתת לו הזדמנות ולנסות להיות איתו, אבל האם מגיע לו?

תשובה:
היי. אני לא חושבת שזה ששכבת איתו היה מעשה לא חכם. אני בטוחה ששניכם נמשכתם אחד לשני, אז למה לא? אבל מצד שני, למה דווקא בפעם הראשונה? למה דווקא שהראשון שלך יהיה מישהו שאת לא... שאתם לא עברתם מספיק דברים ביחד. אני דווקא מאמינה לו שאת באמת חשובה לו, אני מאמינה לו שהוא יפרד מחברה שלו בשבילך ואולי באמת יהיה לכם טוב ביחד. אבל... למה הוא לא סיפר לך קודם על החברה שלו? הוא לא חשבה שזה פרט שכדאי להזכיר? זה לא מספיק חשוב בשבילו? ברור שהוא פחד לאבד אותך, אבל הוא שיקר בגלל זה. בן אדם שבוגד, לרוב ממשיך לבגוד. בדוק. איך את היית מרגישה במקום חברה שלו? היא יודעת שהוא בגד בה? היא יודעת עלייך? הוא מתכוון לספר לה בכלל? אני לא חושבת שזה צעד נכון להיכנס איתו לקשר, כי הוא יודע שאיתך הוא בגד, לכן זה כבר הוריד מהערך שלך, זה כבר עשה אותך טיפה... פחות. אפילו שלא ידעת שיש לו חברה. באמת סחטיין על האומץ שלך, שבאת ככה ואמרת לו מה את מרגישה וחושבת שצריך להיות, השאלה היא מה תעשי מעכשיו? תראי, אם את באמת מרגישה שזה יהיה נכון להיכנס איתו לקשר ולפתוח דף חדש, אז אני לא חושבת שאת צריכה למהר כל כך. תקחי את הכל לאט, אל תפלי ברשת שלו מהר, תשחקי אותה קצת קשה להשגה. תראי לו שזה ששכבת איתו ו"הפרדת" בינו לבין החברה שלו, לא אומר שאת מיד תהיי שלו. אני חושבת שאם לא היית באה ומדברת איתו, הוא היה ממשיך להיות חבר שלה, וזה כבר אמור להגיד לך כמה דברים ולהדליק אפילו איזו נורה קטנה ואדומה.
האם מגיע לו? בתכל'ס? לא. הוא עשה מעשה לא יפה, כלפי שתיכן, בה הוא בגד ולך הוא שיקר. נכון שזה לא כייף להרגיש שאת זאת שעזרת בבגידה? אני מתארת לעצמי שזו לא הרגשה כל כך נעימה... נכון? אז למה שהוא יקבל עכשיו פרס?

ללא שם:
טוב אז יש לי מללללא בעיות אבל אני יטריד אותך רק עם 2 ... [: טוב אז הבעיה הראשונה שלי זה שיש לי חברה, איך לומר... מלאה...  היא כל הזמן  (אבל כל הזמן) אומרת לי "אני שמנה אני שמנה והלוואי והיה לי גוף כמו שלך" וכל מיני דברים כאלה. שאני אומרת לה שאני לא אוהבת את הגוף שלי כדי שהיא תרד ממני היא אומרת שאני אומרת את זה כדי לסחוט מחמאות (עכשיו אני לא בטוחה שאומרים גוף יפה אז מתכוונים לגוף שלי כי לא כל כך אכפת לי מזה...) וכל פעם שאני הולכת איתה לקניון או משהו אז בנים מתחילים רק איתי וזה גורם לה לקנא בי ולכעוס עלי. (בנים זה כזה עם דפוק כל מה שאכפת להם זה מהמראה :\). אני אומרת לה כל הזמן שהיא לא שמנה והיא סתם אומרת ושתפסיק לומר לי שהיא כזאת והיא פשוט לא מפסיקה... מה לעשות ? 

בעיה שנייה... יש לנו בבית הספר חבורות. אני חברה של שתי חבורות: חבורה אחת שנחשבת ל"מקובלות" בשכבה ואחת שפחות...כל פעם שאני יושבת עם חברה [לא משנה מאיזה קבוצה] אז ילדה מקבוצה אחרת קוראת לי, וזה ממש קשה לי ככה. אני לא יודעת באיזה קבוצה לבחור כי אני אוהבת את כל החברות שלי... מה לעשות ? ):

אשמח אם תעני לי (:

תשובה:
שלום, מתוקה:)
אז כמובן יש לי שתי תשובות בשבילך.
בקשר לשאלה הראשונה:
אם היא חברה שלך באמת והיא חשובה לך, את לא צריכה לשקר לה, אפילו אם את מפחדת לפגוע בה בזה שתגידי לה את האמת. אני לא חושבת שהיא אומרת סתם את כל מה שהיא אומרת. אני מאמינה לה שהיא באמת מרגישה ככה, ואת צריכה להעריך את כל המצב הזה, הרי היא בחרה בך בשביל לספר לך וזה אומר שהיא מרגישה מספיק בטוחה איתך, חופשיה איתך, בנוח ומספיק בוטחת בך בשביל לספר לך את כל זה. אגב, זה שאת אומרת שאת אוהבת את הגוף שלך, זה לא אומר שאת במאת רוצה לסחוט מחמאות, זה גם לא קשור לשמנה/רזה. אני חושבת שאת לא צריכה להגיד ככה, כי באמת מהצד שלה זה נשמע כאילו את בסך הכל רוצה תשומת לב. את הרי מכירה את הבנות האלה שהן כוסיות על ובכל זאת יגידו בכל הזדמנות שלהן כמה הן שמנות וחייבות דיאטה, נכון? אם את לא כזאת – אל תהפכי לאחת מהבנות האלה. את יכולה להגיד "אני כן אוהבת את הגוף שלי, אבל תמיד יש מה לשפר,, או משהו בסגנון. בקשר אליה, את צריכה להגיד לה את האמת. בפעם הבאה שהיא שואלת אותך "תגידי, לדעתך אני שמנה?", תעני לה: "את האמת? אני לא חושבת שאת שמנה, בכלל לא. אני גם לא חושבת שאת רזונת. את רגילה, אולי קצת מלאה. זה מפריע לך?", אז קודם כל היא ממש תעריך אותך על זה. יכול להיות שהיא בהתחלה תיפגע ותהיה קצת המומה מהכנות שלך שיצאה לה ככה פתאום, אבל תאמיני לי שאחרי זה היא באתה גרוע בסקסת תעריך אותך ותשמח שיש לה חברה כנה שאומרת לה את האמת. היא תסמוך עלייך יותר. לאחר מכן היא בטח תענה לך שכן, זה מפריע לה, ואז את יכולה להציע לה לעשות הליכות ביחד כל יום בערב (אם אתן גרות קרוב), או לעשות כל פעילות ספורטיבית אחרת. תחשבי על זה, זה יכול להיות ממש נחמד. היא תחטב את הגוף ותרזה טיפה, ואת תיכנסי יותר לכושר, שזה תמיד מעולה! חוץ מזה, זה יכול ממש לקרב בניכן, זה כייף, מצחיק ומהנה.
זה ברור שהיא תקנא ולא תרגיש בנוח כאשר אתן הולכות לקניון ובנים מתחילים תמיד איתך. אי אפשר למנוע את זה. את יכולה לתת לה טיפים איך לשפר את הביטחון העצמי שלה ואת המראה שלה, מה שיגרור תשומת לב מבנים, ככה היא לא תרגיש שלך יש יותר.

בקשר לשאלה השניה:
אני חושבת שזו תהיה טעות לבחור קבוצה. למה שלא תהני משתי הקבוצות? ומה יקרה אם יום אחד תריבי עם כמה חבר'ה מקבוצה 1? את לא תוכלי יותר להסתובב עם קבוצה 2 ואז תמיד תהיי לבד. זה ממש לא נעים. את גם לא צריכה להרגיש שזה קשה לך ולא נעים. להפך, את צריכה לשמוח שכל פעם שתי הקבוצות רוצות להיות בחברתך. חוץ מזה, את יכולה לחבר בין שתי הקבוצות, למשל בהפסקה – להזמין חברה מקבוצה א' לשבת איתך ביחד עם קבוצה ב. תאמיני לי שלא יתנו לך עונש על זה. בקיצור, חבל לצמצם את מעגל החברים שלך.

לירון:
(בת 17 וחצי).
שלום קורל, קראתי את העצות שלך וממש אהבתי והחלטתי גם לבקש עצה כי אני בבעיה ענקית. קוראים לי לירון ואני בת 17 וחצי. יש לי חברה ויש לה אח שהייתי דלוקה עליו ואמרתי לה שתדבר איתו עליי וזה... בקיצר מפה לשם הוא ואני ישבנו כמה פעמים לראות סרטים ואפילו התנשקנו.התחלתי להרגיש אליו משהו חזק, והוא באותו זמן היה ילד אחר אי אפשר להגיד ילד קטן כי הוא לא, אבל הוא ילד שחי מבועה משלו, הוא מעשן סמים קלים קבוע כי הם גדלים בשכונה כזאת... בקיצר, ראיתי שזה לא מתפתח כל כך, אז אחרי שבוע בערך הכרתי את הדוד שלו ושל חברה שלי שהוא בן 21. והתחלנו לפתח קשר כדי לשכוח את האחיין [זה שאני אוהבת]. בקיצור, יצאנו חצי שנה וזה נמשך כי הרגשתי אליו משהו סבבה כזה ובזמן הזה איכשהו קצת שחכתי מזה שאני אוהבת, והדוד, הוא באמת בנאדם מדהים והתייחס אליי הכי יפה שיש כמו אל מלכה, אבל לא הרגשתי אותו דבר. אחרי חצי שנה אני והאחיין חזרנו לקשר באייסיקיו סתם דיברנו בתור ידידים טובים וחבר שלי נכנס לכלא צבאי, והאחיין רצה שניפגש אמרתי 'למה לא סבבה בתור ידידם והכל'... ונפגשנו צחקנו ראינו סרטים, והרגשתי שהכל חוזר לי מהתחלה, כל הרגשות שלי, כל הפרפרים כל האושר שסובב אותי שאני איתו... הגעגועים שלי שאני לא איתו... והחלטתי להפרד מחבר שלי כי זה לא הוגן שאני יהיה איתו בזמן שאני אוהבת מישהו אחר ועוד שהוא ה א ח י י ן שלו [למרות שהם לא בקשר ממש] בקיצר אני וחבר שלי נפרדנו ואני והאחיין שאני אוהבת נפגשנו עוד כמה פעמים והתנשקנו מיוזמתו, אבל כבר לא יכולתי לסרב לו כי כבר לא יכולתי לעמוד בזה התאהבתי בו חזק...ואני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי אף אחד בחיים שלי. והוא ממש נפתח אליי והתחיל לדבר איתי מה שלא היה אז בתקופה שהיינו בקשר. ודיברנו על הכל על הסמים על הצבא שמתקרב לו, על הכל פשוט.וכיף לי איתו... ומה הבעיה בו? שהוא לא אחד שיגיד רגשות הוא מראה את זה בחיבוקים נשיקות חיוכים. הוא משדר לי שהוא אוהב או לפחות מרגיש אליי משהו... ואני ילדה שממש לא ביישנית הכי לא יש לי ביטחון בשמיים, אבל איתו זה אחר... אני מתה להגיד לו מה אני מרגישה וקשה לי לא יודעת כל פעם אני אומרת 'אני אגיד לו' ואין משו עוצר אותי ולא בגלל הדוד שלו [שאגב גם זאת בעיה].
אני לא יודעת מה לעשות בקשר לזה... אני אשמח מאוד עם תעזרי ליי ותתני לי עצה...

תשובה:

היי, לירון:)
קודם כל, למה את מסתובבת עם אנשים שמסתבכים עם סמים וכלא צבאי? את לא חושבת שמגיע לך לפחות קצת יותר טוב מזה? אני חושבת שכן, ואני בטוחה שכל הקוראים שלי יסכימו איתי. את נשמעת בחורה חכמה ואני מתפלאת שלא הבנת עד עכשיו שכל הסיפור הזה לא מתאים לך. אני בכל מקרה אענה על השאלה שלך. זה טוב שנפרדת מהדוד, אם לא אהבת אותו באמת באמת – אין טעם. אם את אוהבת את האחיין – תהיי איתו, למרות שאני לא בעד בגלל הדברים שהוא עושה, זה לא לעניין בכלל. זה שהוא לא מראה רגשות זה לא משהו שאמור לגרום לך לחשוש, זה טבעי לגמרי ויש אנשים כאלה. את פשוט צריכה לו לתת לסמוך עלייך יותר, לתת לו להבין שלהראות רגשות זה בסדר לגמרי, שאין בזה משהו אסור, שאת לא תזלזלי בו אם הוא יראה לך מה הוא מרגיש. את אפילו יכולה להיות זאת שיוזמת ולהגיד לו "למה תמיד אני זאת שאומרת את הרגשות? תשתף אותי גם... אני רוצה לדעת", זה יכול לעזור לו קצת להיפתח, אם הוא יראה שאת חופשיה איתו. עוד טעות שעשית לדעתי היא שהלכת עם קרובי משפחה, אומנם כאן זה לא גרם לריב או פיצוץ בניהם, אבל זה עדין לא בסדר. את היית רוצה שמישהו יצא איתך ואז עם בת דודה שלך? אחיינית שלך? אחותך? זה קצת... מפריע, לא? כאילו, אני מנסה לדמיין לעצמי ארוחה משפחתית שגם את הוזמנת אליה, קצת מוזר. האחיין כבר נפתח אלייך כמה פעמים ודיבר איתך, זה אומר שהוא כן מסוגל. תנסי למצוא את הנקודה הזאת שעוצרת אותו מלהיפתח אלייך כיום, זה יכול לפתור הרבה דברים.

ללא שם:
יש ילד אחד בכיתה שלי (נקרא לו ג') הוא ידיד ממש טוב שלי ושנה עברה הוא היה דלוק עלי ואני חושבת שהוא עדיין. ויש ילדה בכיתה שלי שאני שונאת (נקרא לה נ') וג' כל הזמן אמר לי שגם הוא שונא אותה ובזמן האחרון הם מדברים הרבה והוא מספר לה ולעוד מישהי (מ') שהיא ידידה ממש טובה שלו מהיסודי דברים. כל הזמן מישהי מהם קוראת לו, הם מתלחששים כמה זמן ואז הוא אומר להם "שום מילה" או משהו כזה וכשאני שואלת אותו מה אז הוא אומר לי "כלום" או "לא חשוב" או "את לא צריכה לדעת". ובכלל בזמן האחרון הוא מתנהג אליי ממש מוזר ונראה לי שהוא משקר לי ואין לי מושג מה לעשות. אתמול הוא הראה לנ' ומ' איזה משהו בפלאפון שלו ואמרתי לו "תראה לי" והוא עשה כזה "אני לא יכול" בקול מיואש כזה ובכלל בזמן האחרון זה ניראה לי שהוא די עצבני עליי. אתמול אמרתי לו שאני לא מדברת איתו אחרי שהוא הראה להם את התמונה והיום הוא היה כזה לא יודעת.. נ' אמרה לי שהוא ממש עצוב בגלל שאני לא מדברת איתו והיום בסוף היום מ' שאלה אותי אם אני מחבבת אותו אמרתי לה "לא יודעת" פשוט אין לי מושג מכלום וזה כ"כ מטריד אותי.

תודה מראש.

תשובה:
קודם כל, כל הקטעים האלה שהוא מראה להן משהו בפלאפון ואז הם כאילו מתלחששים והוא מסתיר – זה סתם משחקי צומי. הרי אם הם באמת רצו להסתיר משהו בפלאפון בלי שאף אחד ידע, הם היו עושים את זה בשושו ולא באמצע הכיתה. את לא צריכה להתרגש מזה ולהגיע למצב שאת לא רוצה לדבר איתו, זה סתם ילדותי ואת מראה לו שאת לוקחת את זה ממש קשה. לדעתי את פשוט צריכה לקחת אותו לשיחה בצד, רק שניכם, תגידי לו מה שאת מרגישה, תגידי לו מה שאת חושבת. תגידי לו שאתם התרחקתם, שפעם הייתם ידידים טובים יותר. תגידי לו שזה באמת מפריע לך כל הקטעים שהוא עושה עם מ' ונ'. אם את לא יודעת מה את מרגישה כלפיו ואת מבולבלת, אז אל תמהרי לקחת את זה צעד קדימה או לנסות לשנות את הסטטוס שלכם. אגב, בשיחה שלכם, את יכולה לשאול אותו אם הוא עדיין דלוק עלייך. תהיי טבעית, אל תראי שאת מתרגשת יותר מדי מהשיחה הזאת, תשחקי אותה קולית ורגועה.

ללא שם:
(בת 16)

אז ככה אני בת 16 ויש לי חבר בן 18 ואנחנו הפכים גמורים וכולם אומרים את זה, אבל עדיין אני אוהבת אותו ואנחנו חצי שנה ביחד. לפני בערך כשבועיים שיצאנו כולם כמו כל יציאה של יום שישי ידיד שלי הביא את חבר שלו וקצת נדלקתי עליו כי הוא ממש חתיך וגם יש לו אופי מזה חמוד, אבל לא יצא לנו כל כך לדבר וכל שניה הגנבתי אליו מבטים אבל הוא לא החזיר לי. כמה ימים אחר כך פגשתי אותו באוטובוס ולא נראה לי שהוא זכר אותי כל כך ואני כמובן הסתכלתי עליו כי הוא פשוט כל כך חתיך והפעם הוא גם הסתכל עליי וזה ממש גרם לי לבלבול. אחר כך באותו שבוע ביום שישי (ז"א אתמול) שוב פעם נפגשנו כולם והוא גם היה והפעם כן דיברנו אבל פה ושם ולא ממש הכרנו. סיפרתי על זה לחברה שלי והיא גם אמרה שאני יותר מתאימה לבן אדם הזה מלחבר שלי, אבל אני יודעת טוב מאוד שאין לי סיכוי עם הבן אדם הזה... פשוט אין! עכשיו כל הקטע הזה ממש מזכיר לי שבעבר הייתי ממש אוהבת ככה לאהוב בן אדם. זה היה מתחיל מזה שהייתי שולחת מבטים אליו והוא אליי ואז פה ושם הוא מדבר איתי ולאט לאט זה מתפתח ואני ממש מתחילה להתאהב בבן אדם וזה לא קרה לי רק פעם אחת. חשוב לציין שעם חבר שלי זה לא היה. פשוט היינו חברים לפני שנתיים וזה התחיל בסתם שיחה ולאט לאט זה העמיק ונהיינו  חברים (לפני שנתיים) וממש אהבתי אותו אז, אבל אז הוא פגע בי והלך עם מישהי אחרת (כמובן אחרי שנפרד ממני) אבל לפני חצי שנה הוא ביקש שנחזור והוא באמת אמר שהצטער על זה ושהוא לא היה צריך לעשות את זה ושהוא יבין אם אני לא ירצה לחזור אליו וכל השטיות האלה, אבל האהבה שלי אליו לא נשכחה וחזרנו ולא היה את כל הקטע עם המבטים ודיבור פה ושם והרצון לראות אותו כל שבוע ולחכות כל השבוע לזה ובאמת התגעגעתי לזה... בכל מקרה אני עכשיו מזה מבולבלת כי אני לא רוצה להתאהב באותו בן אדם כי אני אוהבת את חבר שלי וגם כי אין לי סיכוי איתו אבל מצד שני אולי אם אני מתאהבת בו זה אומר שאת חבר שלי אני לא אוהבת? אהה ועוד משהו שחשוב להגיד שהרבה פעמים בזמן האחרון אני חושבת על להיפרד ממנו אבל שאני חושבת על זה יותר לעמוק אני מבינה שאני פשוט לא יוכל לחיות בלעדיו, החיים שלי בלעדיו הם לא חיים...
בנוסף, מה שקרה זה ששמתי לב שהוא גם הסתכל עליי ואין לנו כזה דיבור אבל פה ושם זורקים הערות וזה, ולמרות כל זה אני פשוט חייבת להדגיש שאין מצב שנהיה ביחד. בנוסף לכך חברה שלי ממש אומרת לי שעדיף לי להיפרד כי באמת מהצד וממה שאני מספרת היא רואה שהאהבה בינינו היא סתם האהבה כפויה כאילו שכפו אותה ואין ברירה אז אוהבים. היא כל הזמן מנסה לשכנע אותי שהוא יותר מתאים לי מחבר שלי ושהוא ממש חמוד והכל וזה משאיר אותי עוד יותר בבלבול כי היא מכירה אותו קצת יותר ממני ויכול להיות שהיא גם שמה לב למשהו אצלו? בקיצור העניין מאוד מסובך ואת הישועה האחרונה שלי. ואם בכל זאת את חושבת שהתשובה היא פרידה מחבר שלי אני ישמח לכמה עצות איך לעשות זאת...קצת שיגעתי אותך... אבל אני פשוט כל כך מבולבלת ואני חייבת לעשות משהו עם זה כי זה מוציא אותי מריכוז גם בשיעורים ואני שונאת שהציונים שלי יורדים בגלל בנים.

תשובה:
לפני הכל, חשוב לי לציין שזה שאת מבינה את המצב אז זו כבר התחלה טובה. תראי, שנתיים לא הולכים ברגל, בכלל בכלל לא הולכים ברגל. בדרך כלל אצל זוגות בהתחלה יש את כל הגעגועים, הנשיקות, החיבוקים, הרצון לראות אותו בכל פעם, להתרגש מכל הודעה, לאט לאט עם הזמן זה קצת דועך, מתרגלים אחד לשני, נכנסים למן שגרה. אני לא אומרת שאצל כל הזוגות זה ככה, אבל באמת זה קורה אצל הרוב. את מאוד מזכירה לי מקרה שאני מכירה, לפי איך שאת מדברת את לא באמת אוהבת את החבר שלך, אני מצטערת להגיד את זה. אני חושבת שמה שאת מרגישה זה שאם תפרדי ממנו אז את תהיי לבד וזה קצת מוזר. זה במאת מוזר פתאום להיות לבד לאחר שנתיים של זוגיות, שנתיים שבהם את רגילה למישהו אחד, חושבת עליו, מדברת איתו, נפגשת איתו, פתאום לשנות ולהפך הכל? יש גם קצת תלות בו, בחבר שלך. את אומרת שאת חושבת שאם תפרדו אז אין לך חיים, שאת לא תוכלי לחיות בלעדיו. אין דבר כזה. אני ידועת שאת באמת מאמינה בזה ואני מבינה אותך לגמרי, באמת, אבל שתדעי שיש חיים אחריו. אולי את מפחדת שלא יהיה מישהו שיאהב אותך כמו חבר שלך? שלא יהיה לך קשר חזק עם מישהו אחריו? אז אני מסירה כל דאגה מלבך, יהיה בסדר! לא חסרים בנים בעולם שיאהבו אותך, תנהגו אלייך כמו נסיכה ויתנו לך את הכל. אני חושבת שאת צריכה לקחת הפסקה מחבר שלך, קצת לחשוב. אחת הסיבות לכך שנדלקת על הבחור החדש, מעבר לעובדה שהוא חתיך ושאומרים לכם שאתם מתאימים, היא שאת מחפשת משהו חדש. אולי יש בו דברים שאין בחבר שלך, דברים שאת חיפשת ובגלל שלא מצאת אצל החבר, הבלגת. עכשיו את רואה את הדברים שאת חיפשת קודם וזה מה שמושך אותך. זה יכול להיות משהו בחיצוניות, משהו בצחוק, בדיבור, בגישה, בתנועות, בכל דבר... אני לא חושבת שהאהבה כפויה, הרי הוא לא מחזיק אותך בכח, אף אחד לא מחזיק אותכם בכח, אבל אני חושבת שזה קצת איבד מהטעם... כמו שאת מדברת, זה נשמע שאת איתו רק כי את רגילה אליו, כי את לא רואה את החיים אחרת. שתדעי לך שאם לא תתפסי את עצמך בידיים ותתחילי לחשוב על הקשר שלכם ברצינות, זה יכול להימשך ולהימשך, אפילו להגיע לחתונה וילדים ואת לא תביני אף פעם איך הגעת למצב הזה. אני חושבת שבאמת הגיע הזמן לחתוך. בקשר לבחור החדש, לא סיפרת עליו הרבה, אולי כי את לא יודעת, אבל אני חייבת לדעת משהו, למה את חושבת שאין מצב שתהיו ביחד? במי זה תלוי? יש לו חברה? אני מסכימה עם חברה שלך ושוב, אני חושבת שאת צריכה לקחת איזו הפסקה של שבוע, לחשוב על הכל מהצד, לראות דברים שאת לא רואה בדרך כלל, לנסות להבין מה באמת טוב בשבילך, אבל באמת מה טוב בשבילך, לא סתם. מה את באמת צריכה כרגע, מה את רוצה, מה יכול לקדם אותך, לתת לך להרגיש טוב עם עצמך. את לא צריכה לעצור את עצמך מלהתאהב בבחור החדש, תתני לדברים לזרום, אלא אם יש לו חברה או משהו בסגנון הזה ואז באמת... לא כדאי לך להיכנס לכל הסיפור הזה.

לורן:
(בת 15)
היי אבריל. אני בת 15 וזאת השנה הראשונה שלי בתיכון, אני בכיתה חדשה ולצערי חוץ מחברה אחת שלי, אני לא מסתדרת שם. אני הכרתי שם בן אחד שיושב מאחורי, התחלנו לדבר בפייסבוק ואז במסנג'ר הרגשתי נורא קל להיפתח אליו, כאילו הכרתי אותו מאז ומתמיד, נפגשנו מלא בחופשת סוכות אבל הבעיות שלי התחילו שנגמרה החופשה. שחזרנו מהחופשה ופגשתי אותו שוב כבר אני (וגם החברה שלי) ידענו שיקרה בינו לביני משהו, אבל שהוא לא רק איתי, או במסנג'ר הוא כאילו בן אדם אחר, שהוא רק איתי הוא הבן אדם שהתאהבתי בו, המתוק והחכם שכל כך קל לאהוב אבל שאנחנו עם עוד אנשים, בין אם זה החבר הכי טוב שלו שלצערי אני לא סובלות ובין אם זה חברות שלי שאיתן הוא דווקא מסתדר בקלות, אולי אפילו יותר מידי בקלות,  הוא מציק לכולם ומנסה להוכיח כמה הוא חזק וכמה הוא מאצ'ו, ובזה הוא מראה לי כמה טיפש הוא יכול להיות. בכל פעם שאני מבלה איתו ועם חברות שלי אני חוזרת הביתה מבואסת אבל בכל זאת אני מסכימה לצאת איתו פעם אחר פעם, חוץ מזה... אני לא יודעת בכלל אם הוא מרגיש כלפי מה שאני מרגישה כלפיו, אני חושבת שכן בגלל שכבר היינו מחובקים זמן רב הרבה פעמים וזה נראה ששנינו נהנינו. עכשיו אני לא יודעת מה לעשות, אני מאוד אוהבת אותו אבל אני פשוט לא יכולה לסבול אותו שאנחנו בחברת אנשים אחרים, איך אני אדע מי הוא באמת? חשבתי לדבר איתו על זה אבל אני לא חברה שלו (אני מקווה שאני רק עדיין לא חברה שלו ) ואני לא חושבת שידידה ואפילו קרובה ביותר יכולה לבוא לאדם ולהגיד לו תשנה את מי שאתה, למרות שאני לא בטוחה מי הוא באמת.
אבריל, בבקשה תעזרי לי, אני כבר ממש נואשת.

תשובה:
אני חושבת שזה ממש קל לפתור את הבעיה הזאת. כל מה שאת צריכה לעשות זה לדבר איתו בפרטיות, הרי אם אתם מדברים במסנג'ר ובפייסבוק ואת אומרת שכשהוא איתך לבד הוא אדם אחר, פתוח יותר, לא מנסה לשחק אותה משהו שהוא לא – אז יהיה לך יותר קל לעשות את זה כששניכם לבד. תתחילי לדבר איתו רגיל, על נושאים רגילים ואז ברגע שהוא לא יהיה מוכן תגידי לו "אתה ידוע מה שמתי לב? שכשתמיד שאנחנו לבד אתה נחמד והכל, אבל כשאנחנו עם עוד אנשים אתה פתאום משתנה. אתה כאילו מנסה להוכיח משהו לאחרים, לנסות להיות מישהו שאתה לא, למה זה?". זה נובע מחוסר ביטחון עצמי, אני מכירה אנשים שמתנהגים ככה. כשהם לבד הם חמודים, פתוחים, הם מי שהם באמת, אבל ברגע שיש עוד אנשים מסביב הם משנים את כל הגישה שלהם ואת כל צורת ההתנהגות שלהם. את לא צריכה לדאוג, זה שאת לא חברה שלו זה לא אומר שאת לא יכולה לבוא ולדבר איתו, להגיד לו מה מפריע לך. תנסי לשנות אותו לא כי זה מפריע לך, תראי לו שזה בשבילו כל השינוי הזה, שזה לטובתו. תגידי לו שמהצד הוא נראה מאוד פתטי, תגידי לו את האמת. תנסי להתקרב אליו יותר אם זה בשיחות במחשב או בשיחות פנים מול פנים. תזימי אותו לבוא אלייך לראות סרט, סתם ככה, או ללמוד, או סתם לעשות סיבוב ביחד. תתחילי את כל הפגישות האלו בתור ידידה ותראי לאן זה מתקדם. את צריכה להראות לו שיש לך ביטחון עצמי, בכל השיחות שלכם, כדי שהוא ידע שהעצות שתתני לו (להיות כמו שהוא גם בחברת אנשים אחרים, ליד כולם) הם אמיתיות, שאת יודעת על מה את מדברת.

ללא שם:
היי אבריל[או קורל]. רציתי לשאול את דעתך,ישבתי לא מזמן עם מישהו בבר [הכרנו באותו רגע],דיברנו רקדנו והאלכוהול השפיע אז קצת התחרמנו. בכל מקרה אחרי הכל החלפנו מספרים, הוא התקשר פעם אחת קבענו להיפגש מתישהו,לא קבענו משהו ספציפי, הוא אמר "אני אדבר איתך", ולא ממש עשה את זה[לא עבר יותר מידי זמן]. אבל אין לי ממש עצבים לחכות, במידה ואני מתקשרת, אין לי באמת מה להגיד, אני סתם רוצה לדבר אבל לא רוצה שהוא יחשוב שאני רוצה אותו יותר מידי.
[מרגיש לי מוזר לפנות למישהי שאני לא מכירה ככה, אבל זה נראה לי עדיף כי זה נראה כאילו אין אף אדם אובייקטיבי מספיק סביבי].

תודה מראש=]

תשובה:
אני יודעת שביקשת ממני לענות לך במייל, אבל רק עכשיו ראיתי את זה. ז"א, העתקתי שאלות מהמייל לכאן ועברו בערך יומיים, אני ניסיתי לחפש את המכתב שלך ולא מצאתי, אז אני אענה לך כאן.
אני חושבת שאת לא צריכה להתייבש לדבר איתו, כמובן אל תתרגשי יותר מדי או תראי לו שאת ממש מעוניינת בו. זה ידוע לרוב כשמחליפים מספרים במסיבות – לא יוצא מזה הרבה, לפחות לא משהו רציני. לדעתי פשוט תשלחי לו SMS "מה קורה? אתה ההוא מהמסיבה, נכון?", תשחקי אותה לא זוכרת. כשהוא יענה לך "כן, זה אני, מה את לא זוכרת?", או משהו בסגנון, תעני לו שאת זכרת משהו ולא היית בטוחה, לכן רצית לוודא את זה. תתחילי לפתח איתו שיחה, תשאלי אותו מה הוא עושה, איפה, מי, מה, מו... תספרי גם קצת על עצמך. אם הוא לא יציע פגישה ואת באמת רוצה להיפגש, פשוט תשאלי אותו, "אז, מתי רואים אותך?", לפי התשובה שלו תוכלי לדעת אם הוא מעוניין או לא. אם הוא סתם יענה לך "וואלה... אה.... לא יודע, נדבר, נקבע כבר איזה יום", אז תביני שהוא לא הכי מעוניין, שיש לו הרבה דברים יותר חשובים ממך לעשות ופשוט תרדי מזה, אין טעם להיתקע על מישהו שלא סגור על עצמו ועל הרצונות שלו. אבל אם הוא יענה לך משהו כמו "אה... האמת שיכול להיות שאני שבוע הבא באזור שלך", או אפילו ישאל ישר מתי בא לך להיפגש, אז את יכולה להבין שהוא כן רוצה להיפגש, ולא סתם אומר את זה מתוך חוסר ברירה. חשוב לי גם לציין שזה שהפגישה הראשונה שלכם הייתה במועדון + אלכוהול + נשיקה + התחרמנות... זה לא יוסיף הרבה. יכול להיות שהוא אפילו תופס ממך עכשיו בחורה קלה להשגה, מישהי שהוא יכול להשכיב (אפילו שאולי את בכלל לא כזו וזה קרה רק אותו יום), לכן – אם אתנ פגשת איתו, אל תזרמי לעניינים ישר (אלא אם כן את רוצה אותו בתור יזיז), תנסי להראות לו צדדים אחרים שלך, שיש בך יותר מסתם נשיקות והתחרמנויות, שאת לא כזו בדרך כלל, שזה היה חד פעמי. את יכולה אפילו להגיד את זה בשיחה איתו, לדוגמא: "וואי, זה ממש מוזר לי כל העניין זה. אף פעם לא התנשקתי עם מישהו במועדון", תתני לו להבין שאת לא כזאת, תסקרני אותו.

ללא שם:
אז ככה,
לפני כמה חודשים, אני וחברה שלי הכרנו 2 בנים.
לכל אחת קרה איתו משהו, את יודעת(נשיקות, ליטופים,חיבוקים והכל...) , חחח אולי מזה את מבינה בת כמה אני. כל זה קרה באיזו חופשה אחת, שראינו אותם ואז התחלנו לדבר ולהפגש. אחרי שנגמרה החופשה, לא היה להם זמן בשבילינו... לפחות ככה הם אמרו. וזהו, מאז אני לא שכחתי אותו... איך אפשר לשכוח דבר כזה יפה? :S חשוב לציין שהם יותר גדולים ממנו בשנה וחצי.

תשובה:
כן, קורה שלא שוכחים מישהו, איך לצאת מזה? פשוט להפסיק לחשוב עליו. הם אמרו שאין להם זמן בשבילכן, אז למה להתעקש? הוא לא רוצה? בעיה שלו והפסד שלו. תאמיני לי  שזה הפסד שלו. לא חסרים בנים בעולם ואני חושבת שאת צריכה להמשיך הלאה, לשכוח אותו. אם תראי אותו יום אחד, אז תנסי אולי לפתח שיחה, אבל אל תעשי שכל זה יבוא ממך, אל תהיי היוזמת כאן. הוא באמת לא נראה לי מעוניין, כנאה דברים אחרים מעניינים אותו כרגע. אל תתעקשי ופשוט... תמשיכי הלאה. איך שוכחים? מפסיקים לחשוב עליו, מתרחקים ממנו (אם נגיד את יודעת שהוא יוצא לכאן ולכאן – אל תצאי לאותם מקומות בכוונה), יוצאים עם אחרים, פותחים את הלב בפני בנים אחרים.

Myself:
טוב, אז הבעיה שלי היא לא בעיה ספציפית אלא יותר כללית.

אני מאוד חסרת ביטחון. חשוב לי מאוד ממה שאנשים חושבים עליי, אני נפגעת בקלות ממה שאחרים אומרים, כל התנהגות של בן אדם אני מפרשת כאילו הוא חושב שאני טיפשה או לא מחבב אותי ובקיצור יש לי בעיה חמורה עם הביטחון העצמי שלי. חוץ מזה, אני גם נורא מקנאה באנשים, בצורה ממש מוגזמת ואני מניחה שזה בגלל חוסר הביטחון שלי. למשל, לאח שלי יש חברה ובמשך יותר מחודשיים כל מה שעשיתי היה לחקות אותה - את איך שהיא מתלבשת, איך שהיא מתנהגת, איך שהיא נראית. בכל משפט שהייתי מוציאה מהפה הייתי חושבת לעצמי: "היא הייתה אומרת את זה?" ובכל פעם שהתלבשתי בבוקר הייתי חושבת: "היא הייתה לובשת את זה?". זה מטומטם, זה חולני, אבל אני פשוט לא שולטת בזה. אני תמיד מרגישה שמה שאני עושה לא בסדר. (את לא צריכה להתייחס לדוגמא של החברה באופן ספציפי, זה רק בשביל שתראי כמה המצב שלי קיצוני :]). אני כמעט בטוחה שאנשים רואים שאני חסרת ביטחון ושזה משפיע על מה שהם חושבים עליי. איך אני יכולה להיות יותר בטוחה בעצמי?

שוב תודה רבה.

תשובה:
אני ממליצה לך להסתכל בתשובה שנתתי לילדה השניה למעלה, זה ממש מתאים לך לדעתי ויכול לעזור לך. זה במילא מה שהייתי כותבת לך. אני גם חושבת שאת לא רואה את עצמך כמו שצריך ולא מעריכה את עצמך כמו שצריך. את צריכה להיות מיוחדת בפני עצמך, וברגע שאת מחקה אנשים – את מאבדת מהיחודיות של עצמך. בקיצור, תקראי את התשובה השניה, זה באמת יעזור לך. אני מאוד מקווה, מתוקה :)

לכן יש לקחת כל מילה שלי בגדר הצעה בלבד/כדעה נוספת,
ואם יש לכם בעיה גדולה לדעתכם,
אני ממליצה להתייעץ בנוסף עם מומחה.

רוצים לשלוח לי בעיה שלכם ולקבל עצה?
[email protected]
או כאן בתגובות. 

אני יודעת שאין כאן את כל השאלות. היו הרבה שאלות ולא הספקתי לענות על הכל. אבל אל תדאגו, הכל יופיע בפוסט הבא.