יומנה של נערה

ללא שם:
(בת 14 וחצי).
אני צריכה עצה ממישהו מהצד, ויש לך אחלה תגובות. לפני חודש התחלתי לחבב מישהו, היינו מתחבקים וסתם מדברים מדי פעם בהפסקות. הקטע הוא שהוא מתנהג ככה לכולן, אבל הוא מציק להן יותר במכות כזה ולי לא, לא יודעת מה זה אומר. בקיצור רציתי לשאול אותו באייסי אם הוא מתנהג ככה לכולן או רק אליי, אבל כמעט ולא שאלתי ואמרתי לו שאחרי שאשאל יש סיכוי שהוא לא ידבר איתי יותר כי השאלה סתומה ואני מכירה אנשים ואת דרך ההתנהגות שלהם(למדתי בדרך הקשה) ואז שאלתי אותו והוא אמר שהוא מתנהג ככה לכל הידידות שלו ואני אחת מהן...זה כל כך פגע שישר התחלתי לבכות והרגשתי ששוב נשבר לי הלב. יום אחרי, הוא באמת הפסיק לדבר איתי ולא התייחס אליי. כמה ימים אחרי ששאלתי אותו את השאלה המטומטמת הזאת, יצאתי לשתות עם אחותי (בת 16) ואז שלחתי "בן(שם בדוי)יא מגעיל חח אמרת לי שאתה לא תפסיק לדבר איתי והאמנתי לך ואתה שקרן" יום אחרי שאלתי אם הוא קיבל את ההודעה והוא אמר שלא. באותו יום הוא המשיך לא להתייחס אליי אז שאלתי אותו באייסי מה קרה והוא אמר שהוא כועס ששלחתי לו הודעה כזו מגעילה ואמרתי לו ששתיתי והייתי מסטולה. הוא אמר שפעם הבאה שאני יוצאת לשתות לא לשלוח לו כאלה הודעות ולא להיות סתומה, הקיצר הוא דיבר אליי בצורה פוגעת ועדיין חיבבתי אותו. שבוע אחרי זה חברה שלי שאלה אותו באייסי למה הוא לא מדבר איתי והוא אמר שככה והיא שאלה למה והוא אמר בגלל כלום. חברה אחרת  שלי יום אחרי שאלה אותו: "מה אתה ילד קטן? חזרנו לגנון?" והוא אמר שכן והיא אמרה שלא יהיה ילד קטן והוא אמר לה שהוא לא מדבר איתי כי שאלתי אותו שאלה אישית... מה שאלתי? כלום!באותה שיחה באייסי שהוא דיבר אליי ככה, רציתי להגיד לו: מילא אנחנו לא מדברים אז אני רוצה להגיד לך שאני מחבבת אותך מאוד ותעשה אם זה מה שבא לך. אבל הוא לא נתן לי הזדמנות לדבר והתחלנו לריב. אני רוצה לדעת מה לעשות? אני מחבבת אותו (זה נראה כאילו אני רכלנית שכל החברות שלי מדברות איתו אבל הן שתי חברות טובות מאוד) ואני רוצה להיות חברה שלו מאוד. בכיתה הוא רואה  שאני לא נותנת לילדים לרדת עליי, ואם בן כלשהו מעיז לגעת בי אפילו בצחוק אני ישר אומרת שלא יגע בי. כי בן* יודע שאני לא אחת כזו שנותנת כמו שאר הידידות שלו. ואני גם לדעתי מאוד יפה ויש לי גוף יפה(אני חושבת ככה ואני חושבת שמכל הסיפור שסיפרתי אני נשמעת כמו פקאצה:( ) בכל מקרה... מה לעשות?

תשובה:
אני חושבת שהוא לקח את השאלה שלך קצת יותר מדי קשה, או שהוא משקר. יכול להיות שיש סיבה אחרת שהוא לא רוצה לדבר איתך ולא רוצה קשר איתך, ויכול להיות שהשאלה שלך זה אחלה תירוץ בשבילו. אני חושבת שאת צריכה לקחת אותו לצד באחת ההפסקות שלכם ולברר מה נסגר איתו. תגידי לו שהוא מתנהג כמו ילד קטן ושיהיה לרגע ילד בוגר כדי שתוכלו לדבר בצורה נורמלית. תגידי לו שלא התכוונת לפגוע בו עם אותה שאלה ושלדעתך הוא סתם עושה מזה ביג דיל. אני גם חושבת שבן אדם שנפגע (ובואי נגיד שהוא באמת נפגע ולא משחק את עצמו) מדבר כזה, אז משהו לא בסדר אצלו בראש. רציני. מי נפגע מכזאת שאלה? אפשר לחשוב ששאלת אותו אם אבא שלו משתמש בקונדום בזמן שהוא שוכב עם אמא שלו, או גרוע מזה, עם המאהבת שלו. הוא מתנהג באמת כמו ילד קטן, הוא ממש לא בוגר לגילו, ולפי מה שאני מבינה מההודעה שלך וממה שאת מספרת, את די בוגרת לגילך.
אני לא יכולה להבטיח לך שאם תדברו תהיו חברים, אבל לפני שאת מנסה לעשות כל צעד או להתחיל איתו מעבר, תנסי לברר על אותה שאלה, מה באמת הפריע לו בשאלה הזאת. תנסי קודם להשלים איתו. וחוץ מזה, בינתיים, אל תסגרי את הלב שלך בפני אחרים.

ללא שם:

היי, ראיתי שאת נותנת בבלוג שלך (שדרך אגב אני מאוד אוהבת לקרוא) עצות טובות ואני ממש זקוקה לאחת. אז ככה, יש לי חבר ואנחנו ביחד כבר עוד מעט 8 חודשים. לפני כמה חודשים פגשתי עוד בן אדם ממש ממש חתיך וממש ממש חמוד (באופי) ודי נדלקתי עליו ולאט לאט זה התפתח לאהבה. אני באמת אוהבת אותו כי הוא פשוט בן אדם מושלם כמו שלכל אחת יש את הדברים שהיא רוצה בחבר שלה, אז כל הדברים שאני רוצה נמצאים אצלו אבל מצד שני אני גם ממש אוהבת את חבר שלי אבל קצת פחות. מה שמעצבן בכל זה שאני יודעת שאותו אחד ואני בחיים לא נהיה ביחד. פשוט א-י-ן מצב! (ואין גם מה לעשות עם זה ככה שהפתרון זה לא לעזור את חבר שלי ולהיות איתו) עכשיו אני לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אני ממש אוהבת את אותו אחד שבחיים לא נהיה ביחד ומצב שני יש לי מישהו אחר שאני אוהבת אך קצת פחות אבל הוא שליי והוא איתי והוא אוהב אותי. בזמן האחרון בגלל שאני מאוהבת במישהו אחר אני חושבת שזה לא יפה מצידי להיות עם מישהו כשאני אוהבת מישהו אחר יותר ממנו. אז חשבתי על פרידה אבל זה נשמע לי משהו גדול וקשה מאוד לביצוע, אבל עד שסופסוף אני מחליטה שאני עושה זה או מתחילה לחשוב מה אני יגיד לו אני ישר מתחילה לבכות ויורדת מהרעיון וממשיכה איתו כרגיל כאילו שום דבר לא עובר אצלי והכל בסדר וזה דיי מגעיל מצידי. מה לעשות? להיפרד? ואיך להיפרד? כי בעצם אין לי סיבה. אני פשוט אוהבת מישהו אחד ואני לא יכולה להגיד לו את זה כי זה ממש פוגע ואני גם לא יכולה לא להגיד סיבה כי הוא בטוח ישאל למה אני נפרדת, כי הכל בסדר בינינו אין ריבים אין כלום. או שבעצם אני לא צריכה להיפרד ואני צריכה להמשיך ולשכוח מהבן אדם השני כי אנחנו לא נהיה ביחד וזה סתם יפגע בי, אבל חשוב לי להגיד שאהבה שלי אליו פשוט עושה אותי מאושרת יותר. אני אוהבת לאהוב אותו.

תשובה:
היי, חמודה:) אני קודם כל חושבת שזה שהתאהבת במישהו אחר, זה כבר אומר משהו על היחסים עם החבר שלך. תנסי לחשוב מה אין ביחסים שלך עם החברים, משהו חסר, משהו שאת מצאת במישהו אחר, משהו שאת מאוד צריכה. אולי זה קשור לחיצוניות? אולי זה קשור לאופי? להתחשבות? לצורת הדיבור? זה יכול היות כל דבר. אני חושבת שדבר הכי נכון שאת צריכה לעשות זה לשבת עם עצמך ולחשוב טוב מה כדאי לך, מה עדיף לך, מה הצעד הכי נכון, ובאיזה מצב תהיי הכי מאושרת:
א. להיפרד מחבר שלך, לא ללכת אל השני ופשוט לנסות לשכוח משניהם ולהמשיך הלאה.
ב. להיפרד מחבר שלך ובכל זאת לנסות להיות עם ההוא.
ג. להישאר עם חבר שלך ולהחליט שאת מנסה בכל הכח לשכוח מהשני.
בנוגע לאפשרויות א' בו', ככה חבר שלך לא יפגע. אומנם, הוא יפגע מהפרידה, אבל הוא לא יפגע ממה שאת עושה כרגע. כרגע את בוגדת (נפשית, כמובן) ומשקרת. אני בטוחה שלך זה מעיק, לך זה מעצבן ולך זה מרגיש כמו אבן גדולה שיושבת לך על הלב. הרי זה לא נחמד להתנשק עם החבר ולחשוב על מישהו אחר, נכון? אם את מחליטה להיפרד מחבר שלך, אני בטוחה שתצטרכי סיבה. תגידי לו שאת עדיין אוהבת אותו, אבל פשוט נדלקת על מישהו אחר. אולי אפילו תבקשי פסק זמן מהקשר, תגידי שאת סתם מרגישה שאת צריכה את זה, ככה תוכלי לחשוב עם עצמך באמת, כשאת לבד.
למה את לא יכולה להיות עם השני? יש לו חברה? הוא אוהב מישהי אחרת? הוא גדול ממך ביותר מדי שנים? תחשבי על זה. הרי אם זה לא אחת מהאפשרויות הלאה (או אפשרות אחרת שבאמת מונעת ממך להיות איתו) אני לא רואה שום סיבה לכך שזה לא אפשרי. אני לפחות לא נתקלתי בחיים במשהו שהוא לא אפשרי. תחשבי על זה. אני מקווה שבאמת תשבי עם עצמך ותחשבי על הכל, אני מקווה שתגיעי להחלטה הכי טובה בשבילך. תמשיכי לחשוב על זה, ומתי שתגיעי להתלבטות של ממש, תודיעי לי ואני אמשיך לעזור. אבל בתכל'ס? רק את יכולה לדעת מה הכי טוב בשבילך. בהצלחה!

ללא שם:
בת 15)
היי אבריל,
יש לי שתי בעיות:
1. היה לי ידיד שתמיד היה מצחיק אותי, עד שהוא עבר את הגבול והתחיל לרדת עליי ולהגיד לי דברים ממש לא יפים. אני יודעת שכל מה שהוא אמר עליי לא באמת נכון והוא סתם עשה את זה בשביל תשומת לב, אבל זה ממש הפריע לי והחלטתי שזהו, אני לא אתן לו לדבר אליי ולהביך אותי מול כולם, אני פשוט אנתק איתו קשר ולא ידבר איתו. הרי ידיד אמיתי לא אמור להתנהג כמו שהוא התנהג, לא ככה? בכל אופן, הוא ממש נפגע, כי הוא מתנהג ככה לכולם, ואני היחידה שהיה לה מספיק ביצים לשים לזה סוף. מאז- הוא והחברים המפגרים שלו לא מפסיקים להציק לי בגלל שטויות!! הם צוחקים על כל דבר שאני אומרת, וסתם, סתם בשביל לפגוע בי!! עד אז החזקתי מעצמי בחורה שמסוגלת לשים זין על כל העולם, אבל עכשיו הם ממש הצליחו להוריד לי את הביטחון! אני כבר לא יודעת מה לעשות... בבקשה תעזרי לי...

תשובה:
קודם כל, כל הכבוד לך על כך שהחלטת לא לשתף פעולה. יש הבדל בין סתם ירידות בין ידידים לבין הצקות של ממש, הוא כמובן עבר את הגבול ואת לא נכנעת. אז יש לך דרך לא קצרה. נתחיל מהדבר הכי חשוב – אותו ידיד שהתחיל עם הכל. בפעם הבאה שהוא צוחק על משהו שאת אומרת, תגבירי את הקול, פאלי ותצעקי ותגידי "מה? מה? אני לא שועמת! יואו, אני לא שומעת מה הוא אומר. מצטערת, אני לא מבינה שפה של ערסים/טיפשים/מפגרים, מישהו יכול לתרגם לי מה הוא אומר?", ברגע הזה הוא שוב יצחק על מה שאת תגידי, אבל את? אל תכנעי, תמשיכי: "מה? יואו, זה משגע אותי שאני לא מבינה!!! מה? מה? מהההה?", ככה תמשיכי. מנסיון שלי, זה יכול ל-ח-ר-פ-ן בן אדם. פעם אחרת, פשוט תגידי לו "אני מצטערת, אבל אני לא מבינה אנשים שהם לא ברמה שלי. אם תרצה לדבר איתי ותרצה שאני גם אבין אותך, תעלה קצת מהרמה הנחותה שלך ואולי אני אבין". פעם אחרת את יכולה להגיד: "תראה, אני יודעת שאתה מנסה להתחיל איתי, אבל זו לא דרך, אוקיי? זה רק עושה אותך טיפש וקטן יותר". יכול להיות שהוא יתחיל להתלונן שאת לוקחת רציני, תגידי לו שהוא טועה, שאת לא לוקחת רציני, את פשוט לא נכנסת למגרש המשחקים שלו. תעשי את כל הדברים האלו כל הזמן, אל תראי לו שאת מתרגשת ממנו, שאת נכנסת למגרש שלו, אל תרדי לרמה שלו. הוא יתייאש בסופו של דבר. עכשיו לחלק השני, להתחבר עם האויב:) יש לו חברים, את אומרת, שאומנם הם לא אויבים שלך ולא מקללים אותך, אבל בהחלט משתפים איתו פעולה ויורדים עלייך גם, צוחקים עלייך ביחד איתו. תתחילי לתפוס כל אחד מהם בנפרד בהפסקות. לדוגמא ראית את אחד החברים שלו בדיוק יוצא מהקפיטריה, תנסי לפתח איתו שיחה רגילה. לדוגמא... סתם, "תגיד, אתה היית אתמול בקניון? הייתי עם אמא שלי ואני הייתי בטוחה שראיתי אותך", "אתה יודע? אתמול הייתי בצפון אצל משפחה, סתם דיברנו על בית הספר שלי, ואחת מבנות הדודות שלי אמרה שהיא מכירה אותך", וסתם תמשיכי לחרטט לו דברים. תתחילי להתקרב אל החברים שלו, אפילו תציעי להם לעשות סיבוב ביחד, לשבת ביחד בהפסקה, תנסה להעזר בהם, לבקש עזרה (Tפילו בסתם דברים דפוקים), תמציאי להם שטויות והעיקר שיהיו קרובים אלייך. תתחילי להתיידד אליהם, עד שתרגישי שאת מספיק מוכנה (וגם הם) בשביל יום אחד לבוא ולהגיד להם, "רק רציתי להגיד לך שזה נורא מפריע לי שאתה מתנהג ככה. כי... האמת? ממך – לא ציפיתי". תתני לכל אחד מהם להרגיש שאת באת לדבר במיוחד איתו, שאת מדברת אך ורק אליו ועליו. הוא יבין שוואלה, את לא ציפית לזה ממנו, שהוא יותר בשבילך, וככה לאט לאט כל אחד מהם יפסיק, עד שאותו ידיד ימשיך עם זה לבד ויוציא את עצמו מפגר יותר מכולם.

אני(: :
(בת 16)

המדור שלך ממש ממש עוזר ואני ממש נהנית לקרוא בו(:
אז ככה הבעיה שלי היא כזאת... אני בכיתה י' ויש ילד בכיתה יב' שממש, אבל ממש מוצא חן בעיניי... והוא בבית הספר שלי. לפני כמה ימים עליתי לשכבה שלי והוא היה מאחוריי אז הסתובבתי והוא כזה חייך ואני חייכתי לו חזרה. והוא כזה אמר "איזו ילדה יפה את" וחייך שוב ואני חייכתי לו חזרה... וכל פעם שאני עוברת לידו או משהו אז הוא מסתכל עליי ומחייך והקטע הוא שאני רוצה להתחיל איתו, ואני לא יודעת איך, אני קצת ביישנית. והשאלה שלי היא איך אני אמורה להתחיל איתו? ואיזה טיפים יש לך להתחיל איתו.
והאם זה בסדר שהוא בכיתה יב' ואני י'?
אני מקווה שתעזרי לי כי אני כבר ממש לא יודעת מה לעשות ואיך להתחיל איתו.אז זהו וסליחה על החפירה.

תשובה:
היי, מתוקה. קודם כל, ממש לא חפרת לי. אני שמחה שאת נהנית לקרוא כאן. קודם כל, זה בסדר, אפילו בסדר לגמרי שאת בכיתה י' הווא בכיתה י"ב. אם אני לא טועה, את בטח בת 15-16 והוא בן 17-18, לא? אז זה בסדר לגמרי. לדעתי הוא מעוניין בך, ואני חושבת שהדרך הכי איטית ובטוחה להתחיל איתו היא פשוט לבקש ממנו את האייסיקיו/מסנג'ר שלו או אפילו פייסבוק/מקושרים (ומשם לבקש אייסי/מסנ). שם את יכולה לדבר איתו מחוץ לבית הספר, שם את לא צריכה לחשוב לפני שאת אומרת משהו (כמו בטלפון, למשל, את יכולה להתרגש ולטעות). תתחילי לדבר איתו רגיל, "מה קורה?", "מה חדש?", תמשיכו לדבר ואם זה לא יבוא ממנו, פשוט תשאלי "מה אתה עושה היום?", או משהו כזה. תקבעי איתו לסתם סיבוב, סתם לשבת באיזה מקום בעיר, אל תראי לו שאת ממש דלוקה עליו או מעוניינת בו. תתחילי את זה בתור ידידה, בתור מישהי שכייף לה להיות בחברתו ולדבר איתו. ככה הוא גם לא יבהל מהר וככה הוא גם יתאמץ יותר. אל תפלי אליו ישר, כי אם כן, אז הפגישה הראשונה תהיה אצלו בבית ומכאן את כבר יודעת מה יקרה... תזרקי לו גם חיוכים כשאת נתקלת בו בבית הספר, אפילו בהפסקה תציעי לו לשבת איתך, לבוא לקנות איתך משהו בקפיטריה (אם יש לכם), או סתם לדבר. תראי שיש לך ביטחון, שאת לא חוששת ושאת בטוחה בעצמך. אל תראי שאת נמסה בכל פעם שהוא מחייך אלייך או מחמיא לך. אני באמת לא חושבת שיש לך כאן בעיה, נראה שהוא די מעוניין בך. וכמובן, לא משנה מה יקרה בניכם בהמשך, תמיד תזכרי שאתם לומדים באותו בית ספר, לא לעשות שטויות, אה? בהצלחה :)



ללא שם:
קודם כול אני קוראת קבוע אצלך בבלוג ^^
האמת שקראתי את פינת היעוץ וחשבתי אולי תתני לי עצה בתור אחת מהצד כאילו...
ממ... לפני שנה בערך (בשביתה) הייתי יוצאת עם קבוצה מסוימת של ילדים. הייתי יוצאת איתם בעיקר בגלל ילד אחד שאהבתי באותה תקופה, אני אהבתי אותו והוא אהב מישהי אחרת. לילד הזה היה חבר ממש טוב שהוא אהב אותי ממש, היינו מדברים כול לילה עד איזה 6 בבוקר ככה וכל הזמן היה אמור לי שאני יפה והיה מנשק אותי... ואחרי השביתה ניתקתי איתו ועם הקבוצה הזאת את הקשר בכלל. בחודש אחרי השביתה הוא עוד היה ממשיך לנשק אותי כול הזמן ולחבק אותי אבל אז הוא כנראה הבין שזה מציק והפסיק. ועכשיו לא יודעת פתאום התחלתי להרגיש אליו משהו. לפני שבוע בערך הוא היה בבניין שלי בבית ספר (יש לנו 3 בניינים והוא בבניין אחר). אז ישבתי דיברתי עם חברה ופתאום הוא בא התיישב חברה שלי אמרה לי שאני עוד דקה באה והוא אמר לי: "מה קורה?" אמרתי לו: תראו, תראו מי זה! אז צחקנו כזה שנינו ודיברנו כל הפסקה ולפני כמה ימים הייתי עם כמה ילדים מכיתה יצאנו מבית ספר (3 בנות ו3 בנים) והוא הכיר את אחד ילדים  אז הוא בא אמר לו שלום. עכשיו הוא דיבר איתו ומסתכל עליי. ובאותו יום שישבנו הוא הסתכל עליי במבט אחר לא הרגיל שלו וחייך כל הזמן וזה. מה לדעת אני צריכה לעשות?

תשובה:
לפי מה שאת מספרת, נראה שהוא די מעוניין בך. כמו שכבר אמרת, הוא היה מעוניין בך פעם, מחבק מנשק, מחמיא לך וכו'. אני חושבת שאם את רוצה אותו פשוט תזמי. יכול להיות שהוא מפחד ליזום בגלל שכבר ניתקת איתו פעם את הקשר, בגלל שבעבר הראית לו התרחקות, נתת לו להבין שזה מפריע לך ומציק לך שהוא מחבק ומנשק. אני חושב שאת לא צריכה לעשות יותר מלקבוע איתו איזה יום, אני לא רואה שום סיבה לכך שהוא לא יסכים. משם כבר תזמי יותר. תחייכי אליו בחזרה, אל תראי לו קרירות או קשיחות. את אפילו יכולה להגיד לו שאת מתגעגעת לתקופה של פעם שבה הייתם קרובים יותר. בהצלחה! ואני שמחה שאת קוראת כאן קבוע :)



מלאני:
שלום קורל, לפני הכל אני רוצה לומר שאני מאוד אוהבת את הבלוג שלך ובכלל את הצורה שבה את הכותבת.
כל הכבוד לך על הפינה החדשה בבלוג, אני בטוחה שהיא תועיל להרבה בני נוער שיש להם בעיות ושלא יודעים כיצד להתמודד איתם.
 
עכשיו לבעיה שלי.
אני חיה בצרפת והיום אני וחבר שלי חוגגים חודש ביחד. לפני כן היינו ידידים ממש טובים ואז גיליתי שיש לו רגשות כלפיי, והעניינים התגלגלו ואנחנו ביחד. אני מרגישה שהקשר שלנו שונה (דווקא במובן הטוב) בגלל שאני מכירה אותו הרבה זמן, והיינו ידידים הכי טובים שמספרים הכל אחד לשנייה, אז ככה שאני לא מסתירה ממנו דברים ואני מרגישה חופשי לדבר איתו. לפני שבועיים גיליתי שהוא עישן עם כמה חברים שלו. הוא לא עשה את זה אף פעם לפני זה, ומסתבר שהם שתו ועשו את מה שעשו ובסופו של דבר עישנו. אם יש משהו שאני הכי שונאת בעולם זה כשמעשנים לידי, והוא יודע את זה ובכל זאת עשה את זה. גיליתי את זה דרך החברים שלו, שסיפרו לי את זה 'בלי כוונה'. נורא כעסתי עליו. למען האמת כעסתי עליו יותר מעצם העובדה שהוא שיקר לי, ולא מהעובדה שהוא עישן.
לא דיברנו כמה ימים, למרות שהוא ביקש סליחה עשרות פעמים. לבסוף הוא כתב לי מכתב שבו הוא התנצל והסביר שזה היה בלי כוונה לפגוע בי, או בעצמו ושזה נעשה מבלי לחשוב.
סלחתי לו והכל היה בסדר, עד להיום. אתמול היה לי שיעור חופשי בבית הספר, ואני וחברות שלי יצאנו לשבת בדשא קצת. פגשנו כמה בנים שם והתחלנו לדבר איתם, והכל בקטע של ידידות. היום הוא בא אליי ואמר לי שהוא לא רוצה שאני אדבר עם אותם הבנים. מסתבר שאיזה חבר שלו ראה אותי והלך להלשין לו. ממש חוש חש הבלש כל אחד נהיה פה... הייתי בשוק, גיחכתי ושאלתי (יכול להיות שבצורה קצת תוקפנית) אותו למה נראה לו שאני אעשה דבר כזה, רק בגלל שהוא ביקש ממני. גם אין שום סיבה הגיונית שאני אעשה את זה,
כי בסך הכל דיברתי עם אותם בנים ולא יותר מזה. הוא אמר לי שבנים כאלו מחפשים בנות 'מהסוג שלי', ושהם מעשנים ושהוא לא רוצה שאני אתחיל להסתובב איתם. פה כבר ממש התעצבנתי, כאילו, מה זה 'בנות מהסוג שלי'? שאלתי אותו אם גם אני עושה לו סצנות כאלו עם ידידות שלו (ויש לו ידידות), והזכרתי לו שגם הוא עישן, אז מה הוא משחק אותה צדיק פתאום. בכל אופן אמרתי לו שהוא יכול לשכוח מזה, ושאני אסתובב עם מי שבא לי בין אם זה נראה לו ובין אם לא, כי אם כל הכבוד הוא לא אבא שלי. כאן בעצם סיימתי את השיחה, ומאז אני מסננת אותו. היום (יום רביעי) לא הלכתי לבית הספר, בגלל שזה יום חופש פה, ככה שלמעשה לא יצא לי לדבר איתו על זה פנים מול פנים. אני ממש לא הולכת להתחנף אליו הפעם או משהו, כי אני לא מוכנה שיקבעו לי מה לעשות, לא חשוב מי זה יהיה.
עכשיו, רציתי לשאול, מה כדאי לי לעשות? אני לא רוצה שכאן וככה יסתיים הקשר שלנו, כי אני יודעת שאחרי זה לא נחזור להיות ידידים טובים ואני אוהבת אותו, אבל אני גם לא מוכנה להתחנף אליו ,ולבקש סליחה על משהו שבכלל לא עשיתי.
אני אשמח לשמוע את דעתך על העניין, ועוד יותר אשמח אם תוכלי לעזור לי.
שיהיה לך שבוע טוב.
מלאני

תשובה:
היי, מלאני.
אני חושבת שהריבים שלכם הם סתם ריבים, באמת. זה לא משהו רציני שצריך לפרק בגללו את כל החבילה. יכול להיות שהוא עישן בגלל לחץ חברתי, בגלל שהוא רצה לנסות. לדעתי עישון זה לא ביג דיל, אבל בהחלט לא כדי להתחיל עם זה. את עשית נכון כשכעסת על זה שהוא שיקר. יכול להיות שהוא פחד לספר לך, פחד לאכזב אותך, או פחד שתכעסי. בקשר לבנים שישבת איתם, אני לא רואה בזה משהו רע כל עוד זה לא דביק מדי ובאמת לא עובר את גבול הידידות. אני חושבת שכדאי שאת תהיי הבוגרת פה, פשוט תגשי אליו ותגידי ל\ו משהו כזה: "תקשיב, אני חושבת שאנחנו רבים על שטויות במקום להנות ולנצל את הזמן שלנו. אני כעסתי על זה ששיקרת לי, ואני מקווה שלא תעשה את זה שוב פעם, אתה יודע עד כמה אני שונאת את זה. אני גם חושבת שאתה לא רציך להתעצבן מזה שחברות שלי ואני ישבנו עם בנים אחרים, כמו שלך יש ידידות – לי יש ידידים. זה לא עובר את הגבול, אני מקווה שאתה מספיק בוגר ומספיק מאמין בי, ובטח בי וסומך עליי בשביל להבין את זה".
תראי לו שאת לא מתרגשת מכל העניין, שאת לא מתעצבנת, שזה לא מוציא אותך מדעתך. תראי לו שאת כאילו הבוגרת כאן, שאת באמת מנסה לפתור את העניינים. את לא צריכה לבקש ממנו סליחה, והוא לא צריך לבקש ממך.
בקיצור, באמת שאין לכם על מה לריב. בהצלחה :)



:) :
היי קורל , קראתי את העצות שאת נותנת לאחרים והם ממש עוזרים לפי דעתי.
אז ככה אני בת 16, כיתה י’. בתחילת שנה הגיע אליי לשכבה ילד חדש, מהפעם הראשונה שראיתי אותו ישר נדלקתי עליו... אני לא ממש ביישנית, אבל גם לא הכי ’מדברת עם כולם חופשי’. אני ממש רוצה להכיר אותו, לדבר איתו, להתיידד איתו בקיצור, אבל אני פשוט לא מסוגלת לדבר איתו כמו שאני מדברת עם חברים שלו מהשכבה שאני מכירה, או אנשים אחרים חדשים. איתו זה שונה. דיברתי איתו פעם אחת, אבל זו הייתה שיחה שכל החברים שלו היו איתו וגם זו הייתה שיחה ממש קצרה, כשביקשתי ממנו שיעשה לי טובה.
חברות שלי אומרות לי ללכת ולדבר איתו רגיל, אבל אין, אני פשוט לא מסוגלת :/
מה את מציעה לי לעשות?

תודה מראש :)

תשובה:
תודה:] אני שמחה שאת חושבת ככה. בקשר לשאלה שלך... את פשוט צריכה להתחיל לדבר איתו סתם ככה, אפילו תמציאי דברים. נגיד את רואה אותו במסדרון, תשאלי אותו משהו כמו "תגיד, X, היית אתמול בתל-אביב?", לאחר שהוא יענה "לא", תגידי, "וואי, מוזר... הייתי שם עם חברה שלי וראיתי מישהו בול כמוך והוא גם הסתכל עלינו חזרה, הייתי בטוחה שזה אתה. טוב, רק תדע שיש לך כפיל שמסתובב לו חופשי...", או משהו כזה. העיקר שתדברו. את יכולה אפילו לקחת את זה צעד קדימה ופשוט להוסיף אותו במקושרים/פייסבוק או/ובאייסי/מסנג'ר. תתחילי לדבר איתו על סתם דברים, "מה קורה?", "מה חדש?", "שמעת על..." וכאלה דברים. אם הוא רואה גם תוכנית מסוימת, תשאלי אותו משהו על התוכנית. תתחילי להתיידד איתו. אם את נתקלת בו במסדרון, תוציאי את הפלאפון שלך ותשאלי אותו מה השעה, תגידי שקלטת שהשעון שלך בפלאפון ממש לא מכוון (תכווני אותו הפוך). אחרי שהוא יגיד לך, תעשי כאילו את לא מצליחה לכוון, הוא בטוח יציע לך עזרה. תתחילי להגיד לו סתם "שלום", במסדרון, לחייך. אם את רואה אותו הולך לכיוון הקפיטריה/מחששה/ספסל/אולם ספורט/כל פינה שיש בבית הספר – תלכי גם את במקרה עם אחת החברות שלך (או לבד, גם אפשרות), תעשי כאילו את מחפשת משהו. תשאלי "איפה המורה לספורט? ראית אותה? אני צריכה לשאול אותה משהו". יום אחר תעשי כאילו משהו נאבד לך, תשאלי אותו אם הוא ראה שעון כסף/וורוד/מה שתרצי. תשחקי אותה ממש עצובה כי את לא מוצאת. בקיצור, תנסי להתקרב אליו כמה שאת יכולה, וכמובן, אל תגזימי, שזה לא יהפוך למעיק ומציק מדי והוא רק יחפש דרך לברוח ממך.

בהצלחה:)



אלמונית אדמונית:
בת 14.
נמממ... היה לי חבר לפני כמה חודשים ואני לא מצליחה להוציא אותו מהראש.
אני ממש מטורפת עליו אפשר לומר... שפשוט אין גבול. אני לא מתרכזת בשיעור ומסתכלת עליו ולא מפסיקה, ומדי פעם הוא מסתכל עליי ומלא חברות שלי אומרות לי שהוא אוהב אותי. אז מה אני אמורה לעשות?

תשובה:
קודם כל, הכי חשוב – תתרכזי בלימודים! תקבעי לעצמך כלל שברגע שאת נכנסת לכיתה הכל בטל ומבוטל מבחינתך! אם לדוגמא את יושבת מאחורה והוא שולחן לפנייך – זה לא טוב. ככה את רואה אותו כל הזמן. תבקשי לעבור לשולחן הראשון שנמצא בדיוק מול המורה. אם יתחילו לשאול למה עברת, תגידי שאת פתאום לא רואה טוב מרחוק, שקשה לך להתרכז, שככה את מבינה הכי טוב. אם תשבי בשולחן שמול המורה, את תראי רק את הלוח ורק את המורה. בכל פעם שאת שמה לב שאת חושבת עליו – תפסיקי, תזכרי שעכשיו את נמצאת בשיעור, עכשיו את צריכה ללמוד ואסור, פשוט אסור לך לחשוב על דברים אחרים.
אתם הייתם פעם חברים, מן הסתם שנשאר לך אליו רגש, ואני כמעט בטוחה שגם לו. אפילו אם הוא לא אוהב אותך כבר, בטוח נשאר לו משהו קטן, יש לך מקום שמור אצלו בלב. לרוב, כן? תנסי להתקרב אליו בהפסקות. אני לא חושבת שזו תהיה בעיה, כי הייתם פעם חברים, ולכן את לא זרה לו, זה לא שאתם לא מכירים ואת צריכה לנסות להתקרב אליו בכח. פשוט תשאלי אותו מה קורה, מה חדש אצלו. תנסי לדבר איתו מחוץ לבית הספר, ברשתות חברתיות, תוכנות מסרים וגם בטלפון. תנסי להתקרב אליו מחדש. את יכולה לעשות זאת בתור אחת שמתחילה איתו, לשלוח על ההתחלה חיוכים, ואת יכולה פשוט להתקרב אליו בתור ידידה. להראות לו שהוא יכול לדבר איתך, לצחוק איתך, לסמוך עלייך. מאיפה לחברות שלך שהוא אוהב אותך? הן שאלו אותו? אם זה בטוח שהוא אוהב אותך, אז אני חושבת שאת פשוט צריכה לדבר איתו. כן, פשוט לשאול אותו "תגיד, שמעתי שאתה עדיין מרגיש אליי משהו, זה נכון? זה חשוב לי לדעת", תדברי איתו בצורה בוגרת, תסתכלי לו ישר לעיניים ותחכי לתשובה. אל תהיי לחוצה מדי, זה יגרום גם לו להילחץ.



ללא שם:
בת 16:
אוקי אז ככה, דבר ראשון אני בצופים ושני הבנים שאני אספר לך עליהם הם איתי בצופים בשכבה הבוגרת, מה שאומר שהם חברים. אוקי אז הראשון, נקרא לו בן (אהםרקידידיםאהם) הוא בכיתה י’ ( גם אני). אנחנו היינו ידידים ממש טובים עד לטיול אחד שהיה בנונו קטע כזה... מאז דיברנו על זה ואנחנו לא כ"כ יודעים מה לעשות בגלל חוסר זמן. (כן, אני יודעת שתגידי 'מה חוסר זמן? תמיד מוצאים זמן' אבל באמת שאין. שנינו מדריכים וזה שנה ראשונה של בגרויות והוא גם עושה השנה את כל המתמטיקה. אז באמת שזה מטורף). בקיצור, אנחנו עכשיו בקטע לא כ"כ סגור, וגם יש עוד בעיה איתו ועם חברה שלי, לא חשוב. ועכשיו יש עוד ילד אה... נקרא לו יוסי... הוא בכיתה יא’... טוב, אז יוסי ואני לא הכרנו ממש, לפני איזה חודש לא זוכרת מה זה היה אבל התחלנו לדבר הרבה. אנחנו נפגשנו פעמיים ומדברים כל הזמן. עכשיו אני ממש לא רוצה את יוסי. אני בטוחה בזה. את בן אני רוצה. עכשיו, יוסי קצת רומז לי שהוא רוצה אותי וכל החברות שלי גם אומרות לי. אני ממש לא רוצה לפגוע ביוסי ואני רוצה לדבר איתו ולהסביר שאנחנו רק ידידים ( או, שוב) אבל אני לא רוצה לגרום מתח שלא היה מקודם. לא יודעת מה לעשות... בבקשה תעזרי לי!

תודה רבה רבה רבה!:)

תשובה:
היי:) בקשר ליוסי, אני חושבת שהכי כדאי שפשוט לו באחת השיחות שאת די דלוקה על מישהו. הוא ישאל מי, תגידי "מישהו שאתה לא מכיר", ותעבירי נושא. תתני לו להבין שמה שיש בניכם זה ידידות בלבד. את יכולה מדי פעם להגיד לו "יואו, איך אני שמחה שאנחנו ידידים כאלה טובים", "מישהי שאלה אותי 'מי זה אתיך בתמונה', אמרתי לך שזה ידיד ממש טוב שלי". את יכולה אפילו ממש לתת לו להבין את זה בכך שתגידי לו "שומע? בת דודה שלי ראתה תמונה שלך ואמרה שאתה חתיך. אתם ממש נראים לי מתאימים, אתה רוצה את האייסיקיו שלה? או שאני אביא לה את שלך?", אם הוא יגיד לך שכן, בסוף תמציאי תירוץ שיש לה בכלל חבר ולא ידעת. שזה לא כל כך מתאים. בקשר לבן (אחחחחח... :)), באמת שתמיד אפשר למצוא זמן. אם השנה לשניכם יש בגרויות, אתם יכולים ללמוד ביחד. זה נחמד, לא? תמיד אפשר למצוא קצת זמן. לדוגמא, אחרי הפעילות שלכם בצופים, אתם יכולים ללכת ביחד הביתה, הוא יכול ללוות אתיך, אתם יכולים לשבת איזה חצי שעה בבית קפה/פיצה/מה שבא לכם.  אם מפריע לך העניין שאתם בקטע לא סגור כ"כ, את יכולה פשוט לחכות שהענינים ירגעו קצת, שיהיה פחות לחץ לשניכם ולדבר איתו על זה. את יודעת מה הוא מרגיש לגבייך? מה הוא חושב על מה שיש בניכם?



ללא שם:
(בת 16).
יש לי חברה הכי טובה נקרא לה מעיין ועוד חברה שנקרא לה מיכל, שהיא חברה של שלום שלום וללכת פה שם. היחסים ביני לבין מעיין קצת מוזרים, אני מרגישה כאילו אני חייבת לה דין וחשבון על החיים שלי, עם מי יצאתי, מה עשיתי וכו’. היה לנו גם סיפור על סיגריות לפני חצי שנה, אני הרי מעשנת כבר שנתיים והיא גילתה לפני חצי שנה - בלאגן ענקי, היא חושבת שהיא אמא שלי שהיא תגיד לי מה לעשות: "אל תעשני לידי י'א מסריחה", "את לא מעשנת בכלל", "תראי מה נהיה ממך", "תראי מה החברות שלך דרדרו אותך" וכו’.  את זה כבר עברנו... עכשיו יש ילד אחד בשכבה שלי שאני באמת מרגישה אליו הרבה. גם התנשקנו והכל, את יודעת... אנחנו בסוג של קטע כזה. עכשיו, מיכל ומעיין חברות ממש ממש טובות, ומיכל במקרה מישהי שאוהבת אותו ויצאה איתו הרבה זמן.
אז יש לי שתי שאלות:
1. לספר לה שהתנשקתי איתו?
2. אם אני יהיה איתו זה יהיה כ"כ גרוע מבחינתה של מיכל? יעני עשיתי קטע מסריח?

מקווה שתעני... :)

תשובה:
תשובה:
שלום, חמודה. לפני הכל, את לא חייבת למעיין שום דבר. אם היא הייתה דואגת לך באמת, היא הייתה יכולה לבוא אלייך ולהגיד לך משהו כמו "תקשיבי, את יודעת שאת חברה ממש טובה שלי. כואב לי לראות אותך מעשנת, זה לא מתאים לך וזה גם ממש לא בריא. אני יודעת שזה עושה לך סבבה, ואין לי שום זכות להגיד לך להפסיק, אבל אני פשוט אוהבת אותך ודואגת לך. אני לא מבקשת ממך להפסיק, אבל אולי תפחיתי קצת?" – זו צורה להגיד דברים. אבל הצרוה שבה היא מתנהגת ממש מעצבנת, שתלטנית, חוצפנית ואני עוד יכולה להמשיך... בפעם הבאה שהיא אומרת לך דבר כזה, את יכולה להגיד לה שאת מה שכתבתי לך הנ"ל, או להגיד לה משהו כמו: "מעיין, את לא אמא שלי, אני לא חייבת לך שום דבר. יש צורה להגיד דברים, ואני ממש, אבל ממש לא אוהבת את איך שאת מדברת. שתרצי לדבר איתי בצורה נורמלית, תגידי, אני אהיה פה". תתני לה להבין שאת לא בובה שלה, את כאן הבוגרת, את זו שתחליטי מה לספר/לא לספר. אם היא מתחילה לחקור אותך עם שאלות כמו "מה הוא אמר לך?", "איפה היית אתמול? למה לא התקשרת?! נמאס לי שאת לא חוזרת אליי", "מה היה בינך לבינו? נו, מה אכפת לך, תספרי לי! אני רוצה לדעת...", תגידי לה שזה לא עניינה, שיש דברם שאת מעדיפה לשמור לעצמך. ובתכל'ס? עדיף באמת שתשמרי דברים לעצמך. היא לא נראית החברה המושלמת לשתף אותה בדברים. את רוצה לשתף מישהי במה שקורה לך? תשתפי את אמא שלך.
בקשר לשתי השאלות שלך...
1. כן, את יכולה לספר. אין שום דבר רע במה שעשית. את רוצה אותו, הוא רוצה אותך, מה רע? אבל מצד שני, אם תספרי, שתיהן יכולות להתחיל לרקום להן מזימות, מיכל תרצה להתנקם, היא יכולה להוציא לך שם רע, לדבר עלייך רעף לרכל עלייך, לספר לו דברים לא נכונים, ובקיצור – לנסות להמעיט מהערך שלך מבחינתו וגרוע מזה, לנסות להפריד בניכם. תחשבי מה כדאי לך. האם את מוכנה להסתכן? או שאולי את מעדיפה שהיא תגלה לבד, ואז... כבר לא יהיה לה כ"כ מה לעשות.
2. זה ממש לא יהיה קטע מסריח אם תהיי איתו. שוב, את רוצה אותו, הוא רוצה אותך, מה זה משנה? במילא עוד איזה מאה שנים כולנו נמות ונחיה בגן עדן, את חושבת שאת תזכרי בכלל מי זאת מיכל כשתהיי בגן עדן? אז התשובה היא – ממש, אבל ממש לא. חוץ זמה, את באמת לא חייבת לה שום דבר, היא בסך הכל ידידה שלך, כן, זה לא נקרא בחרה, מיכל היא י-ד-י-ד-ה שלך, לא יותר מזה. באמת, באמת שאת לא חייבת לה שום דבר.
אם שתיהן יתחילו לעשות לך פוזות על כל העניין איתו, תגידי להן שאם הוא היה רוצה את מיכל – הוא כבר היה איתה, עובדה שהוא איתך עכשיו, טוב לכם ושמעבר לכך – זה לא העניין שלהן. אם את באמת הולכת על הקשר איתו, תשתדלי לא לספר להן מה קורה בניכם, תהיי בטוחה שהן לא יפרגנו.
בהצלחה:) זה באמת מה שאני חושבת שאת צריכה לעשות.



מירי:
כפרה עלייך, תביאי לי עצה :)
ההורים שלי התגרשו לפני שנה ואמא שלי מצאה לה חבר! וואלה, אבא שלי מאוד מאוד פגוע מהמצב הזה ואני לא יכולה לראות אותו ככה יותר!!!
מה לעשות? אוף, נמאס לי מזה כבר! ואת היחידה שתוכל לעזור לי.
סומכת עלייך בובה
:-*

תשובה:
היי, מירי:)
את צריכה להבין, שאם ההורים שלך החליטו להתגרש, מן הסתם הם הבינו שיותר טוב להם לחוד. את לא רוצה שאמא שלך תישאר לבד לנצח, נכון? את צריכה לשמוח שיש לאמא שלך חבר, למרות שאת בטח היית רוצה שהיא ואבא שלך יחזרו. אם אבא שלך פגוע מהעניין (וזה טבעי לגמרי), את יכולה לעודד אותו. את יכולה להיות איתו יותר, לעודד אותו לצאת, אפילו תרשמי אותו לאיזה אתר הכרויות. תראי לו שאת תומכת בו בכל צעד, שאת מבינה את מה שהוא מרגיש. אם יש מצב שהיא ואבא שלך יחזרו להיות ביחד בעתיד? כן, יש. אבל כרגע... כרגע לאמא שלך יש חבר וכנראה שטוב לה איתו, אחרת רוב הסיכויים שהיא לא היית נשארת איתו. אני חושבת שלא כדאי לאבא שלך לשבת ולהתאבל על כלה קטע הזה, הוא סתם מבזבז זמן יקר, אוכל את עצמו ומכניס את עצמו לדכאונות. בשביל מה?



ללא שם:
זה קצת הרבה מביך, אבל אין אף אחד שאני מרגישה בנוח לשאול אותו. אני וחבר שלי כבר שנה וחצי ביחד אני בת 15 וחצי והוא בן 17, למרות שהוא לא לוחץ עלי בכלל בנושא אני מרגישה כבר שאני מוכנה לשכב איתו. סיפרתי לו והוא שאל אם אני באמת בטוחה שזה מה שאני רוצה. לדעתי גיל 15 זה גיל מתאים ואני באמת מרגישה מוכנה. סיכמנו על זמן ומקום וכאן מגיע החלק המביך. האם לפני קיום יחסי מין האישה צריכה להוריד שיערות מאיבר המין?
אני לא יודעת מה מקובל ואני לא מרגישה בנוח לשאול אף אחד. מה את חושבת? כי באמת חשוב לי להיות יפה ומושכת בעיניו ושהפעם הראשונה שלנו תהיה מושלמת =]

תשובה:
בקשר לשערות שם למטה – כל בן מעדיף את זה בצורה אחרת. כשאת תגדלי ויהיה לך חבר רציני, את תביני את זה.
עכשיו אני אענה לך מה אני באמת חושבת...
את בת חמש עשרה וחצי! הוא בן שבע עשרה. אין הפרש כזה רציני, אבל... אני באמת לא חושבת שהגיע הזמן לשכב. בשביל מה? יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות במיטה בשביל להנות, אתם שנה וחצי ביחד, הוא חיכה עד עכשיו, נכון? הוא יכול לחכות עוד.
אם את מרגישה שאתם כבר עברתם כמה שלבים, יש עוד כמה לעבור. יש נשיקות, יש חירמונים, יש... ואני אפילו אהיה קצת בוטה, אבל זה עדיף על סקס בגיל כזה צעיר, אם את כבר שם – לעשות אחד לשני ביד. יש נגיעות, מזמונים, את יודעת... לא הכל חייב להגיע לסקס. ברגע שאתם תשכבו – לא תוכלי לחזור אחורה. לאחר שתשכבו, לא תוכלו להתנשק ככה סתם מחובקים במיטה, כי זה בסופו של דבר יגלוש לסקס. את קטנטונת, את לא צריכה לחשוב על זה עכשו. תחכי עם זה, באמת, חמודה, לא יקרה כלום, תאמיני לי, סקס זה לא מה שיהפוך את הקשר שלכם ליותר טוב, סקס בגיל כזה לא יגרום לך להרגיש יותר טוב עם עצמך, יותר בוגרת, מושכת, או אני לא יודעת מה. תבקשי ממנו לחכות. חוץ מזה, לא קובעים מקום וזמן בשביל סקס. סקס אמור לקרות לבד, זה אמור לזרום, לבוא בטבעיות. גיל חמש עשרה זה לא מתאים. את רק לפני שנתיים בטח קיבלת מחזור, הציצים שלך לא סיימו להתפתח, את אמורה להסמיק מכל נשיקה, נגיעה בחזה על החולצה, כל חיבוק... זה אמור להיות כל כך יפה וטהור בגיל הזה. הוא בן שבע עשרה, הוא לא חושב על סקס כמו שלמשל בחור בן עשרים+ (שבגיל הזה רובם עדיין תינוקות) חושב על סקס. בשבילו זה לא לעשות אהבה, לתת לך לאהוב אותו, לאהוב אותך, לתת לך להרגיש טבו עם עצמך. הוא לא ידע מה לעשות בכלל. בשבילו, בגיל שלו, סקס זה מה שהוא רואה בסרטים "לזיין", "לדפוק", "להשחיל" וכו'... זה לא משנה כמה אתם אוהבים! תאמיני לי שאפשר להמשיך לאהוב בלי סקס. תאמיני לי שאם תחכי עוד קצת, אם את תהיי בת שבע עשרה ויהיה לך חבר בן תשע עשרה (דוגמא) זה יהיה אחרת. את לא תצטערי על זה כמו שאת הולכת להצטער עכשיו, בגיל פאקינג חמש עשרה. כדי שתאמיני לי שאני באמת צודקת, שאני לא אומרת את זה רק כי אני בת, אפילו שאלתי את ידיד טוב שלי מה הוא חושב על זה. אני אחסוך חלק מהדברים שהוא אמר ו... לא, את יודעת מה? אני אכתוב את זה כמה שזה בוטה, כדי שתביני. הוא אפילו השתמש במילה "שרמוטה". וכן! אני יודעת שזו מילה בוטה, אין שום קשר בין המילה הזאת לבינך, באמת שלא! אבל אני בסך הכל רוצה להראות לך, מה התגובה הראשונית של בנים כשהם שומעים על מקרה כזה. בתור בת אני לא חושבת ככה, שחס וחלילה את שרמוטה או כל מישהי ששוכתב בגיל זה היא שרמוטה, אבל רק רציתי הלראות לך מנקודת ראות של בנים כשהם שומעים על זה. לאחר מכן הוא עידן את המילים שלו כי די תקפתי אותו על איך שהוא התבטא. הוא אמר לי ככה: "מה יש לה?! שתמתין! לאן היא ממהרת?!".
והוא גדול משתינו בכמה שנים ואני בטוחה שמבין בזה... אני באמת מקווה שאת תחליטי לא לשכב עכשיו, שתחליטי לחכות עם זה.



ללא שם:
בעיה פשוטה ולא יותר, אני אוהבת מישהו, הוא לא אוהב אותי בחזרה.
היה לנו קטע ולא רציתי אותו וזה קרה 3 פעמים.
מה אני עושה כדי להחזיר אותו?
(לא צריך להטיף לי על זה שפספסתי אותו)

תשובה:
הוא אהב אותך פעם?
אם כבר היה בניכם קטע, זה אומר שעברתם את המחסום של ההתחלה, של להכיר וכל זה... לכן, את יכולה פשוט לגשת אליו, לקחת אותו לצד או להזמין אותו להיפגש איתך. תגידי לו מה שאת רמגישה, מה שאת חושבת. את לא חייבת להשתמש על ההתחלה במילה "אוהבת", את יכולה פשוט להגיד לו שאת מתגעגעת לזמנים של פעם. אם את די מתביישת ומפחדת שהוא יגיב בצורה אחרת ממש שאת רוצה, פשוט תזמי פגישה איתו ותנסי לתהקרב אליו. אם זה בנשיקות (לא לזרום יותר מדי, אל תהיי קלה להשגה מדי בשבילו), אם זה בחיוכים. כשאת רואה אותו, תזרקי לו פה חיוך, שם תעשי לו קצת עיניים, והכי חשוב – תנסי להתקרב אליו יותר.



ללא שם:
אז ככה אבריל, יש מישהו ששמעתי שקצת דלוק עליי. נפגשנו וזה... וכנראה שזה נכון. עכשיו, בזמן האחרון גיליתי שגם אני מתחילה להרגיש משהו, אבל הוא בכלל לא מנסה להתקשר או לדבר איתי. מה עושים? והראיתי לו קצת שאני רוצה כי אני יזמתי את האסאמסים, ולא באלי לרדוף אחריו...

תשובה:
את לא חייבת לרדוף אחריו, את גם לא צריכה לעשות את זה. אם הוא במאת דלוק עלייך, כמו ששמעת והבנת וכמו שאת מספרת כאן, אין סיבה שהוא לא ירצה אותך. יכול להיות שהוא פשוט טיפוס אדיש, יכול להיות שהוא מנסה לשחק אותה קשה להשגה, יכול להיות שירד לו ממך (אני לא יודעת מה קרה בניכם, לכן קשה לי לדעת בבירור). תנסי ליזום איתו עוד פגישה ושם כבר תדברי איתו. אל תלחיצי אותו ישר עם משפטים כמו "אז... מה אנחנו נקראים?", "אתה אוהב אותי?" – משפטים מהסוג הזה רק ילחיצו אותו. תגידי לו שאת רוצה לשאול אותו משהו רק כדי לדעת, ושחשוב לך לדעת את האמת. תשאלי אותו אם כייף לו איתך, אם הוא נהנה איתך, אם כייף לו להיות בחברתך, לדבר איתך. אם תתנשקו, את יכולה להגיד שזה הרגיש לך טוב. לאט עם הזמן, את יכולה פשוט לשאול "מה אתה מרגיש אליי?". אם הוא ממש מתעלם מSMSים, שיחות וכאלה, יכול להיות שהוא במאת לא מעוניין. הכי טוב זה לתפוס אותו לשיחה פנים מול פנים ולשאול אותו מה העניין, את אפילו יכולה להרשות לעצמך להיות מעט תוקפנית ולשאול משהו כמו "תגיד, מה הקטע? אין לי את כל הזמן שבעולם ואני מרגישה שאתה קצת מנסה לשחק איתי..." או משהו כזה. הוא יבין, שוואלה, חוץ ממנו יש לך חיים, שאת לא רק תקועה עליו. 

מאור:
היי אבריל יש לי שאלה, מקווה שתוכלי לעזור לי (אני בן, מקווה שתוכלי לעזור גם לי. אם לא לא נורא) הגעתי לתיכון חדש והתחלתי על רגל שמאל, בדרך כלל אני בן אדם מאוד חברותי ומתחבר לכולם בלי בעיות. השנה פשוט אני לא מתחבר עם ילדים. יש לי רק ידידה אחת טובה ושני חברים שהכרתי כבר. אבל בכללי אני לא מרגיש חלק מהכיתה.
ורבתי עם איזה ילד אחד בתחילת שנה והוא די מקובל כזה ומשפיע אז הוא עשה לי גם שם רע. אני כבר מיואש כי אני הייתי מהילדים היותר מקובלים ועכשיו הכל כ"כ שונה.
אני בכנות לא רוצה להיות מהכי מקובלים וזה, אבל רוצה רק להרגיש שייך לכיתה שלי ולהתחבר עם עוד ילדים.
תודה רבה מראש
מאור.

תשובה:
רגע, לפני התשובה:
הבן הראשון שמבקש עצה! =))

עכשיו לתשובה שלי :)
כן, לפעמים מתחילים על רגל שמאל כאשר מגיעים למקום חדש, מרוב שאנחנו מתרגשים ורוצים ליצור רושם טוב – אנחנו בעצם עושים את ההפך. מה עושים מכאן? אתה צריך להתחבר לכולם, אתה לא צריך להיות שתלטני (אנשים לא אוהבים כאלה שמשתלטים ומנסים להנהיג בכח), אבל בהחלט אתה צריך לראות שאתה נמצא, שאתה קיים, להראות נוכחות. אתה יכול להשקיע קצת יותר בלבוש, טיפה יותר במראה, לא כדי שאתה תראה טוב יותר, אלא כדי שהאחרים ישימו לב שחל בך שינוי. תתחיל להראות יותר נוכחות בכיתה, כשהמורה שואלת שאלה ואתה יודע את התשובה – תענה מיד, בבוקר תזרוק "אה, מה קורה?", לחלק מהתלמידים. אם אתה רואה שרוב הבנים בכיתה הולכים לשחק כדורגל/כדורסל בהפסקה – תלך איתם. אפילו תהיה בצד, רוב הסיכויים שהם יזמינו אותך לשחק. אם אתה יודע שהם מתכננים לצאת לאיזו מסיבה (נגיד... בחנוכה, שזה די קרוב), תברר על המסיבה. אם אחד מהתלמידים בכיתה/בשכבה מוכר כרטיסים, תגיד לאחד החברים שלך (או אפילו הידידה) ותלכו ביחד. ככה תכיר את כולם. אתה אפילו יכול לאזור יותר אומץ ולארגן איזה מפגש אצלך בבית, להזמין את השאר, תאמין לי שחצי מהם ב-ט-ו-ח יבואו. תנסה גם להצחיק מדי פעם, אנשים אוהבים שמצחיקים אותם, אנשים אוהבים להיות בחברת אנשים שיש להם חוש הומור. אם יש פעילויות חברתיות בבית הספר כמו משחקים בשיעור ספורט, הצגות, תשב באזור של אלה שאתה רוצה להתחבר אליהם. אם יש לך טיול בקרוב – זו הזדמות ענקית להכיר אחרים שלא דיברת איתם. תנסה להשתבץ באחד החדרים של בנים אחרים, אתם בטוח תתחברו. והכי חשוב – אל תשכח שאתה מיוחד בפני עצמך, לכן אתה לא צריך להשתנות רק בשביל למצוא חן בעיני אחרים. אתה נשמע אחלה נער, אז תמיד תשמור על התכונות שמאפיינות אותך. וכמובן, אל תנטוש את החברים שיש לך עכשיו בשביל חדשים. תזכור שהם היו איתך מההתחלה.
בהצלחה:]

הספויילר של "רק ידידים"...