היה א-ש!
נסענו לטיול בצפון של 3 ימים, 2 לילות. את הוודקה דאגנו להחביא במקומות אינטימיים וכך גם את הסיגריות, אם רק היינו יודעים שלא יהיה לאף אחד אכפת מיזה לא היינונ זהרים כל כך, טוב אבל זה מה שעושים אחריי שתפסו שנתיים לפני.
לי יש קטע כזה בטיולים ובכלל בנסיעות שאני דואגת להביא את כל הבית שלי איתי ובסוף משתמשת רק ברבע מיזה.
בבוקר לאחר הבדיקה של התיקים עשיתי את דרכי לאוטובוס והמנהלת שמה לב שאני הולכת כמו אחת שאכלה בתחת (ככה זה שתקועה לך קופסת סיגריות בתחתונים) והתחילה לתחקר אותי, טסתי לאוטובוס וישבתי במקום.
הנסיעות עברו בסבבה, ביום הראשון עשינו מסלול ממש נחמד והיו בו כמה קטעים מפחידים.
ביום השני גם מסלול שהתחיל משעמם ונגמר סבבה, ביום הראשון דאגתי ליפול למיים עם הרגל אחריי שהייתי צריכה לדלג על המיים ולא ליפול לתוכם! לא נורא:) עבר בשלום.
ביום הראשון בערב התחלנו לשתות בחדרים, לא הייתה כמות גדולה של וודקה בכלל אבל שתינו את זה נקי, תפסנו ראש היה מצחיק ביותר במיוחד במסיבה שזה פשוט הזכיר לי שיש אנשים שרוטים בשכבה שלי ובמיוחד מי שהיה אצלנו בחדר:)
אושרי דאג לספר לנו צ'יזבט אחד המצחיקים על "אלכסשה" ופשוט נקרענו מצחוק, חלק מהבנים ישנו אצלנו וזה באמת לא עניין אף אחד, בבוקר שהמורים באו להעיר אותנו במקום לפחד שיתפסו אותנו עם בנים בחדר פשוט מלמלנו משהו כמו "עוד 5 דקות". והכי מעצבן זה לקום ולגלות שסשה מרחה עליי משחת שיניים, טוב לפחות היא לא מילאה לי את האוזן בזה כמו לשגיב.
חחחח.
אחריי המסלול ביום השני הגענו לחמת גדר, המיים היו מסריחים בטירוף אז לא נכנסתי, ישבתי עם סשה בחוץ עד שכולם יצאו, אכלנו וזה ואז קנינו כמה בירות ללילה.
טוב, סטלה זה לא הביא לי מה שכן זה עשה לי רק כאבי ראש ועייפות.
אבל גם עם זה היה סבבה:)
באמצע היועצת דפקה בדלת ופשוט פתחתי לה עם סיגריה ביד, כשראיתי שזו היא לא דיעתי מה לעשות וטרקתי לה את הדלת בפרצוף. אחריי זה שוב פתחתי לה אחריי שהעפתי את הסיגריה, החדר היה מוצף בריח של אלכוהול, היה ענן ענקיי של עשן סיגריות ומה היא עשתה? נעמדה באמצע, אמרה משהו כמו "טוב, אני שמחה שאתם לא עושים בלאגן לילה טוב" ויצאה מישם. היינו בשוק, אבל באמת כל הצוות מורים יצאו כלים שלא שלחו ילדים הבייתה למרות שהם ידעו שהיו שתייה וסיגריות.
ביום השלישי היינו בחרמון, מה היה שם? המון שלג, לא היה עד כדי כך קר כמו שתיארתי לעצמי.
לאחר שקבוצת בנות העליבו את האיש שלג שכמה בנו החלטנו לצאת למלחמת שלג:) גם זה היה מצחיק.
בכלל, היו עוד מלאאא קטעים כייפים ומצחיקים אני לא אתחיל לשפוך פה את הכל, שנעבור לתמונות?
אוקיי, אז אלו תמונות מהיומיים הראשונים מ-2 המסלולים.

אלו המיים עם ההשתקפות של השמש, כאלה יפים:
זה בחמת גדר, קוראים לדבר הזה פיתון מרושת, והוא לא ניראה חברותי כל כך... :
קורל וחלי:

אבי ואני [מוסתרת] :
רן וסלומון:
סלומון ואני:
אני:
עם אוראל:
אושרי ואני:



יצא לי פה אף שמן=[



סשה [אלכסשה!] חלי ואני:
אני:
אני ושגיב:
אוראל ואני:
קורל ואני, איזה פרצוף אחה יצא לי פה:

אושרי, שהחליט לדגמן לנו בזמן שהשאר קפצו לאיזה אגם חח:
איזו תמונה מהממת לפי דעתי:

אני ואוראל:
אני:
סלומון ואני:


אני:

והנה תמונות מהחדר, כל מי שנמצא זה גם מי שישן איתנו ועוד כמה אנשים...
אני וקורל:
אני ואוראל מדגמנים "נתפסים על חם עם שתייה וסיגריות":
לא יודעת מה עשיתי פה..:

אני וחלי:
חחח אוראל, אני וחלי:
שותה, סוף סוף אחריי שהבקבוקונים נחו לנו בציצים במשך כל המסלולללל :
מיכה:
קורל ואוראל עושים 'אצבע מאשימה' לאושרי:
אושרי דופק פן לאוראל:
אושרי:
אוראל:
חלי, אוראל וקורל:
אושרי ואני, פפראצי חח:
אני:
חגי שבא לביקור עם אלייה:
אני ואוראל:
אני ושלומי, הסתנוורתי מהשמש חחח זה ניראה כאילו נרדמתי:
את זה צילמתי מהרכבל תוך כדי שנאי מתפללת להגיע בשלום חח פחדנית שכמותי:
אני מדגימה חיוך דובון איכפת לי:
אוראל אוכל שלג:) :
אני:
אני ותום אחריי שניסו לעשות לנו אפקט שלג לא מוצלח חח!:
חח איזה חיוך מאולץ
אני ואוראל ברכבל3> :
קורל, חלי, אני ואוראל:)

וזייהו, כן...
אלו כמה תמונות די חדשות גם מהחודש האחרון,
אלו סתם בבית ביום שאימצתי את הכלב החדש:)
אני עדיין לא יודעת אם הוא יישאר אצלנו אבל ניראה.
מצאנו אותו בחוץ, מתברר שהוא גזעי ודי יקר, הלכנו
לוטרנינר לראות אם יש לו שבב - ויש, רק שהבעלים די זרקו אותו אפשר לאמר.
מגעילים :0
וזאת עוד תמונה מתחילת החודש לפני שיצאתי לאנשהו:

זהו, עד לכאן אני חושבת, מלא תמונות אה? השקעתי אז תגיבו!
שבוע שעבר היה לנו סיור לאוניברסיטת באר שבע, לא היה כל כך מעניין, את סוף היום העברנו בטחינה של אוכל ובצחוקים.
האם אני רוצה ללמוד באוניברסיטה? ברור, אבל זה בטוח לא יהיה בבאר שבע, חח אני יותר חושבת לכיוון תל אביב...
מה עוד?
די מבאס ש-2 ידידים טובים שלי טסו לחו"ל, הם די חסרים כאן, כל הצחוקים שלהם והשטויות שלהם.
בעוד חודש וקצת יש את הבומבמלה, מי הולך? אני מקווה שייצא לי ללכת:) כניראה גם הקטיושה הולכת לשם, וגם ה... אני עדיין לא יודעת איך לכנות אותו, כי את השם שלו אני לא יכולה לכתוב (ותודה רבה להיא מהתגובות שלא כתבה את השם שלו:), את המקצוע אני גם לא, 'בלונדי' אני מכנה כבר יותר מידיי אנשים, אז פשוט נקרא לו... בייבי, חחח באמת זה מתאים לו:)
אז קיצור, גם הוא כניראה יהיה שם בגלל שהוא "מת על לישון באוהלים (עם כל הכסף שיש לך אתה עוד רוצה לישון באוהל?!), אוהב טיולים בחיק הטבע (תעשה לי טיול בדירה שלך, אה סליחה, אטרקציה יוקרתית ואני אהיה מרוצה), מת על ים (אתה מביא בגד ים? :), ושם אני לא הולך לעניין אף אחד (אל תהיה כל כך בטוח), וחוץ מיזה אני צריך קצת חופש (גם בקשר לזה, אהמ.)".
חח יהיה מצחיק לראות אותו 3 ימים במראה הטבעי, זה נחמד:)
בשבוע שעבר היה קטע מצחיק ביותר, בערב ישבנו קצת בחוץ ושתינו וזה, לא השתכרנו פשוט תפסנו קצת ראש (מאז המקרה נתקפתי פחד של לשתות הרבה...). בקיצור אייל התיישב ליידי והציע לי חברות כמו ילדים בגן, אמרתי כן וכמובן שהכל היה בקטע של צחוק (למי שלא עוקב, אייל בן 22 והוא ידיד שלי עוד מגיל ממש ממש קטן) ואחותו נטלי (קטנה מימני בכמה חודשים, חברות מהגן חחח) לקחה את זה רציני. הפוסטמה התחילה לבכות כמו ילד בן 4 שלקחו לו את הסוכריה שהיא לא מאמינה שחברה שלה הולכת עם אח שלה הגדול, ש"זה לא ייתכן" (היא חזרה על המשפט הזה 10 פעמים לפחות) וש"זה לא יכול להיות!!!!!!" (כנ"ל), רק אחריי שהסברנו לה שהכל בצחוק היא נרגעה ואמרה משהו כמו "ידעתי שלא תוכלי לעשות לי את זה".
כאילו פאק, זה אח שלך, לא אהבת חייך!
קחי הכל בהומור:)
מה התוכניות לימים הקרובים?
מחר הכל עדיין לא כל כך ברור,
ביום שישי אם יישאר כסף נצא למסיבה או משהו, אם לא נעביר זמן איכות (משובח ביותר אני חייבת לציין) עם בלונדי (המקורי:)
או שנעשה זאת יום שבת, ואם לא... נלך למסיבת גיוס של מישהי שלמדה איתי פעם בביצפר, זה יהיה כל כך מוזר לראות אותה.
מה שמזכיר לי!
לפני חודש בערך + - הסתובבתי לי בסוקולוב, שתיתי בארומה, קניתי כל מיני שטויות עד ששמתי לב לייצור בלונדיני שיושב על איזו חומה. זיהיתי את הבלונד הזה עוד מרחוק, היא הבן אדם האחרון שרציתי לפגוש, קיצור אני ממשיכה ללכת, איך שאני עוברת ליידה אני מגלה שתווי הפנים שלה מגיל 14 לא השתנו בכלל, הגוף שלה נשאר אותו דבר, היא הולכת כמו אחת שפתחו אותה (כבר אמרתי ששום דבר לא השתנה? ... ).
היא הסתכלה עליי, לא יודעת אם זיהתה כי בכל זאת השתנתי מלאאאא מגיל 12 ומשהו-13,
אחריי זה היא ועוד מישהי (שגם נשארה אותו הדבר) נכנסנו לחנות שהייתי בה, הסתכלנו על כל מיני נעליים ודיברו בקול צווחני רצח.
אני זוכרת שהיינו באותה החבורה אבל תמיד היה בנינו איזהשהו מתח, בגלל איזה ילד אחד, וזה המשיך בכל דבר.
בגלל בקשות של כל מיני אנשים בפוסטים הבאים נתחיל לספר קצת על אנשים:]
אז זהו, עד לפה, תודה רבה לכל מי שקרא ועוד יותר תודה למי שיגיב, אוהבת המון ולילה טוב:)