יומנה של נערה

(כך היה נראה פעם)

יוסי פריימן, בן 26, גר ברמת גן, רווק. גובהו 1.73 והוא הגיע לחווה במשקל של 128.9 ק"ג. האוכל האהוב עליו היה קאנטאקי פרייד צ'יקן (עבדתי שם כשהייתי בת 16, יוסי, אתה באמת לא רוצה לדעת מה הולך במטבח ואיך באמת מכינים את זה, סתם עצה ידודותית), בורקס בשר והאוכל הסיני שאמו מכינה. הוא רוכב על אופנוע מגיל 16 וזה דבר שמרגיע אותו מאוד, אחת מנקודות התורפה שלו זה להיפגע מחברים. "אני לא יודע מה אני אעשה עם אחד מהחברים שלי יפגע בי, קשה לפגוע בי, אבל זה יכול לשבור אותי".

(כך היה נראה פעם)

אסי אמסלם, המתמודד השלישי בגמר, גר בבת – ים, הוא נשוי ויש לו שני ילדים. גובהו 1.80 והוא הגיע לתוכנית במשקל 172 ק"ג. האוכל האהוב עליו היה בצקים מכל הסוגים. מה שלא ידעתם על אבי שהוא כמו פסיכולוג, הוא אוהב להקשיב ולעזור לכולם. נקודת התורפה שלו היא המשפחה שלו, הוא מאוד רגיש לגביהם.

(כך היה נראה פעם)

היו שם כמה דיבורים על כך שהם עוד לא ניצחו, צביקה, הזוכה בעונה שעברה של 'לרדת בגדול' אמר ליוסי "לא ניצחת, גם אני לא ניצחתי. בעוד חמש שנים ניפגש, ואם באמת נראה אותו דבר כמו עכשיו, רק אז נוכל להגיד שניצחנו", אני לא מסכימה עם זה.

אומנם אם הם יישארו ככה גם בעוד חמש שנים הם יוכיחו שהם הצליחו מעל ומעבר, אבל גם עכשיו אני חושבת שכל אחד מהם הוא ווינר, כל אחד מהם ניצח.

למה? כי השינוי הוא לא רק במראה, זה לא נגמר בזה שהם הורידו מספר עצום של קילוגרמים, השינוי הוא גם באישיות ובאופי שלהם שאני בטוחה שרק התחזקו והשתפרו, באמת כשמביטים עליהם בעיניים ושומעים אותם מדברים – מבינים עד כמה זה נכון, עד כמה השינוי הוא גם מבפנים.

אז מה באמת קרה שם?

שלושתם הסכימו שלפני הירידה במשקל נעשה סוויצ' בחשיבה.

אדם שעד אותו יום שנכנס לתוכנית הגדיר את האוכל כ"חבר הכי טוב" היה צריך לסיים את מערכת היחסים המורכבת הזאת ולהתחיל לחיות ולאכול נכון. כואב להגיד אבל זה נכון – אם אסי לא היה מגיע לתוכנית יש סיכוי גדול שהיום הוא לא היה מסוגל לתפקד, או במילים ישירות יותר – התוכנית הצילה לו את החיים.

לפני התוכנית אסי סבל מדום שינה, הוא היה מתעורר באמצע הלילה כאשר לבו פועם במהירות ובחוזקה, "פחדתי לחזור לישון אחרי זה, פחדתי שלא אתעורר", הוא מספר ורואים כמה קשה לו להיזכר בזה.

הוא ביקר במעבדות שינה, אצל רופאים מומחים וכולם הסכימו פה אחד – אסי חייב לרזות, אחרת החיים שלו ילכו קפוט. הוא סיפר כמה פחד ללכת לקולנוע, "פחדתי שאני לא אצליח להיכנס לכיסא של בית הקולנוע, מה אני אעשה אז?", הוא סיפר על המבט המפוחד של הספרים - "כיסא של ספרים עולה המון כסף, כשהייתי נכנס למספרה לא יכולתי לפספס את מבטם המבוהל של הספרים שפחדו שאשבור להם את הכיסא".

"אנשים רגילים נכנסים למסעדה ומסתכלים על האוכל, אני הייתי בודק קודם כל את הכיסאות. שברתי לא מעט כיסאות פלסטיק בחיי", הוא מתוודה.

לפני התוכנית אסי לא היה מתפקד, "פעם כששקלתי 172 קילו, הייתי מגיע הביתה,
חולץ נעליים, נשכב על הספה ונרדם.
אשתי הייתה קושרת לי שרוכים כי לא הייתי מצליח להתכופף", הוא אומר ומייד מחייך, "היום אני יכול לעזור לאשתי בבית, יש לי אוויר ללכת עם הילד לגן".

"פעם בשביל ללכת לחפש בגדים... זה היה כמו עונש בשבילי", הוא אומר בצער, "גם בברית של הבן שלי לא מצאתי, בסוף רק שעתיים לפני מצאתי משהו שעלה עליי. היום אני לובש חולצות במידה לארג'".

"פעם אחת חיכיתי לאורלי מחוץ למכון בו היא הייתה מאמנת, התביישתי להיכנס", נזכר, "חיכיתי שש שעות וכשהיא יצאה, מה עשיתי? ברחתי", אומר וכולם מחייכים.

רק לאחר מכן הוא הבין שאורלי יצאה בשבילו מפני שידעה שהוא מתאים לעונה החדשה של התוכנית.

"כשאנשים רגילים קונים אוטו הם בודקים את הרדיו, את המנוע, את הריפוד... כשאבא שלי קנה אוטו הוא חנה מתחת לבית וקרא לי מלמטה 'אבי, בוא תרד, תבדוק אם אתה מצליח להיכנס מהדלת הקדמית'", אבי מספר.

אבי (הגיע לחווה במשקל של 153 קילו) גר בנהריה, מול הים. 12 שנה הוא לא הלך לים כי התבייש להוריד חולצה.

"אם אשמין, אתבייש ללכת לים ולכל מקום אחר, כי אהיה גוף זר במרחב, כמו פעם, בן אדם שנאשים מצביעים עליו ואמרים 'הנה אדם שמן'", הוא אומר, "אני מפחד להשמין. אני כל השבוע שומר ורק בסוף שבוע אני מתפנק קצת, טועם קצת מפה, קצת משם", הוא אומר ושני חבריו מסכימים איתו.

"היום אני יודע איך לשמור", גם יוסי, המתמודד השלישי בגמר, נכנס לשיחה, "אם אני אעלה על המשקל ואראה שש קילו יותר אני אכניס את עצמי לקיצוניות. אני לא רוצה להיות שמן. אני לא אשקר, אני אוכל לפעמים בחוץ ארוחות שאכלתי כמו פעם", הוא מספר ומתכוון לג'אנק פוד, "אבל אם היום אכלתי המבורגר אני יודע שמחר אני מתאמן יותר במכון הכושר. לפני כשהגעתי לתוכנית", הוא נזכר, "הייתי עובר ליד מוכני כושר ונרתע כשראיתי את כל האנשים רצים על ההליכונים. היום אני מאמין ביכולות של הגוף שלי, כבר עשיתי שלושה טריאתלונים. היום אני רץ על ההליכון במהירות של 11 – 12 קמ"ש, פעם בקושי יכולתי לזוז".

כשהם נשאלו על התרגילים ה'מלוכלכים' שהיו בתוכנית יוסי עונה "בהתחלה לא היה אכפת לי לעשות תרגיל. זה משחק – אתה תעשה הכל בשביל לנצח. אבל בהמשך כולם נהיו חברים, היו כבר כמו אחים, זה היה מכעיס אותי כשהיו עושים תרגילים כאלה לאחר השלבים הראשונים".

"פעם", הוא מתחיל לספר על התקופה שבה שקל מאה ושלושים קילו, "כשהייתי רואה אנשים שמנים יותר ממני הייתי נרגע. הייתי אומר לעצמי 'אם הוא מצליח לחיות – גם אני'. במקומך," הוא פונה לאסי ששקל יותר מכולם, "הייתי שם כדור בראש".

"גם בתור שמן לא הייתי יוצא עם שמנות", מספר אבי, "הייתי יוצא עם מלאות פלוס. אנשים מפחדים מאיך יראו הנשים שלהם לאחר החתונה, הלידה... אני לא מפחד. ראיתי את קרן כשהייתה ב'שיא הפריחה' שלה, אני יודע שהיא יפה בכל מצב".

וכשנשאל איך לא התבייש להתפשט מול כל המדינה בטלוויזיה בזמן העליה למשקל הוא עונה: "לא התביישתי בשקילות כי ידעתי שאלו הפעמים האחרונות שאני אראה ככה", וזה נאמר לאחר הווידוי, "עוד באודישנים לתוכנית אני הרגשתי את זה, אני ידעתי שאני אגיע לגמר. אני כבר ראיתי בדמיון שלי איך אני עומד מאחורי הפוסטר וקורע אותו", הוא מחייך.

כשיוסי נשאל על הקשר עם רחלי בתוכנית והאם אהב אותה הוא עונה: "לא היה משהו עם רחלי. היא אהבה אותי והיו לה רגשים מאוד חזקים, אבל אני לא הרגשתי ככה", בהמשך נשאל על הסיפור שהיה בתוכנית שבה סלבה הודח.

רחלי גרמה להדחתו של סלבה ויוסי אמר לה שהוא לא מסוגל לסלוח לה על זה.

"לא הייתי סולח לאף אחד מהקבוצה האדומה אם היה מעיף אחד מאיתנו", עונה.

יוסי נכנס לתוכנית בזכות אביו וחברו הטוב.

"יום אחד חבר שלי מתקשר אליי ואומר לי 'יוסי, אתה זוכר שהבטחת לי שאם אני רושם אותך ל'לרדת בגדול' אתה הולך?', עניתי לו 'מה כבר עשית?' והוא ענה שהוא רשם אותי".

יוסי נזכר גם הוא במה שקרה לפני התוכנית, הוא הלך לרופא שאמר לו: "אל תחזור אליי לפני שאתה מוריד עשר קילו לפחות. אתה במצב בריאותי גרוע!",

יוסי נבהל והלך משם ישר למקדולנדס, "דפקתי דוח למקדולנס, מהלחץ! פחדתי שזה הסוף, שזו הפעם האחרונה".

לא מזמן הוא ביקר את אותו רופא שלא האמין שזה הוא, "אמרת לי לחזור אליך פחות עשר קילו", אמר לרופא, "אז הנה, הורדתי עוד על הדרך".

היו כאלה בחדר שכינו אותם 'אנטישמנים' מפני שהם זרקו שמות עצם כמו "מקרר" וכדומה,
אני מייד אמרתי שאני חושבת שהם חושבים ככה היום מפני שהם מודעים למצב שאנשים שמנים נמצאים בהם, הם יודעים עד כמה זה גרוע ומסוכן.
הם הסכימו איתי והוסיפו שהיום אנשים עוצרים אותם ברחוב ואומרים להם שרק בזכותם יש להם את הכח לרדת במשקל.
ואיך הם מרגישים היום כלפי שמנים, אתם שואלים?
אסי: "כשאני רואה שמן בא לי לחבק אותי. בא לי להושיב אותו איתי בשולחן ולדבר איתו, אבל אני מתבייש. מי אני שאני אבוא אליו?!"
יוסי: "יש לי רגש היום לשמנים, כואב לי. אני רוצה להגיד להם 'אם אני הצלחתי – גם אתה יכול!'. אני רוצה להגיד להם 'לא חבל???'"
אסי סיפר שהיום פונים אליו אנשים וילדים ומבקשים שיעזור להם. בימים אלו הוא יוצא להליכות עם ילדה בת אחת עשרה שכבר בגילה הצעיר שוקלת מאה ושמונה קילו. זה דבר שגרם לי להעריך אותו מאוד.
"אני עוזר לאחרים לרזות ומחדיר להם מוטיבציה", הוא אומר ונזכר בסיפור שקרה לו בדואר. הוא נכנס לדואר ותוך כמה דקות כולם הפסיקו לעבוד, הוא מצא את עצמו מכתיב להם תפריטים.
"אחרי התוכנית היחס השתנה מצד כל המשפחה", עונה אסי לשאלתי, "בעבר הייתי קם בשתים עשרה בלילה ואז הייתי מתחיל לטחון אוכל, הילד שלי היה רואה אותי ומחקה אותי.
הוא היה אוכל איתי טוסטים, עוגות ומה שאת לא רוצה... היום הוא אוכל כמוני, הוא אוכל נכון.
אפילו הוא הרזה".
אחד הדברים הראשונים ששמים לב על יוסי, חוץ מהגוף הבנוי והבריא שלו, זה שאין כובע. בתוכנית הוא אמר מספר פעמים "רק כשאני ארזה אני אוריד את הכובע", היום הוא מספר כשהוא שם את הכובע, הכובע היה גדול עליו והוא פשוט שחה בו.
"אני מת על הכובע הזה", הוא אומר, "הוא אצלי בארון, שמור, מונח על המדף".
אבל לא כולם תומכים, אנשים שמנים אפילו תוקפים אותם על איך שרזו פתאום ומאשימים אותם בכל מיני דברים.
"אני יודע שאתה בלילה טומן את ראשך בכרית בוכה, אז אל תצחק עליי", אומר אסי בכעס.
אני יודעת שהוא צודק מפני שלאנשים שמנים מאוד שלא מצליחים לרזות כואב לראות אחרים שהצליחו, לכן לא תמיד יפרגנו ואני שמחה שהפיינליסטים לא מתרגשים מכך או לוקחים ללב. הרי הם היו שם, הם היו שמנים במצב... מזעזע, הם יודעים מה זה לקנא באנשים בריאים, חזקים, אנשים שנראים טוב.
אין להם מה להסתיר.
"תמיד הייתי אני לאורך כל התוכנית", מספר אבי, אך על השאלות בנוגע לקרן הוא נמנע מלענות וסיפק אותנו בחיוך ולחיים סמוקות.
"היו לי חברות בעבר אבל אף פעם לא אהבתי באמת, עד שקרן הגיעה", הוא מסכם.
"פעם כשהייתי עולה לאוטובוס אף אחד לא היה מתיישב ליידי,  גם כשהאוטובוס היה מלא עד אפס מקום, אנשים עוד היו עומדים. לא מזמן נסעתי באוטובוס, ואפילו כשהוא לא היה מלא מישהו בא והתיישב ליידי", יוסי מספר וגורם לי להתרגש בשבילו.
כיום, כשהם רזים, חברים אומרים להם שהם לא נראים שמחים, שהם נראים עצובים.
"אני אומר להם: יקחו לך את הדבר שאתה הכי אוהב בעולם, לא תהיה עצוב?", אסי אומר.
צביקה נכנס לשיחה, "בתור שמנים חיפשנו כנראה דרך להתבלט בחברה, שישימו לב אלינו, שיחבבו אותנו".
"אני לא מצליח לצחוק מהבטן, יוצא לי אולי איזה גיחוך קטן. פעם כשהייתי צוחק כל הסובבים אותי היו עוקבים אחרי ונשפכים מצחוק. היום אני לא מצליח, אני לא יודע למה", אומר יוסי.
"אני הייתי יותר מלא בפנים", אומר אבי, "אבל תסתכלו על החיוך הזה!", הוא מחייך חיוך ענקי וכולם מחייכים אחריו.
כשיוסי נשאל אם הוא באמת מאושר הוא עונה: "אני חושב שרק עוד חצי שנה אני אוכל לענות על השאלה הזאת. היום אני עובר ליד המראה וחוזר אחורנית, 'מי זה?!' אני אומר בבהלה, אני לא מזהה, אני עדיין לא קולט. אני בלחץ לקראת הגמר".
חלק מהבנות של פורום 'יפות ושמנות' כעסו על הכינויים שהפיינליסטים נתנו והתלוננו על כך שהם לא הרזו בדרך בריאה. "בן אדם שעושה דיאטה בריאה מוריד חצי קילו – קילו בשבוע", אומרת אחת מהן, "אתם הורדתם שלושה – ארבעה ואפילו יותר!", היא מתלוננת והם מחייכים.
"היום אני בריא, כשעשיתי בדיקות אצל הרופא הוא הראה לי עד כמה אני הצלתי לעצמי את החיים. אז כן, עשיתי זאת בדרך בריאה והתוצאה בריאה אף יותר", אומר אסי וגורם לי ואני בטוחה שגם לכולם, להתגאות בו.
לבסוף שאלתי את השאלה שאף אחד לא שאל, שאלתי מה הם חשובים על זה שהיום אנשים חושבים לעצמם שבטח יקח להם המון זמן לרזות, הם רוצים תוצאות ועכשיו. לכן לא מעט אנשים עושים זאת בדרך הלא נכונה. "רע. רע מאוד", אבי עונה בנחרצות.
יוסי מספר שמעולם לא הגיע למצב כזה והוא ממליץ אך ורק על הדרך הבריאה, כי כך אפשר לשמור על המשקל לאורך זמן ארוך יותר ולא לאבד שום דבר בדרך.
אין מילים.

שלושתם נראים רזים, בריאים וחזקים, אני, בניגוד לאחרים, לא חושבת שהם נראים פחות מאושרים.
אני הצלחתי לראות את האושר שמת לפרוץ החוצה, את הניצוץ הקטן בעיניים שהם יודעים שהם הצליחו, הם ניצחו. כל אחד מהם הוא מנצח בשבילי ולכל אחד מהם מגיע להיות בגמר.
אם להיות כנה (וזה מה שאני, למרות שלפעמים אתם לא אוהבים את זה...) הם באמת שלושת הפיינלסטים שלי, הם מי שרציתי שיגיעו לגמר, כי באמת מגיע להם. הם לא עשו תחבולות, אסטרטגיות ושיחקו דמות שהם לא, הם היו עצמם לכל אורך התוכנית והגיעו לגמר בזכות.
לצערי, לא תוכלו לראות תמונות שלהם כרגע, תאלצו לחכות ליום שבת בתשע בערב, אז ישודר בערוץ 10 הגמר הענקי של העונה השלישית והמוצלחת ביותר של 'לרדת בגדול'.
אני יכולה להבטיח לכם שאתם לא תאמינו לאיך שהם נראים.
כשהכל הסתיים כולם יצאו והתפזרו.
"בוא, אני אסיע אותך", אמר אסי לאבי אך אבי הניד ראשו לשלילה.
"אני אלך ברגל", אבי אומר מחייך.
כשיואב ואני יצאנו משם לכיוון עזריאלי ראינו שבאמת אבי הולך בדרך וככה צעדנו לנו שלושתנו אל עזריאלי. בדרך הוא סיפר לנו עוד קצת על עצמו, על זה שהוא רוצה ללמוד עיצוב, כנראה עיצוב אופנה.
"יש לי ראש מאוד טוב לדברים האלה", הוא אומר.
הוא בן אדם מקסים, אני לא חושבת שמאז שהוא רזה הוא הפך להיות עצוב, הוא מחייך המון וגרם גם לנו, במהלך הדרך, לצחקק. גם אצל אסי ויוסי אני אישית רואה שמחה ואושר, גם הם אנשים מקסימים.
שלושתם ראויים להערכה עצומה!
יש כל כך הרבה מה לכתוב אבל אני חושבת שזה מספיק ומסכם את הכל.
אנשים, נכון, רזה מדי זה לא יפה, כשרואים עצמות בולטות – זה מכוער, כשרואים בחורה שכל הבגדים נופלים ממנה והיא הולכת בצורה גמלונית – זה דוחה. אבל גם שמן זה לא יפה, בכלל לא. מעבר לזה שזה לא יפה אסתטית זה גם לא בריא, ובריאות חשובה יותר מהכל. אני לא אומרת שכולכם צריכים להיות בדיוק במידה הנכונה, אתם יכולים להיות מלאים. בחורה שיש לה טיפה מה לתפוס בצדדים ובירכיים זה יפה, זה נשי וזה סקסי לאללה.
שאלתי כמה ידידים שלי מה הם חושבים על זה וכולם ענו פה אחד שהם מעדיפים בחורה רגילה וגם בחורה שמלאה במקומות הנכונים מאשר בחורה מקלונת.
"זה כמו לחבק שלד", אמר אחד הידידים שלי, "זה מגעיל להרגיש את העצמות שלה נצמדות לגוף שלי".
אם אתם חושבים שאתם צריכים להרזות אל תרעיבו את עצמכם ותתחילו לצמצם באוכל. אולי ככה תורידו במשקל במהירות אבל הכל יעלה פי שתיים אחר כך. 
תעשו את זה בדרך הבריאה, תשתו הרבה מים, ככה אסי המליץ, תאכלו ירקות, דברים בריאים, תעשו ספורט, מעבר לכך שזה עוזר לרזות זה גם עוזר לשמרו על הכושר ועל גוף בריא. אז זהו עד לכאן.
ביום שבת הגמר ואני באמת מאחלת בהצלחה לשלושתם, ובלי קשר לגמר – כל אחד מהם הוא מנצח בשבילי ואני מורידה את הכובע בפניו, מוחאת כפיים ואומרת "כל הכבוד", כי אנשים כאלה רציך להעריץ. אנשים עם אופי, אנשים עם כח רצון שהלוואי שהיה לכל אחד מאיתנו, לא אנשים שהתקבלו לתוכנית ריאלטי בגלל שיש להם קוביות בבטן, חזה מסיליקון או שיער בלונדיני.



ואל תשכחו – נפש בריאה בגוף בריא.

אוהבת המון,
אברילו'ש.