יומנה של נערה

תודה על כל האיחולים, עכשיו אני מרגישה בהחלט הרבה יותר טוב. מישהי בתגובות כתבה לי שכדאי שאני אבדוק את זה אצל רופא וזה מה שאני באמת אעשה, ברגע שיהיה לי זמן. השבוע הקרוב הולך להיות די מלא... מי שזוכר את החבר'ה שבאו לביקור מחו"ל אז לא היה לי זמן להיפגש איתם, הזמן רץ כל כך מהר ובעוד חודש הם חוזרים חזרה. אני חייבת למצוא איזה יום ולהיפגש איתם. ביום שני בבוקר (מחר) יש לי איזה משהו בצבא. זימון למבחנים לתפקיד שהוא סבבה, למרות שאני מאוד רוצה ללמוד במקום הצבא, אבל אם באמת זה לא ילך יכול להיות שאני כן אעשה צבא ואלמד תוך כדי, למרות שלא נראה לי שזה יסתדר. באמת שהלימודים חשובים לי יותר מהצבא, אך מצד שני אני לא רוצה לא לעשות צבא, כי זה יפגע בי בסופו של דבר. נראה כבר מה יהיה. באותו יום אחר הצהריים יש לי שיעור ואז אני אחזור רק ב-12 בלילה הביתה. יום שלישי יש לי תור לרופא כי אני רוצה לבדוק איזו נקודת חן שיש לי. קיצור – סתם שבוע מעצבן.
יום שבת בצהריים היה לי כל כך משעמם עד שהחלטתי לנוח, בלי לשים לב נרדמתי והתעוררתי רק ברבע לשבע בערב. הדבר הראשון שעשיתי היה לבדוק את הפלאפון, ראיתי כמה שיחות שלא נענו, וחרגתי מהרגלי – חזרתי למספר האחרון שהתקשר. זו הייתה מישהי מהכיתה שהזכירה לי שהיום בערב מישהו הזמין כמה אנשים אליו הביתה לעשות מן "קבוצת עבודה" (ככה אנחנו קוראים לזה) שזה בעצם ללמוד ביחד. הוא הזמין אותי יום לפני וגם עוד כמה תלמידים. בהתחלה לא הייתי אמורה ללכת בגלל כל מיני סיבות שלא נעים לי לפרט אותן כאן בגלל שזה קשור למישהי אחרת. בכל מקרה, החלטתי בסוף ללכת. צחצחתי שיניים במהירות, זרקתי על עצמי טיץ, מגף שטוח, גופית טריקו גברית ומעל סריג זרוק כזה. בקושי הספקתי לשתות משהו ולעשן חצי סיגריה ויצאתי.
בסוף ידיד של אותה אחת מהכיתה הסיע אותנו בניידת, זה היה מצחיק. תוך כדי הם דיברו עם מישהו שהיה בקשר והוא לא הפסיק לשיר שירים שהוא ממציא, נקרעו מצחוק, למרות שלא הבנו חצי מהמילים שלו. כשהגענו לאזור שנקין אותו אחד שאירח בבית שלו ירד למטה והראה לנו איפה הדירה שלו. דירה קטנה וחמודה באזור שאני ממש ממש אוהבת. ישבנו במרפסת שצמודה לחדר השינה, על המדפים היו מלא בקבוקי שתיה שלא הייתי מתנגדת לשתות ועל השולחן היו... טוב, ספרי הלימוד וכאלה.
חיכינו עוד קצת עד שעוד מישהו יגיע והתחלנו ללמוד. לא למדנו דרכים לפיתרון או עשינו שיעורי בית, מה שעשינו היה לעבור על דגשים מאוד חשובים, לקחנו שאלות שהן יחסית מעל לממוצע ופתרנו אותן, דרכן הגענו לעוד מסקנות ולעוד דרכי פיתרון. בהמשך הגענו למסקנה שצריך לוח ומסתבר שלאחד מאיתנו היה לוח בבית שהם היו כותבים עליו מודעות, אז הוא נסע להביא אותו. היה ממש כייף לשבת ככה וללמוד באווירה הזאת. היינו בסך הכל שישה אנשים. באמצע שאלתי מי מתנדב לרדת איתי לקנות סיגריות ונכון שכולם רצו לבוא, אבל אי אפשר להשאיר את הבית ריק (זה היה בזמן שבעל הדירה ועוד אחד נסעו להביא את הלוח), אז בחרתי באחד וירדנו למטה. קניתי גם שוקולד לפי בקשתה של הבת השניה, ובירה לפי בקשתו של אחד הבנים, למרות שהיו שם בירות במקרר, אבל לא מהסוג שהוא אוהב. קניתי לי סוכרייה בזמן ששותפי צעק "רעל" על כל מה שנמצא בקיוסק הזה. "אז תיקח חטיף אנרגיה", הצעתי, "זה בריא", חייכתי. "זה הכי רעל!", הוא השיב והבנתי שאין טעם להתווכח. במקום לחזור חזרה המשכנו אל תוך שנקין עד שפשוט אמרתי "היי, אני יודעת שקשה לך להתרכז, אבל אנחנו צריכים לחזור לשם מתישהו", אז מצאנו את הדרך וחזרנו. המשכנו ללמוד עד ששמענו רעשים מוזרים ופתאום כלב שחור נכנס אל תוך הבית, בעל הדירה דאג להרגיע אותנו והסביר שזו חברה שלו שחזרה. היא ישבה ולמדה איתנו. טעמנו קצת מהשתיה ולי זה היה קצת מזור כי הפעם האחרונה ששתיתי באמת הייתה לפני יותר משמונה חודשים בערך. בסביבות שתיים בלילה כבר לא יכולנו יותר והחלטנו לפרוש למסעדה קטנה שנמצאת באזור. כל אחד הזמין המבורגר עם צ'יפס/סלט ושתיה, חוץ מאותו אחד שהלך איתי לקיוסק (גאד, נמאס לי לכתוב "אותו אחד", "אחת מהבנות", צריך למצוא כינויים לאנשים האלה) שדאג לבקש שיביאו לו את ההמבורגר בלי הלחמניה, את הסלט בלי העגבניה ואת המים בלי לימון. כי זה רעל. היה טעים רצח, וכשיצאנו אז אותו אחד הסיע אותי ואת זאת שבעיר שלי הביתה, בדרך הכריח אותנו לשמוע באך ועוד שם שמתחיל בט' שאני לא זוכרת (ונשבעת לכם שניסיתי לזכור! אשכרה שיננתי את זה כמו יוסי בובליל: "ארטבורגר, ארטבורגר, ארטבורגר".
-: "יוסי, מה נשמע?"
יוסי: "ארטבורגר"
-: "מה, לאן אתה הולך?"
יוסי: "ארטבורגר".
הקטע הזה הרג אותי מצחוק).
אבל אני סתםפ מתלוננת. אחלה מוזיקה. אני במאת אוהבת.

כשהגעתי כבר לא יכולתי כל כך לישון והייתי קצת על המחשב. בבוקר נסעתי עם אחותי והתינוקת, כבר אז התחלתי להרגיש את העייפות. לאחר מכן נסענו למשפחה בשביל לאכול שם צהריים. למדתי קצת ופתרתי תרגילים באחת החוברות עד שהרגשתי שנאי הולכת להירדם בכל רגע, הנחתי את הראש שלי על הכרית והפעם הבאה שפתחתי עיניים הייתה בשעה שש בערב. יופי באמת.



פינת העצות:

ללא שם:
(בת 15, כיתה ט', והבן שמסופר עליו בן 14 וחודשיים, גם בכיתה ט').
יש ילד אחד שאני אוהבת אותו כבר שנה, בדר"כ שאני אוהבת מישהו אני דואגת להכיר אותו, ולפעמים אני פשוט מחליטה שלא כי אני מאוד בררנית, אבל עם הילד הזה ספציפית זה שונה. אולי בגלל שאני חדשה בעיר הזאת משנה שעברה אבל לא ניראה לי, בכל מקרה אני אוהבת אותו כבר יותר משנה, ואף פעם לא פיתחתי איתו שיחה או משהו. הייתה פעם אחת שהיינו הוא, חברה שלי ואני בגן שעשועים, והוא שאל אותי ואותה אם אנחנו רוצות לבוא איתו לאיזה מסעדה כי הוא הולך לקנות לעצמו אוכל... לא משנה בקיצר אחרי אותו יום חשבתי שאני אדבר איתו יותר או משהו, אבל לא אני לא מיהרתי לעשות כלום בקשר לזה שזה לא משהו שרגיל לי, והוא כמובן לא עשה כלום. במשך החופש הגדול, ועד תחילת הלימודים וקצת אחרי כבר הפסקתי לאהוב אותו אבל חברות שלי פתאום נזכרו להזכיר לי אותו וכל הזמן אמרו לי את השם שלו, וכל פעם שהוא עמד קרוב הן הסתכלו אליי. בהתחלה באמת שזה לא הפריע, הבעיה ששוב אני מרגישה אליו משהו, חשבתי שזה יעבור או משהו אבל לא, הוא פשוט כאילו לאט לאט מתחיל להתייחס אליי, כאילו בהדרגה כזה זה התחיל. באוטובוס לבית הספר שהוא שאל אותי שאלות על הפלאפון שלי, וחייג מספר וקלטתי אותו מחליף מבטים עם חבר שלו, אבל לפני שהוא חייג מספר (שלדעתי היה שלו..) לקחתי לו את הפלאפון ככה שאני לא יודעת 100% שזה הוא.
טוב אחרי שבועיים בערך היה כמה דברים קטנים, לא משהו רציני, הוא עבר לקבוצה שלי במדעים, והוא מעיר על כל דבר שאני עושה, ובגלל שאני מרגישה אליו משהו אז אני מחזיקה את עצמי לא להסתכל עליו יותר מידי... אבל כמה פעמים שהעברתי את מבטי אליו קלטתי את המבט שלו זז מהבט שלי ואפילו פעם אחת הוא פשוט המשיך להסתכל עליי. ואז עשיתי לו פרצוף כזה של "מה אתה רוצה, מה עובר עלייך?" והוא חייך והזיז את המבט, הוא מעיר לי על הרטט שהוא שומע בפלאפון שלי, על זה שאני שואלת שאלה כאילו הוא מחפש צומי, אפילו באוטובוס חזרה מבית הספר אני ישבתי ברביעייה אחת והוא בשניה (אני עם 2 ידידים וחברה והוא עם עוד 3 חברים שלו). אחד מהם שהוא ידיד שלי דיבר על איזה מבחן, שאלתי אותו על המבחן ופתאום הוא אמר לי (זה שאני אוהבת) "מה את מתערבת?" כאילו ניסה לתקשר, וצחק... עניתי לו "יואוו מה אתה דפוק אל תשגע אותי" ואז הוא חייך והסתכל לידיד שלי (זה שאז עם הפלאפון הוא ’החליף איתו מבטים’ חח זה נשמע הומואי אבל כאילו הסתכלו אחד על השני שהם יודעים משהו) ואמ שאמרתי הרטט של הפלאפון אני ישבתי בשולחן לבד והוא גם שולחן ליד והרטט של הפלאפון שלי חזק... קיצר הוא העיר על זה כל פעם שנהיה רטט (בגלל ההודעות חח). חשבתי לראות אם זה ממשיך אבל כרגע הוא בטיול והוא יחזור ביום חמישי...
עכשיו אנחנו לא במצב שאולי אני יכולה לשאול אותו אם הוא מרגיש אליי משהו או משהו בסגנון.
רציתי לדעת אם זה סימנים לזה שהוא מרגיש אלי משהו, או שזה סתם אשליות שלי, או שיכול להיות שהוא שמע את 3 הבנות האלה שכל הזמן אומרות לי את השם שלו והוא פשוט סתם ’מתגרה’ (לא מצאתי מילה יותר טובה...) ורציתי להוסיף שהוא פתאום מעיר לי על כל דבר, כאילו, היום סתם דוגמא שמתי לק סגול כזה ואמרו לי שזה ניראה כמו חום שאלתי כמה ילדים כמו איזה צבע זה ניראה (ואותו לא שאלתי) והוא סתם עובר ואומר "לבן" (ניראה לי העיר הוא לא היה קשור בכלל). אח"כ לפני שיעור מתמטיקה שהמורה הייתה ליד הכניסה אמרתי לה שלא הבנתי כלום והוא בדיוק עבר  אז הוא אמר "מעניין מאוד" בציניות כזה ורצה שאני אתייחס
שאמרתי לו "תפסיק כבר להתערב ולהגיב לכל דבר" הוא חייך וידידה טובה שלו שהלכה לידו חייכה אליו.
זה מסמל משהו?

תשובה:
היי.
בגיל הזה אוהבים להתגרות אחד בשניה, אני חושבת שלא כדאי לך מיד לפרש את זה בתור משהו גדול מדי. אל תחשבי ישר שהוא מתחיל איתך, רוצה אותך וכו'. אל תפתחי ציפיות, כדי שלא תתאכזבי בסוף. יכול להיות שהוא סתם רוצה לשמור אותך על אש קטנה ולכן הוא משחק את כל המשחקים האלה, אך יכול להיות מצד שני שהוא באמת רוצה אותך והוא פשוט ביישן. לדעתי תנסי להיות בקרבתו ותחכי שהוא יגיד שוב משהו. כשהוא יגיד א זה, אל תעני לו בצורה של "תסתום כבר!", "מה אכפת לך?", "מה הבעיות שלך, י'א מפגר?", כי זה מה שהוא רוצה, את היחס הזה, לדעת שהוא מצליח לערער אצלך משהו. פשוט תגידי לו "בחייך, אם אתה רוצה להתחיל איתי ולא יודע איך, אתה לא צריך לנסות לקטול אותי, אתה יכול לדבר. באמת", או משהו דומה. יכול להיות שהכנות הזאת קצת תבהיל אותי ובטח גם תפתיע,אבל שווה לנסות. אבל באמת חשוב שלא תפתחי סתם ציפיות, כי בנים בגיל הזה אוהבים להתגרות, אוהבים לזרוק משפטים וזה יכול להיות גם סתם ככה. את יכולה לנסות לברר גם דרך ידידה שלו (למרות שרוב הסיכויים שהיא תרוץ לספר לו), או לשלוח חברה שלך.

חוץ מזה, אני אשמח מאוד לשמוע מה עשית בסוף לאחר העצה.
את יכולה ליצור איתי קשר כאן בתגובות או במייל שלי – [email protected].



ללא שם:
יש איזה מישהו שאנחנו ידידים ממש טובים... ממש ידידי נפש כאלה. הוא היחיד שאני יכולה לספר לו דברים שקשורים לחיים ובקיצור ידידים ממש טובים. אנחנו באותה שכבה והכרנו בטיול השנתי של שנה שעברה, בינואר. בקיצור מאז אני מאוהבת בו... באמת מאוהבת. ותמיד היינו ידידים ממש טובים. עם הזמן הייתי עושה כל מיני דברים כדי לרצות אותו. המוזיקה שלי השתנתה, החברים שלי השתנו, הדעות שלי השתנו, הנקודות מבט שלי לחיים השתנתה בגללו [או בזכותו]. בקיצור, הוא מאוד מעריך אותי בתור ידידה, את זה אני יודעת בוודאות. הוא אומר לי את זה המון והוא לא בן אדם שקרן.  יש לי חברה שהיא גם ידידה טובה שלו. היא לא יודעת שאני אוהבת אותו, והיא מספרת לי כל הזמן שהוא לא מפסיק לדבר עליי ולהגיד שהוא אוהב אותי, ושהוא היה רוצה שאני והוא נהיה בסט פרינד כאלה... כמו בסרטים. זה באמת היה, אני מאמינה לה כי אין לה אינטרס לשקר וגם אחרים אומרים לי שהוא באמת מדבר עליי הרבה. זה נורא קשה, כי אני אוהבת אותו באמת, והוא רק בקשר ידידותי. זה נורא קשה לשמור את זה בסוד.[למרות שאני בספק אם הוא באמת לא יודע או רק עושה את עצמו, כי אני די ברורה] .
בקיצור... בזמן האחרון היו הרבה פעמים שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי, באמת אוהב אותי. מאוהב בי.
וכל פעם איכשהו זה היה נגמר ב"אני אוהב אותך" "גם אני אוהבת אותך" ובזה זה נגמר...
הפעם הראשונה שזה קרה הייתה לפני שבוע כשייצאנו מהבניין ודברנו לבד... [זה קרה הרבה] ואז התחלנו לדבר.
הוא התחיל בזה שהוא אמר "את זוכרת שספרתי לך על הילדה ההיא שאני דלוק עלייה?" [הייתה ילדה שהוא אמר לי לפני חודש שהוא דלוק עלייה]
"כן..."
"אז היא רוצה אותי"
"וואייי מעולה מגניב"
"אני לא רוצה אותה. אני רוצה מישהי אחרת"
"...?"
"אני רוצה אותך"
המשכנו לדבר... לא על זה, ואז בסוף ההפסקה הוא אמר לי "את חייבת להאמין לי, אני אוהב אותך, אוהב אותך באמת"  ושוב, בזה זה נגמר.  יש משהו שהוא סיפר לי שהוא לא סיפר אותו לאף אחד, משהו שקשור אליו. לפני כמה ימים התחלנו לדבר על זה במסנג’ר, באמת בהרחבה. הוא התחיל לפרוק לי הכל... סיימנו איכשהו לדבר במצב שאני יצאתי די כלבה... היו כמה דברים שאמרתי בשיחה שלא הייתי צריכה להגיד.
הייתי בטוחה שיום אחרי זה בבית הספר  הוא לא יתייחס אליי, או לפחות ישתדל. אני לעומתו מאוד התחמקתי כי הרגשתי נורא עם איך שדברתי אליו. כל מקום שידעתי שהוא יכול להיות שם, לא הייתי שם.
ואז בהפסקה הוא קרא לי לצד, אמר לי שהוא מתגעגע אליי, שהוא צריך את החיבוק שלי.. התחבקנו באמת, הרגשתי מדהים. ואז הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, שהוא מאוהב בי. אני שוב, אמרתי "גם אני" ובזה זה נגמר.
אחרי זה הוא נכנס לכיתה שלי וצעק "** אני אוהב אותך" ואז מי שיושבת לידי אמרה לי שמישהו שהיא לא זוכרת אמר לה שהוא דלוק עליי. אה ועוד משהו שחשוב לי לציין, הבנאדם מוכר כ... איך לומר, זונה? ממין גברי כמובן. הוא מאוד אוהב בנות הוא כבר לא בתול [שאני עדיין לא התנשקתי בכלל] איתי זה תמיד היה שונה, ואני לא תמימה... אני יודעת מתי משחקים איתי. ואף פעם הוא לא היה כמו שאנשים תיארו אותו. לפחות לא אליי. הוא באמת הראה לי צד שונה. יש לי חברה שכנראה שמה לב שאני אוהבת אותו, אז היא דברה איתי במסנג’ר ואמרה לי "איך לומר... הוא בנאדם... שכשהוא רוצה מישהי, הוא רוצה אותה לסיפוק. כדי להגיד 'הנה, הצלחתי'. הוא לא יודע מה זה להיות מאוהב. או שכן, ואז זה עובר לו תוך יומיים"
אני ממש לא שרמוטה או משהו בסגנון, לגמרי להפך. אבל בעניין הזה, אני אומרת... באמת לזרום. נמאס לי לעצור את עצמי כי "הוא אולי רוצה לשחק בי" באמת, עשיתי את זה היום עד היום.
החלטתי שדי, חיים פעם אחת. אני חייבת להפסיק לחשוב מה יהיה ולנסות להנות. אני לא אומרת להיות שרמוטה ולזיין כל דבר שזז, אבל לחיות... יש לי את הגבולות שלי כמובן.
אני עדיין מפחדת ולא מוכנה שהוא ישחק בי. אבל הוא כובש... ואחרי שנה שאני אוהבת אותו אני באמת לא יודעת מה לעשות.
השאלה שלי היא, אחרי כל החפירה הזאת- מה לעזאזל אני אמור לעשות במצב כזה שכשכל פעם שהוא אומר לי שהוא אוהב אותי, אני אומרת שגם אני, וכך זה נגמר. [ואני לא חושבת שיש בי אומץ ללכת ולספר לו על הרגשות שלי].

תודה ! 3>

תשובה:
הוא נשמע ממש מתוק. אני חושבת שהוא באמת רוצה אותך. אני לא אמהר ואגיד "אוהב", כי זו מילה גדולה מדי, למרות שהוא אמר את זה. לדעתי את צריכה לשאול אותו ואני לא חושבת שיש לך ממה להתבייש, הרי כבר הורדתם כמה מחסומים. אתם ידידים טובים, לכן לא תהיה לך שום בעיה להזמין אותו אלייך הביתה לראות סרט/ללמוד/סתם לשבת. כשהוא יגיע ותהיו לבד הרגע יהיה יותר אינטימי וכאן את צריכה לאזור אומץ ופשוט לשאול אותו מה הוא באמת מרגיש. תשאלי אותו "נכון שכל הזמן אתה אומר שאתה אוהב אותי ורוצה אותי? אני רק רוצה דלעת אם זה באמת או שאתה סתם אומר?", אל תראי שאת ממש רצינית כדי שלא ילחץ, ומצד שני אל תצחקי ותהיי צינית, כדי שלא יפחד לדבר. את לא צריכה להקשיב לחברה שלך, זה לא עניינה ואם זכור לי – את לא שאלת אותה מה היא חושבת, אז שלא תתערב. לא כדאי לך להתייעץ בגיל הזה עם חברות בנושאים כאלה, כי לפני הכל הן ידאגו לאינטרסים שלהן ואחר כך לשלך. יכול להיות שהוא באמת לא אהב אף פעם כי אולי לא הגיעה מישהי מיוחדת, ויכול להיות שאותה מישהי מיוחדת זו את. בקיצור, ממש שווה לך לבדוק, אל תחכי ופשוט תעשי את זה.
דרך אגב, בפוסט הקודם ענתה לך גם מישהי בשם ורד, אני גם מסכימה איתה.

חוץ מזה, אני אשמח מאוד לשמוע מה עשית בסוף לאחר העצה.
את יכולה ליצור איתי קשר כאן בתגובות או במייל שלי – [email protected].



רוני:
(בת 16).
יש לי בעיה. אני מקווה שפה אפשר לכתוב.
אני באמת לא רוצה להישמע מישהי שאוהבת את עצמה יותר מדי, אבל אמרו לי שאני יפה. ואני לא יכולה לשקר, אני חושבת שאני נראית בסדר. הבעיה שלי זה שאני לא מטפחת את עצמי מספיק. חברות אומרות לי שאני יכולה להיראות ממש טוב, רק אני צריכה יותר להשקיע במראה החיצוני שלי. האמת היא שאני קצת רוצה ואני מאמינה שאני יכולה להיות יותר מבסדר, אפילו להיראות ממש טוב, אבל אני לא יודעת איך. אף פעם לא התאפרתי, לא סידרתי את השיער בצורה מיוחדת או מה שזה לא יהיה, אבל זה חשוב לי. יש לך טיפים איך לטפח את המראה החיצוני שלי? ועוד שאלה, איך בנים ישימו לב אליי?

תשובה:
היי, רוני. קודם כל חשוב לי שתביני שאת לא צריכה לשנות את עצמך ולטפח את עצמך בשביל אחרים או בשביל בנים רק כדי שיסתכלו עלייך. קודם כל חשוב שאת תאהבי את מה שאת רואה במראה, ואם את תטפחי את עצמך אז זה יהיה רק בשבילך. את יכולה להתחיל מאיפור עדין כמו טיפה סומק בלחיים, אודם בצבע עדין וטבעי ואולי גם קצת מסקרה לריסים. בקשר לשיער, זה מאוד תלוי מה את אוהבת. אני לדוגמא כל הזמן הולכת עם שיער פזור ולפעמים עם קוקו מרושל כזה או קוקו גבוה. אם יש לך שיער ארוך ואת מרגישה שהוא טיפה משעמם, את יכולה ללכת לספר ולדרג קצת את השיער. את יכולה להוסיף מדי פעם סיכות, קליפס, אפילו לעשות פוני (רק במידה וזה באמת באמת מתאים לך). בקשר לבגדים – את לא צריכה ללבוש אך ורק מה שבאופנה. תלכי להסתובב בקניון למשל ותראי מה את אוהבת. אני ממליצה לך להסתכל באתרי אופנה לא ישראלים, בקטלוגים שלהם באינטרנט, את בטוח תמצאי משהו שתאהבי ותוכלי לחכות. האמת שיש עוד המון דרכים, אבל זה קשה ככה על רגל אחת. אם את רוצה את יכולה לשלוח לי תמונה שלך למייל, בטוח יהיה יותר קל ויהיו עוד דברים להגיד.
בקשר לבנים – בנים לא מסתכלים רק על מראה חיצוני, נכון, זה נשמע קצת מצחיק, אבל אם את אומרת שאת כבר נראית טוב אז את יכולה להסיר את הדאגה הזאת מלבך. את לא צריכה לשדר חוסר ביטחון למשל, ביישנות ודברים כאלה, זה מוריד ואפילו קצת מאיים על הבנים שסביבך. תנסי להיות יותר פתוחה, מהנה, מלאת ביטחון. תצחקי עם מי שסביבך ואם יש מישהו שאת מעוניינת בו במיוחד אז פשוט תתקרבי אליו לאט, תמצאי תחומי עניין שמשותפים לשניכם.
אני באמת אשמח אם תשלחי לי למייל תמונה.

חוץ מזה, אני אשמח מאוד לשמוע מה עשית בסוף לאחר העצה.
את יכולה ליצור איתי קשר כאן בתגובות או במייל שלי – [email protected].



שני אליאור:
אני חייבת עצה. אני וחברה שלי חברות הכי טובות כמו משהו כמו 10 שנים ואנחנו לא יכולות אחת בלי השניה, כל היום ביחד, מתלבשות אותו דבר, נראות אותו דבר פשוט כמו אחיות תאומות כל אחד שרואה אותנו שואל אותנו אם אנחנו אחיות ואנחנו תמיד אחת אצל השניה וההורים שלנו מכירים וזה. בקיצור לעיקר - לפני איזה שנה ככה גיליתי שחברה שלי מעשנת וממש התעצבנתי מזה כי בכל אופן היא לא הייתה כזאת אף פעם ועוד לפני זה היא נשבעה לי שהיא לא תעשן ולקחתי ת'מילה שלה , ואחרי כמה חודשים היא הלכה ועישנה
אני התעצבנתי מזה ולא רציתי לדבר איתה לא דיברנו במשך שבוע ואחר כך כבר השלמנו והכל עבר לא חזרנו להיות כמו פעם כי באמת זה היה שונה. היא המשיכה לעשן המשיכה להסתובב עם כל המופרעים וכבר לא היינו תמיד ביחד היא מצאה לה חברה אחרת חדשה, מבחינתי זה היה בסדר אבל האמת לא יודעת זה די הפריע לי, כאילו, כבר לא הכל באותו שיגרה אנחנו לא ביחד לא באות אחרי בית ספר אחת לשניה. אחרי שנה בערך שכבר דיברנו על כל הנושא הזה ופתרנו אותו והסכמנו שכל אחת תתעסק לשניה בחיים של עצמה ככה לא נריב יותר, ואז אחרי כמה זמן שוב חזרנו להיות החברות הכי טובות. עכשיו אנחנו כיתה ט’ ואני מרגישה אשכרה ילדה קטנה כי אותה חברה טובה שלי כבר לא איתי ומסתובבת עם ילדה אחרת ואני מקנאה, מן הסתם, כי היא יענו נטשה אותי לטובתה היא כל הזמן אומרת שאני לא צריכה לקנא לה וכל זה ושתמיד נהיה החברות הכי טובות וכל השטויות האלה, אבל איך אפשר להאמין לה אם לפני כמה זמן היה בפלאפון שלה תמונה שלי ושלה וזאתי שתמיד מסתובבת איתה הייתה איתה ומחקה את התמונה ואמרה לה לשים את התמונה שלה ושלה, כי היא לא מסכימה לה תמונה שלי בפלאפון שלה והיא הסכימה, וכששאלתי אותה למה היא עשתה את זה הא אמרה "ככה כי לא היה לי כח לריב איתה".
אההה ויענו איתי יש לה כח לריב. התעצבנתי מזה וכן אני יודעת מה את חושבת שאני קטנונית וכל דבר קטן אני מתעצבנת אבל תכאל'ס מה אני יודעת שאני עושה מזה סיפור וזה אבל זה הפריע לי ופתחתי את זה איתה. גם לפעמים היא מתנהגת אליי כאילו אני כלבה שלה וזה ממש מעצבן והיא אפילו לא שמה לב לזה ונמאס לי כבר נשבעת לך נמאס לי. בקיצור מה שאני מנסה להגיד ואני יודעת שיצאתי חופרת רצח,  זה שכדאי להתרחק מאותה חברה טובה או פשוט לנסות להחזיר את כל מה שהיינו? גם אם ניסיתי ולא הלך? ובכלל מי אשמה בכל הסיפור הזה בבקשה תעזרי לי... =\

תשובה:
תוך כדי שקראתי את השאלה שלך, כבר ידעתי מה אני הולכת לכתוב לך. רציתי לכתוב לך שאת פשוט צריכה לקחת את החברה הזאת לשיחה, לדבר איתה, להגיד לה שזה מפריע לך שככה התרחקתן ועוד. אבל אז קראתי את המשפט הזה: " גם לפעמים היא מתנהגת אליי כאילו אני כלבה שלה וזה ממש מעצבן והיא אפילו לא שמה לב לזה". אם היא מתנהגת אלייך בזלזול, אין שום סיבה שאת תהיי בקרבתה. את חושבת שזה מה שאת צריכה? את צריכה חברה שתוריד לך את הביטחון העצמי? שתערער לך אותו? חברה שתזלזל בך ותתנהג אלייך כמו לכלבה? בשביל מה את צריכה את זה? אז לאחר שקראתי את הכל, העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך היא פשוט להמשיך הלאה. אותה חברה כנראה מצאה לה בחרה אחרת שעונה על כל הדרישות שלה, כנראה את עומדת על שלך וזה לא מספיק טוב בשבילה, לכן היא מצאה מישהי שמתגמשת והולכת לפי החוקים שלה. אני יודעת שזה קשה,הרי בכל זאת, אתן חברות מגיל צעיר מאוד וקשה לוותר על חברות כזאת פתאום ולהתנהג כאילו שום דבר לא קרה. באמת שלא חסר חברות, וחבל מאוד את תתקעי עליה ולא תכירי בנות חדשות שיכולות להיות מאוד חמודות. פשוט תמשיכי הלאה, תתני לה להיות חברה של מי שהיא רוצה, שתמצא לה כלבה חדשה, את מצדך הולכת ומתחברת עם עוד אנשים, משתפת עוד אנשים ולא נשארת סגורה עליה.

חוץ מזה, אני אשמח מאוד לשמוע מה עשית בסוף לאחר העצה.
את יכולה ליצור איתי קשר כאן בתגובות או במייל שלי – [email protected].



ללא שם:
לפני חודשיים בערך ישבנו אצל ידיד אני ועוד חברות והיו שם עוד חברים שלו. היה אחד שסתם דיבר איתי וזה ואחרי זה דיברנו בשוקס ועברנו לאייסיקיו. דיברנו מלא באייסי איזה חודש ואז סתם נפגשו והתנשקנו. עכשיו אנחנו מדברים ממש הרבה ולא שיחות משעממות כאלה... הוא מדבר כאילו הוא מרגיש אליי משהו, אבל הבעיה שאף פעם לא הייתה לו חברה. וזה לא שזה מפריע או משהו פשוט אני לא יודעת אם לקחת אותו
ברצינות או לא, כי אולי הוא ככה עם הרבה בנות ואני סתם יפתח רגשות ובסוף לא יקרה כלום.
אני מאוד אשמח אם תעזרי ליי! (:

תשובה:

זה שלא הייתה לו חברה לא אומר ישר שהוא מישהו לא רציני. ז"א, באמת יכול להיות שהוא לא רציני, אבל גם יכול להיות שהוא פשוט לא מצא מישהי שמתאימה לו. תנסי לגרום לו להיפגש איתך, או אפילו תעברו קודם כל לדבר בפלאפון. לאחר שתציעי לו להיפגש יהיה לך יותר קל לשאול אותו. אם את מתביישת ישר לבוא ולשאול, פשוט תחכי ותתני לזה לבוא לבד. תשדרי לו ביטחון, קרבה, אל תשדרי ביישנות, פחדים וחששות. את יכולה אפילו לשאול אותו "למה אף פעם לא הייתה לך חברה? אתה לא ילד רציני, אה?", ולחכות לתשובה, להסתכל לו בעיניים כשהוא עונה, זה בהחלט יכול לעזור לך.

חוץ מזה, אני אשמח מאוד לשמוע מה עשית בסוף לאחר העצה.
את יכולה ליצור איתי קשר כאן בתגובות או במייל שלי – [email protected].



ללא שם:
היי, קורל רציתי לדעת אם תוכלי לעזור לי בבעיה שמציקה לי מאוד. אני וחבר שלי לא מפסיקים לריב ואני אוהבת אותו מאוד, אבל הוא בגד בי מלא פעמים ואני כל הזמן סולחת לו כי אני לא יכולה שלא לסלוח לו
אני פשוט אוהבת אותו. וחברות שלי כל הזמן אומרות לי לרדת ממנו ואני לא רוצה כי אני אוהבת אותו ואם הוא יהיה עם מישהי אחרת אני פשוט יתאבד!!!
אני לא רוצה לסבול גם ואי לא יודעת מה לעשות :(

תשובה:
אם הוא בגד בך, למה את נשארת איתו, לעזאזל?! את היית צריכה להעיף אותו קיבינימאט אחרי הפעם הראשונה שהוא בגד בך. זה שאת נשארת איתו וסולחת לו זה אומר בעצם "בוא, אני כלבה, אני לא שווה שום דבר, אתה יכול לבגוד בי כמה שאתה רוצה, לעשות ממני סמרטוט, אבל אל תדאג, אני בחיים לא אלך, אני תמיד אשאר כאן", באמת שככה זה נשמע, זה מה שאת משדרת לו וזה מה שהוא קולט. אני מכירה את המחשבות האלה, את בטח חושבת לעצמך שאת לא יודעת מה תעשי בלעדיו, שאין לך חיים אחריו ובלה בלה בלה, באמת שהכל בולשיט, תסמכי עליי. כל אחת עוברת את זה מתישהו בחיים שלה, שהיא משוכנעת שאין על החבר הנוכחי שלה ושהיא לא תמצא מישהו שישתווה לו לעולם. את צריכה להעיף אותו ומהר. כל הקשר הזה הוא לא קשר בריא, זה פוגע בך ועושה לך רע. אני לא מבינה, זה נוח לך לחשוב שאתמול הוא שכב עם איזו זנזונת והיום הוא שוכב איתך? או לא משנה מה אתם עושים, אבל זה נשמע לך הגיוני? נורמלי? בריא? זה לא מגעיל אותך? הוא, כבן אדם, לא מגעיל אותך? מישהו שבוגד פעם אחת אז 95% שהוא ימשיך לבגוד בך. זה בדוק. בשביל מה את צריכה בן אדם בוגדני? אגב, בוגדני לא אומר שהוא רק בוגד בך פיזית, לכי תדעי מה הוא מספר עלייך, למי הוא מראה תמונות עלייך ומה הוא ממציא. לכי תדעי איזה שקרים הוא סיפר לך. בקיצור, את צריכה להגיד לו שהקשר הזה לא מאתים לך יותר, אסור לך לסלוח יותר, אפילו לא לתת לו צ'אנס אחד, באמת שחבל עלייך, כל כך. אזסור לך להתפתות, את צריכה להיות חזקה ולצאת כמה שיותר מהר מהקשר הזה.

חוץ מזה, אני אשמח מאוד לשמוע מה עשית בסוף לאחר העצה.
את יכולה ליצור איתי קשר כאן בתגובות או במייל שלי – [email protected].



* לא לשכוח שאני מייעצת מניסיון אישי שלי/של אנשים שקרובים אליי,

לכן יש לקחת כל מילה שלי בגדר הצעה בלבד/כדעה נוספת,
ואם יש לכם בעיה גדולה לדעתכם,
אני ממליצה להתייעץ בנוסף עם מומחה.

רוצים לשלוח לי בעיה שלכם ולקבל עצה?
[email protected]
או כאן בתגובות.



הנה כמה תמונות מהבריתה של אחיינית שלי:

עד לכאן.
שיהיה לכם אחלה שבוע.

אברילו'ש.