יומנה של נערה

הפוסט הזה היה אמור לצאת כבר ביום שני, אבל צבא... בכל מקרה, העיקר שהוא כאן עכשיו.



ביום שישי היה עוד מפגש בלוגרים דרך ערוץ 10, הפעם לא היינו שלושים, אלא מספר מאוד מצומצם של "בלוגרים נבחרים"
(אני מצתת את אודי, כי כייף לצתת את המשפט הזה), וזה לא היה במשרדים של ערוץ 10, אלא במסעדה בשם "מארבו" ברמת-גן.
למה מסעדה? כי המסעדה הזאת הולכת להתמודד הערב מול טוד אינגליש ב"אליפות המסעדות", בערוץ 10, כמובן.
יואב בר, השף של מסעדת מארבו בדיוק חזר מקניות והתחיל להסביר לנו על המסעדה, על המנות וגם קצת על התחרות.
חשוב לציין,וגם אני הופתעתי מזה, כל המצרכים לארוחות לא מיובאים מחו"ל, הכל תוצרת הארץ, מה שגדל ומיוצר כאן.
העיצוב של המסעדה פשוט יפייפה. זו הרגשה לגמרי אחרת להיכנס למסעדה שקטה ונעימה שנמצאת בלב הרעש והתעסוקה  ברמת גן.
יש חדר וי.איי.פי לאנשים יותר מדי חשובים, יש את האזור הרגיל של שולחנות וכיסאות. אנחנו ישבנו על הבר – בר מרובע די גדול,
במרכז יש את הברנית ומולנו המטבח, שהוא, בניגוד למסעדות אחרות שאין לכם מושג מה הולך שם, שקוף. כן, שקוף. אפשר לראות את הטבחים,
את השף, את המחבת עולה בלהבות שרק שפים יודעים איך לעשות אותן. אכלנו שש מנות, שכל אחת הייתה יותר טעימה מהשנייה.


יואב בר, השף, מסביר לנו על המנות הטעימות שאנחנו לועסים באמצע ההסברה שלו.

טחינה עם מקרונים. כן, שמעתם נכון, ותאמינו לי, אני עשיתי פרצוף כל כך נגעל בהתחלה, אבל כשטעמתי את זה,
פשוט לא האמנתי כמה טחינה ומקרונים זה שילוב כל כך טוב. זה נראה כאילו לא משנה מה השף של מסעדת "מראבו" יערבב – זה יצא מעולה.
כשהגישו לי שרימפס בצלחת, לא אכלתי, כמובן, אבל החליפו לי את זה למנה בלי השרימפס.
עוד מנה טעימה עד כאב – ניוקי כמהין. כל כך טעים, במיוחד שזה בא עם רוטב שמנת ופטריות, זה היה באמת אחד הדברים הכי טעימים שאכלתי בחיים.
התאהבתי במנה הזאת, בשיא הרצינות.





לפני האוכל, מיכל עוד שניה אוכלת את מנהל המסעדה, ואני מנסה לא להסתכל, כי גם אני אתפתה.
והסירו דאגה מלבכם, כשיצאנו משם - לא היינו רעבות.

בין מנה למנה ראינו קצת מהגמר, מהמנות שהכינו בגמר, לחץ מטורף, תאמינו לי. לא נתנו לנו לראות את הסוף, ובגלל זה הערב אני אשב דבוקה למסך.
המנה האחרונה הייתה עוגת גבינת עזים, חתיכות פירות ושרבה אבטיח. מנה מדהימה. זה היה כל כך טעים, במיוחד עוגת גבינת העזים,
זה היה פשוט מעולה.
בתור אחת שלא כל כך חובבת מסעדות (אני יותר בקטע של ג'אנק פוד וסיני), גם בגלל המחירים שצריך למשכן את הבית בגללם
וגם בגלל הפלצנות שמתלווה אל כל זה, באמת הופתעתי שנהנתי משם ומכך שאני בטוח הולכת לאכול שם שוב בקרוב.
זו אומנם מסעדה שמעוצבת בסנגון עשיר ועל רמה, ואומנם מגישים שם מנות בצורה שמגישים במסעדות אחרות,
אך גם המחירים הרבה פחות נמוכים מהשאר וגם האווירה אחרת לגמרי.
לא מצפים ממך לענוד עניבה ולבוא עם חליפה ששווה כמו האוטו שלך, פשוט תגיע ותהנה מהאוכל המדהים,
ויחס מהשף שלא תקבל בשום מקום אחר (כי במסעדות אחרות, אתם לא יודעים אפילו מי מבשל לכם את המנה שעוד רגע תנוח לכם על הצלחת).  
אני די מקנאה במי שגר שם באזור ויכול לקפוץ לו בכל רגע שירצה. בשבילי זה משהו כמו שעה מהבית... ואני בספק אם אוכל להתאפק עד אז.

חלק מהמנות: