Voices

הבלוג נ-ס-ג-ר בשל כך שהמורים קראו את כל הבלוג וסיפרו הכל לאמא.

הם לא מבינים שזה סתם בלוג פריקת רגשות =\

במקומו לא יקום אחד חדש. <אולי בעצם... =\>

רק הבלוג יצירות ימשיך, בעילום שם כמובן >.>

אני מרגישה כ"כ חרא...

כל הדרך הביתה תכננתי איך לכתוב הכל בבלוג ועכשיו אין לי איך =\=\

אבל אני מקבלת צומי! 3>

אוהבת את כולכם, תודה לכולם!

ממש ממש תודה.

ומי שרוצה אני אביא לו את הבלוג שלי החדש, אם הוא יתפוס אותי במסן או באייסי >.>

[email protected] או 333606753

נשיקות לכולם,

ושוב תודה =)

זה כ"כ עצוב, לא כן? :(

הטקס היה עצוב למדי, הרבה דמעות ירדו.

כתבתי גם שיר. בראש. הוא יעבור לדף בזמן הקרוב.

גם היום הייתה לנו הרצאה על המבט הפלילי של זה.

זה עניין, אבל לא היה רלוונטי. מה פאקינג אכפת לי מה העונש של המשוגע ההוא$#$@^#@!?!

למרות זאת הקשבתי לכל ההרצאה, למרות שזה ממש ממש לא היה נראה ככה.

נמנמ...

אוף אני שומעת עכשיו "מישהו" ו"רב החובל"..

ושרה עם המנגינה ועוצרת את הדמעות...

למה זה היה חייב לקרות?

:(

טוב אין לי כח לכתוב את כל מה שרציתי לכתוב.

אני הולכת להפגש אולי עם אייל לעשות את העבודה באנגלית ולעזור לו בגיאומטריה או משו.

להית'.