|
| 1/2005
שבוע חדש.
אז.. מה היה לנו היום?
בשש בבוקר מצאתי את עצמי חוזרת לאט לאותה השגרה- לסחוב את עצמי מהמיטה אחרי לילה של הסתכלות על התקרה (מי יודע, אולי היא תיפול אם נסתכל עליה מספיק זמן. ),
לשים משהו, לאכול משהו... ולצאת החוצה בחשיכה אופיינית לשעה.
כיף.
בשיעורים- היה, עד כמה שאפשר, בסדר.
בין השיעורים- אני ביחד עם כל מה שעליי ספגנו כמויות לא מבוטלות של מים.
כעבור תשע שעות לאסי שבה הבייתה.
(בית ריק יש לציין. לא יודעת למה, אבל יש לציין.)
אכלתי, שתיתי, קראתי, ובעיקר ישנתי.
לוח האירועים שלי בזמן האחרון כולל רק את הלימודים, שינה, גיחה קצרה למציאות, שוב שינה, וחוזר חלילה.
מבנאדם שפעם היה עסוק עד מעל ומעבר (הגזמה. אבל שעות הפנאי שלי היו קצת יותר מגוונים...מגוונות? צריך להתחיל להקשיב בשיעורי לשון.) לא משנה. מה רציתי להגיד?
אה כן.
אם פעם הייתי עושה דברים... מציירת, משחקת גומי, לא יודעת... אז היום רוב הפעילות שלי מסתכמת בהדלקת התנור והתנתקות מהעולם.
המ...
האדישות הזאת משתלטת לי על החיים. (אם אפשר להשתלט על משהו שלא כל כך קיים)
בכל מקרה. שבוע חדש נפתח, נקווה לטוב.
רות סוף.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
