|
| 3/2005
Bit by Bit.
לחזור ולהתנהג כמו ילדים בכיתה ו', גם אם זה לשעה אחת וקצת. פשוט לצאת ולהנות, לעשות שטויות באמצע הכביש הראשי.. (עד כמה שהוא יכול להיות ראשי בעיר המיניאטורית הזאת) לצעוק, לצחוק, להתרסק על התחת..... לנופף למכוניות שעוברות וצופרות, לעשות צחוק מעצמך.... צחוק מהסוג הבריא.
זה היה נחמד, הערב הזה. לכמה רגעים שכחתי מכל ההתחייבויות, מכל הלימודים, מבחנים, עבודות, שיעורים, נסיונות להרוויח קצת כסף... שכחתי מכל הדברים הטיפוסיים האלה שלאט לאט מתחילים לסגור עליי. טוב לי להתפרק לפעמים.
הייתי צריכה את החופש הזה. לראשונה עשיתי דברים מתוך התחשבות בי ורק בי, לא באף אחד אחר. כמו שזה צריך להיות.
השבועות הקרובים הולכים להיות עמוסים, אני לא בטוחה איך אני אתמודד איתם.. אבל יהיה בסדר, אני קצת מכריחה את עצמי להאמין בזה, אבל יהיה בסדר.
הכל יהיה בסדר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
