|
| 5/2005
גאה להציג.
יצירה חדשה שלי, אמנם הלחן הוא עממי.
איזה יום,
מסריח לי היום
איזה יום !
איזה יום,
מזוויע לי היום
איזה יום !
איזה יום מסריח ..
יום של תחלואות (?)
העולם מלא טיפשים ו..? ונפלאות-ות-ות ..
איזה יום..
מצטערת, אבל זה היה צריך לצאת איפשהו.
היום הזה היה מחורבן לאללה, בלי שום הקצנה טינאייג'רית (אם זאת מילה בכלל) טיפוסית. באיזשהו שלב פשוט הצטערתי שבכלל יצאתי מהבית בד"כ זה להיפך, אני רק מנסה לברוח ממנו וכמה שיותר מהר. אבל היום? היום הצטערתי שפתחתי עיניים בבוקר.
אני מתחילה לאבד את זה. את השפיות, את הסביבה הכביכול קרובה, את עצמי בעיקר.
אני צריכה למלא מצברים, אני צריכה ליסוע, הרחק מפה, אני צריכה לשכוח הכל, אני צריכה לארגן את כל מה שנשאר מהמחשבות שלי, מהמוח הלא מתפקד שלי. (ואם אנחנו כבר בנושא אני גם צריכה ללמוד לפרגן לעצמי קצת, לא יזיק. )
אבל מה לבינתיים?
כנראה מה שאני עושה תמיד. בורחת למיטה, עוצמת את העיניים ומחכה לעננים שיתפזרו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
