|
| 6/2005
סונטה לאנורקסית.
יש לי מין תחושה של עקצוץ בקצות האצבעות. הן מנסות להוביל אותי למקום,
מקום מאוד ספציפי שניסיתי להמנע ממנו, די בהצלחה יש לציין, רוב שעות היום.
רגע, אני חשה במחשבה מתקרבת.
האם מצבי עד כדי כך גרוע שאני מדברת בחרוזים?
יתכן.
עוגת גבינה. במבה. קוקה קולה. שווארמה. פיצה משפחתית לאחד עם גבינה בולגרית, עגבניות וזיתים שחורים. אבטיח. מלון. דובדבנים. שזיפים. יוגורט. פסטה. וופלות. שקשוקה עם כל התוספות. על האש מסורתי. חמוצים. מתוקים. חריפים. מלוחים. דביקים.
רכים, מרשמלו. נמסים, גלידה. נוטפים, המבורגר, אבוי, גולת הכותרת- המבורגר.
כן אני אגדיל בשקל תשעים, למה את בכלל שואלת, נערה טיפשה עם כובע טיפשי מאחורי דלפק טיפש. בלונים נחמדים, כן אני אקח אחד למה את מסתכלת עליי ככה.
עוגות.
בציפוי, במילוי, בכיסוי, בזיגוג, בסיווג, במבצע של 1 ועוד אחד.
שוקולד. פרג. קוקוס. ריבת חלב מזויינת, מי המציא אותך בכלל. קפה. וניל. שוקו?
שכבה אחת. שתיים. טריפל.... חמאת בוטנים. ריבה זה קללה.
סונטה לאור המקרר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
