אני מקריאה לגומבוץ את תירס חם. האופנוען מצטרף ב"פזמון" ומשתתף בכל "בים בם בם, תירס חם".
רבע שעה אחרי זה, גומבוץ ישן, האופנוען אומר: אני רעב
אני: יש פסטה במקרר
האופנוען (בקול נבוך): יש לנו תירס?
זה רק נדמה לי או שהפורומים הכי מעצבנים הם אלה של תפוז? לא חלילה בגלל הכותבים, אלא בגלל שלפעמים הם מופיעים לי בחיפוש כלשהו בגוגל, ותמיד בחלון שאפתח איתם יהיה מסך וידיאו שיתחיל לנגן בלי שתהיו מודעים לזה, עם ווליום רועש. ררר.
This is not my life
שבת, רבע לשבע בבוקר. אני מקפלת כביסה.
This is not my life #2
אני: איזה חלום זה יהיה אם הוא יישן עד שבע בבוקר!
(שבע בבוקר? חלום? מי אני?)
אני מקריאה לגומבוץ את מעשה בחמישה בלונים. מתחילים בפרזנטציה של מה צבע הבלון של כל אחד. האופנוען מקשיב.
אני: בוחן פתע - מה היה צבע הבלון של סיגלית?
האופנוען (לסת שמוטה, הוא לא באמת הקשיב): אממ, כתום?
אני: כאילו, סי-ג-לי-ת
האופנוען: אז לא כתום?
אני: סגול!!!!
האופנוען: אה
(גם האופנוען לא ישן יותר מדי)
This is not my life #3
אני: אני לא מאמינה איזה באסה שעון החורף הזה, עד שהצלחנו להרגיל אותו להתעורר בשעה הנוחה של שש ורבע בבוקר! עכשיו הוא יחזור לחמש ורבע
(שש ורבע? שעה נוחה? שוט מי נאו)
האם היה לי סיכוי לא לצאת חננה?
ארוחת ערב ראש השנה, אבא בוחן את המגוון העצום של המנות על השולחן.
אבא: אפשר לחשב פה את המנות על פי מספר אבוגדרו
הדוד מהגליל: 10 בחזקת 23 זה בול מה שהולך כאן
כולם בוהים בהם
This is not my life #4
האופנוען: מתי בערך יוצאת הזריחה? שש?
אני: לא, בחמש וחצי כבר יש אור במרפסת. בשש כבר יש אור גם בחדרים האחרים
(למה, למה אני יודעת מתי ואיפה מופיע האור בשעת הזריחה?)
תובנה:
אין סיבה טובה לצפות בזריחה. או ש-מה שהיה נכון עד הלידה- שוב הלכת לישון מאוחר מדי, או ש-חיי מעתה- שוב את קמה מוקדם מדי.
גומבוץ תל אביבי #1
הייתי בסרט נערה עם קעקוע דרקון, ופרט לתענוג לשמוע שבדית שוב (אם נתעלם מהערות ה"איזו שפה איומה" מחברותיי המפרגנות), גם נהניתי באופן כללי. סרט שבדי קלאסי, עם שתיקות, נופים ואור קודר, אבל גם עם סיפור מותח (אפילו אם קראתם את הספר) וליהוק מצוין של ליסבת. אשר לשחקן שמגלם את מיקאל בלומקוויסט לא הצלחנו להסכים - שני ואני חשבנו שיש בו מן השארם, איריס וגילה ממש לא ראו את זה.
גומבוץ תל אביבי #2
(נכון שאחרי הצהריים יש מזג אוויר נהדר? אני אשכרה נהנית לטייל ברגל, אחרי שלושה חודשים של החרמת החוץ)
ואפרופו נערה עם קעקוע דרקון: אצל מי מבין חברותיי האהובות נמצא הספר שלי? השאלתי אותו לפני הלידה, וכמובן שזכרוני נמחק כולו לגבי כל מה שקרה לפני. אז זו מחברותיי שאוחזת בספר מתבקשת לעדכן אותי, תודה.