בביקורם האחרון כאן העניקו ההורים שלי מתנה מצוינת לגומבוץ: איכר הנוסע בטרקטורו, ומסיע את חיות החווה עימו.
מדובר במתנה מעולה. הטרקטור נוסע ומפסיק לנסוע בלחיצת כפתור, תוך רעשים אותנטים, ובנוסף אפשר ללחוץ על הצופר שמשמיע צפירה אימתנית ומדליק אורות, ובנוסף לחיצה על האיכר או החיות מפיקה מהם את קולו של כל אחד (האיכר שר בלה-לה-לה את הדוד משה, והחיות משמיעות קולות אופיינים.
גומבוץ מאוד אוהב לשחק בזה, וגם אנחנו התלהבנו, עד שבחנו שוב את חיות החווה.
כן, זה אותו צעצוע שחגית כתבה עליו לפני חודש. בחווה הזו יש סוס, פרה, כבשה, תרנגולת ו - היפופוטם.
מה עושה היפופוטם בחווה?
ובכן, על הציור של הצעצוע מצוירות כל חיות החווה. אלא שבמקום ההיפופוטם מופיע חזיר. אם לוחצים על ההיפופוטם, הוא משמיע נחירות חזיר. במילים אחרות, מישהו גייר את הצעצוע הזה והחליף את החזיר בהיפופוטם.
ההיפופוטם המושתל. סובל מבידוד חברתי בשל היותו שונה
וזה מוביל אותנו לשאלה מאוד עקרונית: האם באמת עדיף לגדל ילדים בורים, שחושבים שהיפופוטם הוא חיית חווה, מאשר לחשוף את ילדינו הרכים לחתיכת פלסטיק בצורת חזיר?
התורה אוסרת על מאכל חזיר ומגדירה אותו טמא. אבל האם התורה דיברה גם על צעצוע פלסטיק בצורת חזיר?
אני מניחה שמגיירי הצעצוע חשו אחת משתי בעיות: עצם המשחק בצורת חזיר הוא בעייתי כי צריך ללמד אותם שחזיר זה אסור, או שלמה ליידע את ילדינו שיהודים הם לא היחידים בעולם ויש גם אנשים שאוכלים חזיר.
כך או כך, זו בחירה בעייתית.
אני יודעת שיש ציבור שלם שלא יכניס צורה של חזיר הביתה, כי אסור לאכול והכי טוב להיות קיצוניים. או במילים אחרות, מעדיפים לפחד מחתיכת פלסטיק מאשר להניח שאנשים וילדים יודעים להבחין בין צעצוע קטן לאוכל.
ואני יודעת שיש ציבור שלם שמעדיף לא להודות שיש בעולם גם לא יהודים. רק היהודים קיימים, והם מרכז העולם. עם כזו גישה מתנשאת אין להתפלא על תופעות מכוערות כשהילדים יגדלו. מכוערות במובן גזעניות, אם לא היה ברור.
אפשר לטעון נגדי שאני לא מגלה רגישות לעניין כי אני לא שומרת כשרות. אבל אני חושבת שההפך. שאם הייתי שומרת כשרות, אדרבא, הייתי שמחה להסביר לילדיי את ייחודינו כיהודים - יש בעולם יהודים ויש בעולם לא יהודים. אנחנו, היהודים, לא אוכלים חזיר. הגויים כן אוכלים. ולמרות ההבדלים, כולנו בני אדם. האין הזו העמדה המתבקשת שכל הורה יציג מול ילדיו, דתי או לא דתי, שומר כשרות או לא שומר כשרות?
חיות החווה אחרי התהפכות מצערת. לכל החיות שלום. חבל, כבר תיכננו להכין קתלי היפופוטם.
אנחנו החלטנו מה נעשה, ואנחנו מקפידים לקרוא להיפופוטם חזיר, בייחוד כשגומבוץ לוחץ עליו ומאזין לנחירות החזיריות שלו. יום אחד נראה לו חזיר רגיל ונסביר לו את ההבדל. במקרה יש לנו גם היפופוטם אחר, צעצוע אמבטיה אפור, ולו אנחנו קוראים היפופוטם.
אולי יטענו נגדי שיצאתי מפרופורציה, שזה רק צעצוע, אבל אני לא חושבת שכך. אני חושבת שזה עוד צעד קטן בשורה של צעדים קטנים במדרון חלקלק ומסוכן. במקום בו מעדיפים לגדל ילדים בורים יצמחו מבוגרים ללא שכל. ויום אחד, גם משטר טוטאליטרי.
קבעתי פליידייט לגומבוץ עם חברתי ובנה. הם לא ישראלים או יהודים. אין לי מושג מה אומר לה, כשהיא תרים גבה תוהה מול ההיפופוטם הזה. היא אירופית תומכת ישראל, חושבת שטוב שיש מדינה אחת דמוקרטית מתקדמת באזור. חשבנו על זה, ופשוט אין דרך להסביר את היעלמות החזיר בלי להישמע כאילו אנחנו איראן. איך אני מסבירה לה את זה?
כן, זה היה פוסט בנימה יותר רצינית ממה שבד"כ מופיע כאן. בפעם הבאה - חזרה לאסקפיזם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
