עדי בעולם

לא בשר ולא גבינה, רק קאפקייק פשוט

לא דייסה ולא קקאו, רק קאפקייק היא רצתה

קאפקייק. לא לחם, לא אורז ולא ביצה,
 

רק קאפקייק.
 

וביער הרחוק ההוא, שבו היא הייתה גרה

לא היה קאפקייק.

ישבה הבלוגרית ובכתה ובכתה, ואמרה:

- אני רוצה קאפקייק.
 

בא הבנזוג שלה, האופנוען, ואמר לה:

-תשמעי חמודה, אין קאפקייק. ביער שלנו אין קאפקייק.
 

יש פטל, שזיפים, סיגלויות, מרק (גולאש),

יש אורז, צ'יפס, קבב וארטיק ומיץ ממותק,

אבל קאפקייק אין. אין.

תפסיקי לבכות ותפסיקי להתלונן
 

אבל הבלוגרית בכתה ורצתה רק קאפקייק

ואת עיניה ניגבה ניגבה כל הזמן בסמרטוט (חיתול בד)

ורצתה רק קאפקייק.

כל הזמן בכתה, וכל הזמן רצתה קאפקייק וקאפקייק

 

---

אז שום ילדים שאמא שלהם שמה להם קאפקייק בתיק לא הגיעו לבקר פה, למרות שבכיף יכולתי להבהיל אותם כמו שאני נראית בלי שעות שינה והם היו משאירים מאחור את התיק. אז בלית ברירה המשכתי לקטר ("דווקא כשאני מיניקה ואני יכולה להשתולל עם קלוריות אין לי פה קאפקייק! הכל עוגות של רוסיה!") עד שהגננת של גומבוץ, שנמאס לה לראות את פרצופי המכורכם כל בוקר הודיעה לי שהיא מצאה בית קפה אמריקאי שמגיש את כל הזבל הסוכרי הזה.
 

לא סתם קוראים לו Sugar Shop. שני סניפים יש להם, ואנחנו הלכנו על הגדול. המקום מעוצב בצורה הכי סכרינית שאפשר לחשוב עליה, ומאוד אמריקאי. והדוכנים: בקומה ראשונה עוגות הונגריות ("ממ, הקומה הראשונה נראית טוב", אמר האופנוען, מפספס לגמרי את הפואנטה שבגללה הלכנו לשם. עוגות של רוסיה יש בכל מקום!!), בקומה השנייה שלל זבל סוכר צבעוני. עוגות בצק סוכר מהממות, קאפקייק זרחנים, פטיפורים מצחיקים. לשטוף את העיניים.

הנקניקיות והפופקורן הם כמובן גם עוגות.









העיצוב של המקום גם מושקע:

גיבורי על הקירות

מילוי אמ אנד אמס בשולחנות,
או סתם עיצוב סכריני:



 

ויש גם חנות, מלאה בדברים ורודים ומתוקים:


 

לפחות אני לא חובבת הזבל הזה. למרות כל האמור למעלה אני לא אוהבת את אלו הממש ג'אנקיות, שכולן בצק סוכר ועוגה יבשה. אני התגעגעתי לקאפקייקס האלה, הפחות צבעוניים וזבליים ויותר קרמיים (שמראים לי שכבר כשהינקתי בפעם הראשונה רציתי קאפקייקס). הכי רציתי שוקולד וחמאת בוטנים. אז לא הלכתי על קאפקייק אלא על עוגת חמאת בוטנים שהייתה מצוינת.

חשבון, רק כדי לשים דגש על יתרון של רוסיה:

עוגה נאה

+

תה

+

חליטת פירות מצויינת

=

22 שקלים. תקנו אותי אם אני טועה (הרבה זמן לא יצא לי ובזמן הזה מחקו לי את המוח והזיכרון) אבל זה ממש יותר זול מבארץ, נכון?
 

---

הטמטמת עוד פה:

האופנוען ואני מחפשים את בית הקפה ולא מוצאים.

האופנוען: טוב, לא תהיה ברירה אלא לשאול מישהו

אני: אוי, מה נעשה? בטח אף אחד פה לא מדבר אנגלית

האופנוען פותח את החלון של האוטו ושואל מישהו בהונגרית איפה הרחוב

אני נזכרת שהוא הונגרי
 

---

ומאז, היא אוכלת רק מה שהיא עצמה מכינה,

ולא רוצה דברים שאין ורק לילדים אחרים יש.

היא אוכלת ביצה, ולחם וגבינה לבנה

והיא כבר לא בוכה ולא מתנהגת כמו טיפשה (טוב, טיפשה אולי כן)