עדי בעולם

המשך קטן לתומס הקטר:

יומיים אחרי שפירסמתי את הפוסט ההוא, היה לנו ערב קצת קשה וגומבוץ סירב להירדם. ואחרי שהצלחנו פחות או יותר להשאיר אותו במיטה ולזכות סוף סוף בשקט, עבר האופנוען על קצות האצבעות לסלון. אני עוד הייתי בחדר השינה כששמעתי מהסלון קול רם אומר בעליזות:

"שלום, אני תומס"

ומייד אחרי זה את האופנוען מקלל בהונגרית בזעם

והלכתי לשם למצוא את האופנוען מחזיק את תומס בפנים אדומים ומנסה למצוא את ה-off. הה.

פורים התקרב, אני צפיתי בשעשוע בתמונות מהארץ של תורים בחנויות צעצועים (אנפוקוסד, כמו זו שהעלית בפייס), שמעתי מחברותיי על המירוץ להשלמת התחפושת, ובירכתי בליבי על מזלי שאין פה את כל ההיסטריה של פורים.

ואז בחנתי את המייל האחרון שקיבלתי מהגן וגיליתי שיש פיסקה שלא קראתי, משהו על פורים הונגרי, שהגן חוגג אותו השבוע ביום שני, מה שאומר שיש לי עוד פחות זמן ממה שיש לחברותיי בישראל, וכל ההורים מתבקשים להביא את הילדים מחופשים. אאאאה.

קטע וידיאו קצר של איך הרגשתי לפני שידעתי שאני צריכה לדאוג לתחפושת, והקליטה שבעצם גם אני צריכה:

(אילוסטרציה בלבד)

אניווי, יצאתי אל החנויות לגלות שמי ששוכח בערב שבת נתקע בלי תחפושת בשבת. התחפושות היחידות שמצאתי למידות של גומבוץ היו של דבורה, פרפר ופרח. בקיצור, שום דבר של גבר גבר.

בלית ברירה נסענו כולנו לחנות צעצועים גדולה מחוץ לעיר. שם מצאנו גם תחפושות של אריה וחיפושית. לרגע השתעשעתי ברעיון לחפש אותו לאריה ולתת לו סלסלת תותים ביד, אבל התבאסתי מזה שאף אחד לא יבין את התחפושת. כיוון שלחיפושית היו צבעים יפים יותר, הלכנו על החיפושית.

רק בבית היכתה בי ההבנה, שחיפושית זה, ובכן, נקבה. העיקר נסענו מחוץ לעיר כדי לקנות תחפושת של בנים.

לא נורא, אמר לי האופנוען, רק בעברית זה נקבה, באנגלית זה, זה, הממ..

Lady bug.

כן, יצא שאנחנו מחפשים את הילד לליידי באג. בשנה הבאה אפשר פשוט לחפש אותו לליידי בוי ולגמור עניין.

רק אחרי שקנינו את התחפושת נזכרתי שיש אנשים מוכשרים שלא קונים תחפושות אלא עושים אותם. לא אני, כמובן, כי אני לא מוכשרת. זכיתי אומנם בחברות מוכשרות (חגית למיניהן) אבל מה עוזר לי אם הן בארץ ואני פה? אז אני קונה. ניחמתי את עצמי שגם בגן רוב הסיכוי שאף ילד לא יבוא עם תחפושת מושקעת שההורים עשו לבד.

הילדה הראשונה שנתקלנו בה בגן אתמול הייתה מחופשת לדבורה. היא לבשה סוודר וחותלות עם פסים שחור-צהוב בסריגה ביתית. על הראש היו לה מחושים שעשו לבד בבית, ממש חמודים.

הילד השני היה מחופש לאריה. הוא לבש סוודר שהודבק עליו בבית פרווה קטנה של אריה, השיער שלו עוצב לרעמה והפנים שלו אופרו לאריה. נזכרתי מייד שיש לי גם חברה מאפרת (כן, שוב חגית). אבל שוב, מה עוזר לי שהיא שם ואני פה?

למרבה המזל נתקלתי מייד אחר כך בילד נוסף, שהיה מחופש לנהג מרוצים. שלא רק שהתחפושת הייתה קנויה, אלא גם ממוחזרת - ראיתי אותו לובש אותה כבר בהאלווין. פוו, אני רק האמא השנייה הפחות משקיעה.

עיון באינטרנט גילה לי שהפורים ההונגרי הזה קרה למעשה כבר לפני שבועיים, כך שקצת מוזר שבגן נזכרו לציין אותו עכשיו, בדיוק בשבוע של פורים שלנו. כשהגעתי לגן אמרתי לגננת שאני שמחה שהתחשבו בפורים שלנו ודחו את זה ההונגרי לעכשיו.

"פורים?" היא קימטה את המצח. "is that the one with the sukkut?"

לא, אמרתי בטון יבש משהו, "סוכות זה זה עם הסוכות. פורים זה הג'ואיש האלווין".

"אה", היא אמרה. "לא שמעתי עליו. דחינו את הפורים ההונגרי כי לא הסתדר ללו"ז של הגן".

נו שוין. סתם יצא טוב עם החגים של היהודים.

 מיסטר חיפושית.

התיכנון להשבוע: אפיית אוזני המן. אם מישהו מכיר מתכון קל אך טעים - נא לנקקו. תודה.