דיון במאמאזון גילה לי את מה שחשדתי מזמן: שאין בארץ כמעט בתי קפה ידידותיים לתינוקות/פעוטות/ילדים. כלומר, ברור שיש, אבל הם בודדים ובעיקר מדובר בכאלה ש"יש ארגז צעצועים בפינה", או "יש ג'ימבורי בחנות ליד" וכאלה. אני לא מבינה איך זה לא קיים מזמן בארץ, בתי קפה שהם לא סתם ידידותיים לפעוטות, אלא ממש מיועדים לאימהות ולתינוקות. אני מתנצלת מראש אם אני טועה אגב - כשגרתי בארץ עוד לא כל כך התעניינתי בבתי קפה עם פינות משחק (למעשה, ההפך - התעניינתי בבתי קפה שיש בהם כמה שפחות ילדים. פחח, היו זמנים), אז אין לי מושג מה באמת יש.
ברוסיה, כלומר הונגריה, דווקא יש בהמון מקומות פינות משחקים בבתי קפה שמאפשרות להורים לשבת ליד השולחן ולצפות בילדיהם משחקים בלי לזוז מטר מההפוך שלהם.
למשל זה:
האופנוען היה (שוב) בחו"ל מטעם העבודה ולכן אמא הרשתה לעצמה לסחוב את שני הילדים לבית קפה שיש בו שולחן רכבות (הלהיט הבלתי מעורער, המצאת המאה, אם מישהו רוצה לתרום לי רק תגידו, זה נורא יקר), לפרוק את שני הילדים לידו, להזמין לעצמה מייד בריוש ממולא בגלידה עם פירות ורוטב שוקולד, ואז לאכול אותו ללא שום ייסורי מצפון ("אמא, מה את אוכלת?" "זה? זה סלט. לא כדאי לך").
או זה:
ושוב שולחן רכבות.
אבל העיקרון דומה: בקצה המסעדה, במקום שבו מצד אחד הילדים לא מפריעים לשאר ומצד שני גם אין להם דרך לצאת החוצה בלי ששמים לב, ומקיפים את הפינה בשולחנות שבהם יושבים ההורים. נוח מאוד.
היש משהו דומה בארץ?
חגית, ראיתי את זה וחשבתי על התמונות שלך 
(צילום: האופנוען)
מצרכים שיש בחו"ל ואין בארץ (נראה לי), אז הייתי חייבת לקנות כדי לראות מה זה:
האופנוען כמעט הקיא עליי כשהצגתי לו את זה בגאווה.
ומבחן הטעימה:
מממ.
יש לזה טעם של שוקולד מילקה עם מרקם של גבינת שמנת. מה רע?
אני אגיד לכם מה רע - אכלתי את זה עם כפית ביום אחד.
מינוס שלוש הכפיות וארבעת הביסקוויטים המרוחים שאחרי שהאופנוען הציג את מחאתו הוא טרף גם כן.
סיימתי את הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם ויש לי רק מילות השתאות: ספר מעולה. מצחיק, מעניין, כיפי. הגיבור, פרט לזה שהוא בן מאה, הוא בעל תכונות פורסט גאמפיות - הוא מצליח להיות שם בכל מיני אירועים חשובים של ההיסטוריה. זה, בשילוב עם קטעים משבדיה של ימינו, והכל בחוש הומור קליל ונעים. מאוד מאוד מומלץ.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
