כששירה חזרה מביקורה בישראל היא הביאה לדובוש את מרים והים (גומבוץ קיבל את דובון לאלא). ראיתי הרבה פעמים את הספר על המדפים בחנויות בארץ ואף פעם לא התפתיתי, משהו בשם נשמע לי כבד מדי, או פואטי מדי. אבל קריאה אחת הראתה לי שטעיתי - מדובר בספר חינני להפליא! שני הילדים התאהבו בו מייד. ולראייה:
~הקטע הבא יהיה מובן רק למי שמכיר בעל פה את מרים והים~
אנחנו מטיילים באי על הדנובה. גומבוץ נעמד על שפת המים וקורא "אה, זה ים!"
אז האלווין היה וחלף, ובין חוויותיו אני יכולה למנות מסיבה אמריקאית עם אוכל אמריקאי למהדרין, כלומר שלל דברים מקושטים עם כל מיני סוכרים, כמו זה:
בייגלה מצופה שוקולד לבן. מרשמלו מצופה משהו ירוק (בטעם של שוקולד לבן. לא רוצה לחשוב איך זה נהיה ירוק). עוגיות עם ציפוי סוכר כתום. הייתי שמחה לומר שלא אכלתי כלום מזה, אבל בונ'ה, המרשמלו הזה היה ממש טעים...
בגן התבקשו הילדים לבוא מחופשים למסיבת האלווין. לא רציתי לרכוש עוד תחפושת לאסוף התחפושות שגומבוץ מסרב ללבוש, ולכן החלטתי למחזר את תחפושת החיפושית שכבר יש לנו.
שבוע לפני המסיבה דיבר הגומבוץ בהתלהבות על רוח הרפאים של האלווין כמו שלימדו אותם בגן. ברגע של טמטום מוחלט, עשיתי את הדבר הכי מטופש שיכולתי לעשות ושאלתי אותו: "למה אתה רוצה להתחפש, לחיפושית או לרוח רפאים?", שוכחת שאני מציעה לו משהו שאין לנו. ברור שהוא בחר ברוח רפאים.
בתור עונש לעצמי על טמטומי החלטתי שאני לא קונה תחפושת של רוח רפאים אלא עושה אותה בעצמי. יש לי שתי ידיים שמאליות בטירוף אבל כמה קשה זה כבר יכול להיות? לוקחים חולצה לבנה של האופנוען, שכבר תיראה כמו שמלה/רוח רפאים על הגומבוץ, מדביקים עליה עיניים, ו-בבקשה, תחפושת רוח רפאים.
אפילו הגדלתי ראש ותפרתי (!) לה גדילים מבד שקוף של רוח רפאים בשרוולים, שהגומבוץ יוכל לנפנף בהם:
כל יום לפני המסיבה הראיתי לגומבוץ את התחפושת והוא אמר בהתלהבות: רוח רפאים!
בבוקר המסיבה הוא קם והודיע: אני חיפושית!
כל ניסיון לשכנע אותו לכיוון רוח הרפאים כשל. "חיפושית", התעקש, "חיפושית".
וכך בתמונות מסיבת ההאלווין מהגן יש חבורת ילדים שמחופשים למכשפות, דלעת מפחידה, ערפד, וחיפושית חביבה. מהמם.
הסתיו כבר כאן. זה הזמן לטיולים ביער עם השלכת וכו.
(צילום: האופנוען)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
