לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עדי בעולם


"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית)
כינוי:  עדי בעולם

בת: 49





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2013

ואלס עם איריס


כשרק עברנו ללונדון התלהבתי מכל הדברים המגניבים שנוכל לעשות שם. המסעדות השוות, המיוזיקלס, חיי הלילה, הפאבים... כן, בלונדון יש מוזיקה טובה, ואני התכוונתי למצות כל שנייה שאוכל ממנה.

כשסיכמנו את השנה שלנו בלונדון, גיליתי שאכלנו מעט מאוד ארוחות ערב במסעדות שוות (אבל היינו בלאנצ'ים בכמה מהן, כי צהריים היה לנו יותר קל לצאת עם גומבוץ התינוק מאשר בערב), שהיינו באפס מיוזיקלס (כי כולם מתחילים הכי מאוחר בשמונה בערב, מה שהיה דורש מאיתנו לצאת מהבית עוד לפני שעת האמבטיה של גומבוץ, ולא הייתה לנו בייביסיטר שמספיק הכירה אותו בשביל לעשות לו אמבטיה), ושבהתאמה כמעט ולא חוויתי את אחד היתרונות העצומים של לונדון, חיי הלילה השווים. רוב חבריי שנסעו לסופ"ש בלונדון בשנתיים האחרונות אשכרה ראו יותר מלונדון ומחיי הלילה שלה ממה שאני ראיתי בשנה שם עם תינוק. אין מה לעשות.

 

כשעברנו לרוסיה ההונגרית, ניחמנו את עצמנו שאוקיי, זה לא לונדון ואפשר לשכוח ממיוזיקלס בשפה מובנת, אבל לפחות אנחנו באמצע אירופה ותמיד אפשר לקחת את האוטו ולקפוץ לאיטליה למשל. כלומר שוב, הלהבנו את עצמנו ממה שבאמת לא רלוונטי להורים לתינוקות.

 

הנה לכם טיפ: אם יש לכם תינוק אחד או יותר בני חצי שנה עד ארבע, זה לא משנה איפה אתם גרים, זה רק חשוב שיהיו שם משחקיות טובות לחורף וגינות משחקים נורמליות לקיץ. כן, חיים מגניבים זה לאחרים.

 

על כל פנים, אנחנו מסכמים שנה וחצי בהונגריה, ושלא במפתיע, סופרים אפס קפיצות ספונטניות למדינות אחרות באירופה.

אז כשקיבלתי את הסמס הבא מאיריס, החלטתי ללכת על זה:

 




איריס חשבה שאני צוחקת עליה אבל אני הייתי לגמרי רצינית, וינה זה רק שעתיים וחצי נסיעה מכאן, וזו הייתה הזדמנות מצוינת לפגוש חברה. אז אחרי שלל סידורים קטנים כמו בייביסיטר לדובוש, יום חופש לאופנוען, איסוף לגומבוץ מהגן וכו (אה, כן, טיפ נוסף: אם עוד אין לכם ילדים אבל אתם מתכננים להיות ספונטנים גם אחרי שיהיו לכם - פחחח), קבענו.

 



(מצטערת על האיכות הגרועה. נכון שיכולתי לצלם שוב, להוריד למחשב שוב וכו, אבל חברים, אני כותבת בזמן שדובוש נם את שנת הצהריים שלו. במילים אחרות, זמננו ממש מוגבל ואני רוצה לסיים את הפוסט הזה עוד בחודש מרץ. זה לא הזמן להתקטנן. חלפו הימים של מיוזיקלס, נסיעות ספונטניות ותמונות באיכות טובה).

 

וכך, יום שלישי אחד נכנסנו האופנוען ואני לאוטו ונסענו לאוסטריה. שכחנו כבר מה זה רוד טריפ אמיתי, כזה שלא צריך לכוונן לפי שנת הצהריים של אף אחד, וכזה שאפשר להנות בו ממוזיקה שאנחנו אוהבים ושלא שמענו מאה פעמים בחודש האחרון בלופ. היה תענוג.

 

לווינה הגענו בול בזמן, ועוד חנינו בול מול המסעדה. כמה חבל שלא ידענו את זה ויצאנו למסע בחיפוש אחריה. עשרים דקות אחרי ואחרי סיבוב ענק בכל השכונה חזרנו לאוטו וגילינו את המסעדה מעליו. אה, הנה זה...

אז איחרנו ברבע שעה לאיריס ואלון, שביום חול רגיל בארץ כבר הייתי מכינה את התירוץ ומתנצלת בסמס מראש, כי כמו ששני ואני יודעות, מפחיד לאחר לבראנץ' אצל איריס (גילה נראה לי פחות מפחדת, אבל שני ואני נהגנו לסמס באצבעות רועדות). לא נורא, סלחו לנו ברוח המפגש המשמח. היה ממש כיף להיפגש. אין כמו לקפוץ לצהריים עם חברים כאילו הם גרים ממש לידינו.

 

המסעדה נבחרה מראש על ידי איריס ואלון, שאוחזים בחבר מקומי המבין במסעדות. היה מעולה. האוכל מקומי ויחסית פשוט (אכלנו בקומת האוכל הפשוט עם המחירים הנורמלים, לא בקומה של שני כוכבי המישלן), אבל מוגש יפה וכאמור, טעים.

 


זה כולה דג לא מזוהה מטוגן, כזה שבטוח אני יכולה להשיג גם ברוסיה, שלא לומר שניצל סול במטבח של סבתא שלי באייטיז, אבל מוגש יפה ומטוגן בבלילה טעימה, וגם תפוחי האדמה עם עשבי התיבול ליד גנבו את ההצגה.

 

למסעדה יש מחלבה משלה ולכן חלק נכבד מהקינוחים הוא צלחת גבינות.

 



הן היו טובות אחת אחת. כולל תואמת הגורגונזולה עם הריח של גוויית קיפוד.

 

והייתה כמובן שיחה נעימה, כולל רכילויות מהעבודה (אה, כל קוראיי שהם קולגות שלי לשעבר בטח מתים לדעת מה זה היה. לא אפרט, נשאיר אתכם במתח כאילו איריס ואני ממש מעודכנות ברכילות האחרונה. טוב סתם, זה לא היה ממש סודי, יותר על דברים שקצת מרגשים - אותי לפחות - כמו הפרישה של מיכלסון. זה מרגש גם כי אני מחבבת אותו וגם כי זה נחמד לראות שלפעמים מישהו שורד במקום העבודה שלנו וזוכה לצאת לפנסיה בנסיבות טבעיות).

וקיבלתי שקית עיתונים. יש! מוסף הארץ רולז.

 

אז היה נעים. איריס (הפנייה בלשון איריס אבל מיועדת לכל חברותיי), ווי שוד דו דיס מור אופן.

 

 


 

הסופ"ש האחרון היה סוער ומושלג. ניחמנו את עצמנו שלא נורא, זה היה הסופ"ש האחרון של החורף ומעכשיו אביב. ברוח אופטימית זו שלחתי הבוקר את גומבוץ ללא חליפת שלג לגן. בשעתיים האחרונות לא מפסיק לרדת שלג. שיט.

 

 


 

 

אני אסכם כאן, למרות שיש לי עוד הרבה, כי לשם שינוי לא אעשה פוסט ארוך פעם ב, אלא בקרוב אפרסם שוב עוד פוסט. בפעם הבאה: על ינשופים וימי הולדת.

נכתב על ידי עדי בעולם , 18/3/2013 15:09  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-6/4/2013 23:57



434,078
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעדי בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עדי בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)