ביום שבת אירחנו פה כאמור קבוצת אנשים לארוחת ערב. אחת מהם היתה אחותו, שהביאה לי במתנה צנצנת ריבה. נשמע מוזר, אבל מדובר בריבה הכי טעימה שאכלתי. אחותו והחבר שלה קנו את הריבה בדנמרק קצת לפני כריסמס. טעמתי אותה אז וחישבתי להתעלף מהתענוג. מדובר בריבת תפוזים, פומרנץ (וכל הכבוד למי שימצא את השם של זה בעברית, ואני מתכוונת לשם שאפשר להשתמש בו, לא איזה לענת התפוז המריר, כי את זה מצאתי לבד באינטרנט, זה רק לא נראה לי הגיוני לבקש את זה מהירקן), והמרכיב הכי שווה - פלפל צ'ילי חריף. משו משו.
מאז הכריסמס חיפשתי בכל שטוקהולם את הריבה הזו, כולל בחנות אחת שמתמחה בריבות דניות (מסתבר שיש דבר כזה) ולא מצאתי. אז לא היתה שמחה ממני כשאחותו שלפה את זה מהתיק שלה במוצ"ש. מסתבר שזו איזה חווה בצפון דנמרק שמייצרת את זה, ולאחותו פשוט יש חברה שגרה לא רחוק. אתם לא מתארים לעצמכם כמה ריבה אני אכלתי ביומיים האחרונים. עם כפית.
בארוחת הערב במוצ"ש ניהלנו דיון: אם הייתם בוחרים בן/בת זוג לחיים לפי אוכל, עם מי הייתם מתחתנים? אני אמרתי שהייתי מתחתנת עם בחור איטלקי או צרפתי (הבנזוג נתקף קינאה קלה, איחל לי הצלחה למצוא בחור איטלקי שיסכים להיכנס למטבח, וסיים בהכללה: כולם שוביניסטים). הבנזוג עצמו אמר אישה איטלקייה או תאילנדית. אחד האורחים אמר "אחרי הארוחה הזו? עם ישראלית", וזכה בחיבתי הנצחית ובמבט זעם מהחברה שלו. עם מי אתם הייתם מתחתנים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
