עדי בעולם

חזרנו עכשיו מסיבוב דירות במרכז העיר. לא שאנחנו כל כך מתים לעבור, כמו שלא תהיה לנו ברירה, כי שוק ההשכרה פה כל כך גרוע שלמרות שאנחנו מתים על הדירה שלנו, אנחנו בטוחים שיעיפו אותנו ממנה בתום שנת השכירות הראשונה, אם לא לפני. אז היום החלטנו לגוון, ולמה בעצם לשכור, אולי נבדוק דירות למכירה, ונגמור סוף סוף עם כאב הראש של לעבור דירה אחת לשנה. הסיור בין הדירות הביא אותנו לכמה מסקנות:

1. יש דירות מקסימות במרכז שטוקהולם.

2. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו אף אחת מהן.

3. יש גם דירות פחות מקסימות, שזקוקות לשיפוץ יסודי לפני שעוברים אליהן.

4. גם אותן אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.

5. מי שבא לראות דירות יקרות זה אנשים עשירים.

6. אנשים עשירים מתלבשים יותר יפה מאיתנו.

7. לכל גבר עשיר יש חברה מאוד יפה.

8. כנראה שבסוף נמצא את עצמנו בפרבר. לא, לא זה שבתחנה האחרונה של הסאבווי, זה שהסאבווי לא מגיעה אליו.

9. הרבה יותר טוב להיות עשיר.

והבנזוג מתחנף ומבקש להבהיר: אף על פי שהוא אינו עשיר, סעיף שבע נוגע גם אליו. איזה מאמי (החינוך משתלם, האהבה עיוורת וכו).