עדי בעולם

טרם נפלה עליי המוזה לסכם את קורות האי, אבל לעומת זאת חגיגית עשתה לי חשק לתאר מה יש לי בתיק. אז הנה, פרוס על הספה, התיק שלי:

כרטיסייה לסאבווי, יומן, ארנק עם הדפס תמונות כלבים וחתולים (אחד הדברים היחידים שקניתי בטוקיו, עיר שגורמת לשטוקהולם להיראות זולה), ליפ גלוס של לנקום, שפתון בליסטקס עם מסנן קרינה, מפתחות, מילון כיס אנגלי-שבדי (שימושי במיוחד בסופר, כשמחפשים משהו כמו עלי דפנה או אגוז מוסקט, והמוכרות אף פעם לא יודעות איך אומרים את זה באנגלית), סלולרי, חבילת מסטיקים "אקסטרה" בטעם פירות, פלסטרים (עם הדפס של בילבי עליהם. נתקפתי אינפנטיליות כשקניתי אותם), נגן אם-פי-שלוש, קופסת פודרה קטנה של קליניק (זו שמקבלים בחינם עם המוצר שקניתם. שמורה בתיק למקרי חירום, שכן ידוע שאין חשוב מפודרה במקרי חירום), שתי חבילות טישו (החורף פה דורש טישו בכל פעם שנכנסים לבניין ותוכן האף מפשיר, והאביב פה דורש טישו כי אני אלרגית לרובו. בקיצור, טישו זה מצרך נחוץ), וערימת הג'אנק שטוב שערכתי את התיק לצילום כי עכשיו אני סוף סוף אזרוק אותם - פתקים עם מספרים לתור בחנות האלכוהול פה, בורדינג פס מטיסה בין וינה לגטבורג מלפני שנה וחצי, ופתק עם טלפון של בחור אוסטרלי שעובד כמדריך במוזיאון פה וגם כמוזיקאי, והיה כל כך נחמד אל אגנה ואליי כשהיינו במוזיאון, שנתן לנו את הטלפון שלו למקרה שנרצה מידע וכרטיסים חינם להופעות שלו. איזה בחור מקסים. ולפני שמעלים פה השערות למה הוא היה כל כך נחמד אל שתינו, אז יש להוסיף שהוא נשוי לשבדית, ויש לו ילדים, והוא שמח להראות לנו תמונות ולדבר על אשתו והילדים. הוא היה פשוט מאוד ידידותי, מאוד... ובכן, אוסטרלי. זה היה שינוי מרענן לעומת הצנוניות הסקנדינבית.

לפעמים, אגב, יש בתיק שלי גם מצלמה, אבל היא נעדרת מהתמונה מסיבות מובנות.