עדי בעולם

זה התחיל טוב, עם יופי של נתונים: מזג אוויר מעולה (עשרים מעלות! ושמש!), הבנזוג בחופש, אני גם (טוב, זה לא חוכמה). קמנו מאוחר, ויצאנו אל העיר, לטיול עצל בין בתי קפה וחנויות.

עד כאן סבבה. החלק הפחות שווה של הטיול הזה היה להיתקל, לכל אורך אחד הרחובות הראשיים של העיר והרחוב היותר מתוייר ביניהם (דרוטנינג גאטאן), בגרפיטי "החרימו את ישראל" שרוסס על הרצפה כל מאה מטר בערך. קריזה. הנה קצת דוגמאות:

בפעם הראשונה שנתקלנו בזה הבנזוג קצת כיחכח בעוד אני התעצבנתי. בפעם השנייה כבר התעצבנתי יותר. בפעם השלישית הבנזוג כבר ניסה להסתיר ממני את הכתובת, יודע שבקצב הזה עוד ייסתם לי וריד במוח מהעצבים. אחרי הכתובת הרביעית, שרוססה בכלל על עמוד, הוא אמר "למה שלא נלך דרך רחוב אחר", וחתכנו משם. באסה.