ובאותו היום השלישי לביקור גילה בצפון הרחוק, חזרנו הביתה בהליכה דרך העיר העתיקה. זה היה, כזכור, יום העצמאות השבדי. העיר העתיקה של שטוקהולם, שבה יושב גם ארמון המלך (שמשמש בעצם רק כמשרד של המלך, המלכה ויורשת העצר, לגור הם גרים במקום אחר), מלאה בכל הסימבולים השבדים האפשריים. אז רק הגיוני היה ששם יהיו גם חגיגות יום עצמאות בכל חור.
וככה, כשעברנו בכיכר המרכזית של העיר העתיקה (הידועה גם בשם "כיכר מרחץ הדמים", על שם איזה טבח שבוצע שם על ידי איזה מלך במתנגדיו), מצאנו, הפלא ופלא, קבוצת אנשים לבושים כמו פעם, בימי הזוהר של שבדיה.
וחוץ מזה, היו גם ריקודים ברוח של פעם, נראו ממש כמו ריקודים בסרטים תקופתיים (דארסי? אני אמרתי דארסי? כן, האמת. גילה ואני עשינו הקרנה של הסידרה, שוב, ונאנחנו, כמו תמיד, באותו קטע שהוא יוצא מהנהר באחוזה שלו, החולצה הלבנה שקופה משהו נצמדת לעורו, והופה, הוא נתקל בליזי. הוו, כן). רגע, איפה הייתי? אה, כן, רקדו קצת בכיכר העיר.
ובזמן שאני צילמתי, גילה צילמה אותי מצלמת, ואמרה: "במיוחד לבלוג"! אחח, איזו התחשבות מצידה למען הקוראים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
