עדי בעולם

מזג האוויר מתפרע, יש איזה 26 מעלות, פתאום אני מוצאת את עצמי מזדקקת לסנדלים. שזה רע, כי בשנה שעברה, בפרץ של פסימיות, העברתי את כל הסנדלים שלי לישראל, שלפחות בביקורים בארץ יהיה לי מה לנעול בלי שאני אצטרך לסחוב את כולם. אופס. (למה אני לא קונה פה סנדלים חדשים? כי עוד לא מצאתי שום דבר שמצא חן בעיני. הטעם השבדי בנעליים הוא מה שהדודה שלכם לבשה באייטיז. בקיצור, לא).

קניתי היום לבנזוג חולצה שאמורה להחליף את זו שהוא שכח בקנדה. העלמתי ממנה את כל התוויות שעשויות לעזור לו למצוא סיבה למה הוא לא אוהב את החולצה (החל מ"סלים פיט" וכלה בהוראות כביסה. כל פעם מפתיע אותי מחדש איך הבנזוג נרתע מחולצות שדורשות, נגיד, מקסימום שלושים מעלות. אפשר לחשוב שהוא זה שמכבס). נראה מה הוא יאמר כשהוא יחזור הביתה.

אחרי שהבנזוג התחמק באלגנטיות שנויה במחלוקת מהמסיבה הליטאית, הוא לא הצליח להיחלץ מזה: אגנה הזמינה אותנו לארוחת ערב ליטאית, הערב. הוא ענה לטלפון כשהיא התקשרה, והיא אמרה לו שהיא מזמינה אותנו, כך שלא היה לו תירוץ מוכן. מואאאאאה. היום נראה אותו עם מטעמי וילנה.

מחר מידסאמר, החג השבדי הכי גדול. כלומר, כריסמס זה הכי גדול, וגם הפסחא יש עליו, אבל מידסאמר הוא לא חג נוצרי, אלא פגאני, פה מימי הוויקינגים, כלומר חג סקנדינבי אמיתי. הרעיון הוא שחוגגים את היום הארוך בשנה, את הקיץ שהגיע ואת העובדה שסוף סוף אפשר לצאת החוצה בלי לפתח דיכאון קליני. בכפרים יוצאות העלמות ורוקדות סביב עמוד מקושט בצמחים. בערים כולם עושים פיקניקים. האוכל הטיפוסי: תפוחי אדמה צעירים (האמת, עוד לא הצלחתי להבחין בהבדל של ממש ביניהם לבין הרגילים), הרינג ותות שדה. ואלכוהול, בל נשכח אלכוהול.

אנחנו נחגוג מידסאמר שבדי-ישראלי, בהתחשב בזה שאנחנו יוצאים לפיקניק שחוץ מהבנזוג יהיו בו רק ישראלים: אני, רווית ודימה, ואיציק, חבר חדש בחבורה, תגלית משמחת של רווית ודימה. נביא איתנו, לאות הזדהות עם החג השבדי, תפוחי אדמה צעירים. הרינג לא, כי הבנזוג אינו אוכל דגים, ובמילא רק בשבילו אנחנו מקפידים להביא קצת אוכל שבדי. תותים דווקא ניסיתי להשיג, אבל מצאתי רק במחיר של ארבעים שקל לחצי קילו. עם כל הרצון לגרום לבנזוג נחת עם האוכל, יש גבול. אבל נראה, חיפשתי רק במרכז העיר, בסופרים היקרים. הערב, כשניסע לאגנה, נעבור בסופר של השכונה שלה. אולי שם נמצא תותים במחיר הגיוני (הבנזוג מהמר שלא, כי לקראת מידסאמר מחירי התותים קופצים, וגם ככה תמיד נגמר הכל).

התחזית למחר, אגב, 28 מעלות שמשיות. כיוון שכך, אנחנו עושים את הפיקניק בחלקת טבע שדימה מצא, איזו פינה ביער לרגלי אגם, כך שאפשר גם לרחוץ במים, אם יהיה לנו חם מדיי. סביר להניח שדימה והבנזוג יטבלו, ואולי גם איציק. רווית ואני, אולי.