חמישה ימים אני פה, וכבר שתיתי חמישה קוקטיילי פירות. אין כמו מיץ פירות קר ביום חם, שנסחט מול עיניך, הוגש בכוס ענק, ועלה חמש עשרה שקל. בשבדיה זה עולה פחות או יותר ככה לכוס קטנה של מיץ תפוזים שנסחט לפני כמה שעות (כלומר, הוויטמינים ברחו מזמן), ואין מה לדבר על גיוון בפירות. פה אני מרביצה קוקטיילי מלון/אפרסק/בננה/תות/לימונענע/גזר ג'ינג'ר, והכל כרגיל. חייבים לשווק את זה בקמפיין לעידוד תיירות עולמית לכאן.
קניתי את הספר הראשון בספרים שאני אקנה פה. "חוש השלג של העלמה סמילה". עברתי מול החנות החביבה לספרים משומשים שליד כיכר דיזינגוף, ושם, בחלון, הביט עליי הספר, במצב טוב. "את חייבת לקרוא את הספר הזה", הידהד קולה של גילה בראשי, וכיוון שהוא נראה כמו חדש אבל עלה חמישים וחמישה שקלים (לא מאוד זול, אני יודעת, אבל זול יותר מספרים חדשים), רכשתי.
ערוץ "יס דוקו" הזה ממש מצוין. אני אוהבת דוקומנטרים טובים.
כנראה שהטעם שלי בבגדים השתנה קצת לכיוון השבדי. אני לא מצליחה למצוא כלום בחנויות שמוצא חן בעיני. כלום. (נעמה בצלאל לא נחשב, אני תמיד מוצאת שם משהו).
לחדשות, מתברר, אפשר להתמכר מחדש בלי שום בעיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
