עדי בעולם

אחד הדברים הכי כיפים בביקורים שלי בישראל זה המסורת שמתפתחת. פגישות עם חברים שהופכות למסורת, אותה מסעדה, אותם חברים, לזכר פעם.

אז היום היה לי לאנץ' כזה. אחת מהמסעדות שבתקופה התל אביבית שלי היו מקום קבוע ללאנץ', לפחות פעם בשבוע - הקופי בר ביד חרוצים. יאממ יאממ. וגם החברים שפגשתי שם, הם אותם חברים שהיו שותפיי ללאנצ'ים של פעם. שני ידידים טובים, שאני באמת אוהבת ושתמיד מצחיקים אותי (הם שניים מהאנשים הכי שנונים שאני מכירה. איזה כיף). אז כשהגעתי לארץ, כל מה שהיינו צריכים היה לקבוע יום, וכולנו ידענו בדיוק איפה אנחנו הולכים לאכול.

והאוכל? ובכן, מאז התקופה שאכלנו שם בשנים ההן, שינו קצת את התפריט. כלומר, עדיין מגישים שם תפריט צהריים במחיר מוזל יותר, אבל למשל סלט הקפרזה המוצלח שלהם, שכלל חצילים וגמבות בגריל, הוחלף לגירסה הרגילה של קפרזה. לעומת זאת, כל שולחן מקבל אוטומטית אנטי פסטי, שבזמנו היה אחת מהמנות הרגילות של התפריט.

אז אסף ואני הלכנו על מנת הדגל של המקום, כבד על פירה. ברוח הלאכול בריא הזמנו חצי חצי - כלומר חצי פירה וחצי ערימת רוקט בבלסמי. הידיד השני, שמתמחה באוכל של בנות, הלך על חזה עוף, אבל נו, זה עוד יחסית בסדר (פעם נהגנו לשבת בבארים. אני הייתי מזמינה בירה ורוסטביף, הוא היה מזמין יין וסלט. באורח קבוע המלצרים היו מגישים לי את המנה שלו ולו את שלי).

אחד הדברים שאני הכי אוהבת במפגשים כאלה זה לראות איך זה שכשחברים אז לא משנה כמה זמן עבר מאז שנפגשנו או מה עשינו בינתיים, אנחנו עדיין חושבים באותה דרך. היה כיף.

וללאנץ' אחר, ומקום אחר לגמרי. אחותה של קרן, גיסתי לעתיד, נחתה בארץ. יצאנו לארוחת צהריים אחי, אני והאחות (קרן עצמה היתה בעבודה). אחי בחר את המקום. הוא כבר שנים מספר לי על המקום הזה, וכל פעם התכוונתי ללכת לראות רק לא יצא. זה המקום הזה שפתחו ברחוב בן גוריון, איפה שפעם היה תנובל'ה.

יש שם תמיד תור. למה? כי המחירים שלהם פשוט בלתי מנוצחים. הם מגישים את כל מנות הפסטה בעשרים וחמישה שקלים, ועוד מבחר יפה של מנות בשר בשלושים שקל. ובכלל, הם נדיבים. התיישבנו בשולחן, מייד קיבל כל אחד מאיתנו מרגריטת פסיפלורה קטנה בחינם. הזמנו (עוז הלך על המבורגר 300 גרם, אני על מנת הדג, שנינו בשלושים שקל) ומייד הגיעה לשולחן צלחת לטעימה, קערית עם אורז ברוטב מקסיקני.

אכלנו, היה בהחלט בסדר (הדג היה אפילו טעים). ביקשנו חשבון. עם החשבון הגיעו שלושה ספלים ענקיים של אייס טי מעשה המקום. היה ממש טעים. החשבון: שמונים שקל, כולל כל השתיות שהזמנו. סבבה.