אם אני צריכה לסכם את השבוע האחרון שלי, שהיה כולו על האי שההורים שלו גרים בו, הרי שהיה זוועה. המשפחה שלו מעולם לא תיפקדה משהו (ההורים גרושים, גרים אחד ליד השני אבל לא מדברים אחד עם השני רוב הזמן, והוא ואחותו ביחסי און-אוף), אבל בשבוע האחרון זה היה השפל של השפל. אסכם ואומר שעושה רושם שהוא ואחותו כנראה לא ידברו לנצח, ואם למישהו פה יש רעיון מה אנחנו יכולים לעשות בכריסמס, כי למשפחה שלו אנחנו לא נלך, אז זה הזמן להציע רעיונות. (מה הבעיה? אנחנו לא רוצים להישאר בבית לבד כשכל המדינה מסביב שטופת אווירת חג, מצד שני אנחנו לא רוצים להוציא על זה הון, והנסיעות הכי זולות, שזה לאירופה, לא יעזרו בכלל, כי אירופה סגורה כולה לרגל החג).
היו מעט אירועים משעשעים, לפני שהגיהנום השתחרר (הממ, אני צריכה להפסיק לתרגם ביטויים באנגלית, באידיש זה הרי נשמע טוב יותר). למשל, אנחנו מגיעים לאי, מתיישבים במטבח של אמא שלו, ואמא שלו אומרת לבנזוג: "טוב שאתה פה, שמרתי במיוחד בשבילך בעיה במתימטיקה שמציקה לי". עיניו של הבנזוג מתמלאות אור, שכן הוא שנים מפנטז על מישהו מהמשפחה שלו שירצה לדבר איתו על מתמיטיקה. אמא של הבנזוג מתכופפת אל ערימת עיתונים, שולפת משם אחד, מצביעה עליו ואומרת: "אני לא מצליחה לפתור את הסודוקו הזה". נחיריו של הבנזוג רוטטים בזעם, והוא אומר לה די בכעס ש"זה לא מתמיטיקה"! אמא של הבנזוג לא נראית מתרשמת, ועדיין מצפה ממנו לפתור לה את הבעיה. בלית ברירה הוא מתיישב על זה. וזה הזמן לספר שאחרי שהתחמקתי בעקביות מללמוד את כללי הסודוקו, למדתי לשחק את זה באי, פשוט כי לא היה לי משהו אחר לעשות שם. זה די ממכר, אתם יודעים?
אירוע חיובי היה בספרייה של הכפר. בעודי מחפשת משהו שייראה מעניין גם בשבדית, נתקלתי בעותק של "יש ילדים זיג זג" בשבדית. הבנזוג מייד השאיל אותו (לא הותרתי לו אפשרויות אחרות), ודווקא נראה בהתחלה מתעניין. הבעיה היא שבאמצע השבוע אני סיימתי את הארי פוטר, והבנזוג נטש מייד את ילדי הזיג זג ועבר להארי, כך שהוא לא סיים את הספר.
יום אחד מהשבוע הזה ברחנו מהעגמומיות של האי אל גטבורג, העיר הגדולה הכי קרובה. פגשתי ללאנץ' את ידידתי מהקהילה היהודית בעיר, בזמן שהבנזוג עסק בענייני עבודה באוניברסיטה המקומית. אחרי הלאנץ' פגשתי, וכאן מדובר בדייט הישרא השני שלי, את חרב דמוקלס, שכידוע ממש בימים אלה שוהה בשבדיה. היה כל כך כיף לדבר עברית, וחרב התגלתה כבחורה מצחיקה ומאוד אינטיליגנטית, למרות שאת זה בעצם ידעתי עוד מהפוסטים שלה. היא בטח לא יודעת, אבל התרגשתי עד דמעות בעיניים כשהיא שלפה מהתיק קופסה ובה ארבעה מגנטים קטנים למקרר, ואמרה: "מתנה לדירה החדשה". כזו נחמדות באמצע שבוע הזוועה שלי, שהתקשיתי לעכל. אז שוב - תודה.
מגטבורג חזרנו אל האי. ירד גשם רוב השבוע, אז היינו סגורים בבית הקטן של אמא שלו, בלי אינטרנט כמעט, די בחושך (בחוץ אפור ובפנים מדליקים כמה שפחות אורות), שממש הרגשתי כאילו אני באחד מהסרטים הקלאסים הסקנדינבים, האפלים והעגמומיים. לא היתה שמחה ממני, עת עליתי על הרכבת לשטוקהולם ביום שבת האחרון. אני לא חוזרת לאי הזה בקרוב. בעעעה.
ובמעבר חד: שרה האיטלקיה והחבר שלה עורכים ביום שבת הקרוב מסיבת יומולדת לשניהם. היא בת שלושים, הוא ארבעים. אם למישהו יש רעיון מה אני יכולה לקנות להם - קדימה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
