עדי בעולם

בבוקר נחתה על השטיח הודעה על חבילה שמחכה לי בדואר מארה"ב. הנחתי שחגית מקליפורניה הקדימה בכמה שבועות לשלוח לי מתנת יום הולדת. אבל כשאספתי את החבילה גיליתי שזה אמנם מחגית, אבל זה לא ליום ההולדת, אלא בכלל, לתקופה: לכבוד החגים, לכבוד הדירה החדשה, לכבוד העבודה החדשה, ושהיא החליטה שבשביל תקופה כזו מגיעה לי מתנה. בפנים היו סבונים שקופים צבעוניים כמו שאני אוהבת, ועוד יותר מגניב: מדבקות למעטפות, עם השם שלי ושל הבנזוג והכתובת שלנו מודפסים עליהן. וכדי לא להפוך את זה למבוגר מדיי, היא בחרה לנו מדבקות של צ'ארלי בראון והפינאטס. איזה כיף לקבל מתנה כזו.

עידכון בנות: אחרי הרבה זמן, הצלחנו לערוך היום לאנץ' בנות שכלל את שרה האיטלקיה, דיאנה המקסיקנית ואותי. היה מאתגר לקבוע את זה, כי קצת קשה עכשיו כשאנחנו כבר לא באותה כיתה אלא בעבודה ובקורסים שונים. ישבנו במקום המוצלח של המרקים, ליד הבית שלי. שרה פתחה את המפגש בהודעה מלבבת: היא מצאה עבודה. עכשיו נשאר רק למצוא עבודה לדיאנה. מישהו שמע אולי על משרה בשטוקהולם לדוברת ספרדית, אנגלית ושבדית שעושה גוואקומולי מעולה?

נכנסתי אתמול לסופר לקנייה קטנה. קניתי שתי בטטות, שתי עגבניות ושקית קטנה של עלי תרד. המחיר: 40 שקל. ירקות זה ממש יקר פה.

היום אני עושה לארוחת ערב לביבות בטטה. כשבישרתי את זה לבנזוג הוא הגיב באמפתיה: "אה יופי, לביבות לכבוד החג". נו, לפחות הוא זוכר שיש חג שאוכלים בו לביבות. רק קצת התבלבלו לו החגים.