עדי בעולם

המקום: דירת שלושה חדרים במרכז תל אביב. גדולה, משופצת, קומה שנייה בלי סורגים.

השוכרים: ראשונים גרו שם עוז וקרן, ומושמוש כמובן. עם עזיבתם עבר לשם אחינו הקטן, עם שותפו ש', בחור חמד מעין כמוהו.

רקע: כשעוז וקרן נסעו לתאילנד, הגעתי אני בטיימינג מופלא לחודש בארץ, ושמרתי להם על הדירה ועל מושמוש. בתור בחורה שגרה בתל אביב בימי האנס הסידרתי, הייתי קצת לחוצה. הצבעתי על דלת הדיקט של הדירה עם המנעול בשני שקל, ועל החלונות הלא מסורגים אליהם מובילים סולמות של מרזבים, וטענתי שמפחיד, אני הרי לבד ומושמוש אינו עוזר כלל וכלל, שכן הוא כל כך ידידותי שאם יגיעו פורצים יותר סביר שהוא יעזור להם לפתוח את הדלת מאשר ישמור עליי. חברו של עוז, ת' יוצא הסיירת ומי שעוז הפקיד על ביטחוני בזמן שהוא בתאילנד, אמר לי אז בקול בוטח: אל תדאגי, אי אפשר לפרוץ לדירה הזו.

התיאוריה של ת' הופרכה שלשום.

האירוע: אבא שלי לוקח את הבנזוג ואת אחינו הקטן לאכול בפאפאגיו. הבנזוג עבר בדירה של אחינו הקטן, בדרך למסעדה. מכאן ניתן לאחינו הקטן להעיד: "השבדי ואני  יצאנו מהבית ב-21:50, והשבדי השאיר את הלפטופ שלו בהול הכניסה של הדירה. רבע שעה אחרי,  ש' (השותף) הגיע הביתה, ושמע רעש חזק מחדר המדרגות. הוא התחיל לעלות ועשה רעש שישמעו שהוא עולה. לפתע הוא ראה אדם שיורד במדרגות, נראה מסומם, שלא ראינו לפני זה בבניין. ש' הגיע לדירה וראה שהמנעול שבור והדלת פתוחה. אחרי שעשה סריקה קלה וראה שכלום לא נגנב (עד כמה שאפשר לראות במבט ראשון), הוא יצא החוצה ותפס את הגנב. הוא הכריח את הגנב לפתוח את כל השקיות שהיו ברשותו, וראה 8 מזרקים מתוכם 5 משומשים. את השקית השנייה האיש סירב לפתוח, ורק אחרי שש' עשה פרצוף מפחיד הוא פתח אותה. היה בה מוט שחור, כמו שיש בסרטים, של הגנבים. וזהו, אז הוא ברח".

מידע נוסף: 2 דירות נוספות בבניין נפרצו. ללפטופ של הבנזוג שלום.

ואחינו הקטן מסכם במשפט שמאוד מוכר לי מימי תל אביב: הבאסה הגדולה היא שבעל הבית מסרב לשלם על המנעול.