עדי בעולם

יום לפני שנסענו לישראל הגענו הביתה ומצאנו הודעה במזכירה. "אני בבית חולים", לחשה אמא שלו לשפורפרת, "תתקשרו אליי". הבנזוג התקשר אליה מייד, והזדעזע לגלות שהיא עברה התקף לב. "את רוצה שאני אשאר כאן ולא אסע לישראל"? שאל אותה. "לא", ענתה לו אמא שלו בפולנית, "אני כבר אשאר לבד בבית החולים".

באורח מפתיע, הבנזוג, גם אחרי כמעט חמש שנים איתי, אינו דובר פולנית. "היא אמרה שאנחנו יכולים לנסוע", הודיע לי, משך בכתפיים, ונסע לישראל. לפני שאני מכתירה אותו כבן הכי גרוע בעולם, אני חייבת לציין שזה היה התקף קל במיוחד, ושאמא שלו שוחררה מבית החולים אחרי כמה ימים בודדים.

על כל פנים, הבנזוג הבטיח לי שכשיחזור הוא יילך לרופא וידרוש בדיקת דם לצורך בדיקת כולסטרול. ואני אומרת ידרוש, כי לפני שנתיים הוא כבר ביקש בדיקת כולסטרול מהרופא, בשל ההיסטוריה המשפחתית (שני סביו מתו מהתקפי לב), והרופא נזף בו שגיל 35 הוא צעיר מדיי בשביל בדיקת כולסטרול, וחבל על הכסף. זה הדהים אותי, כי בישראל הרופא שלי הכריח אותי לעשות בדיקת דם שנתית, כולל כולסטרול, כבר מגיל 22. נו, אולי עכשיו יתייחסו אליו ברצינות.

ועד אז, אנחנו מתפרעים. היום אכלנו לארוחת ערב שלושה סוגי גבינה, לחם גבינות וזיתים, ויין. אנחנו מושפעים מאוד מ"רומא". איזו סידרה מצויינת.

ואפרופו רומא, הרי ציטוט מצוין. יוליוס קיסר מהרהר בכיבוש מצרים, ומכריז שיהפוך שם את השלטון. האין אתה חוטא בהיבריס, שואל אותו מארק אנתוני, וקיסר עונה:

It's hubris only if you fail

הבנזוג ואני צחקנו שעה.

כבר ציינתי שאנחנו חננות?