עדי בעולם

בשל בלת"מ יצא לי היום לבלות שעות ארוכות ברכב של העבודה עם שני הנהגים של העבודה. ברדיו שודר משחק ההוקי בין נבחרות שבדיה ורוסיה, הם הקשיבו ואילו אני סבלתי מדז'ה-וו לימי הילדות שלי, עת אבא היה מקשיב ל"שירים ושערים" בשבת אחה"צ, בדרך הארוכה חזרה מסבא וסבתא בעפולה. תמיד הייתי מלאה מדיי, אחרי כרוב ממולא וכבד קצוץ, ובהיתי בעיניים משועממות בשלטים של ואדי ערה. והנה עכשיו, בהיתי משועממת בשלג לרקע הקריינות השבדית. אני מוכנה להישבע ששמעתי את הקריין השבדי אומר: "ומה קורה בקריית אליעזר, אליך זוהיר".

ניצול מקסימלי של הזמן בלי הבנזוג שבקנדה:

1. ארוחת ערב שלשום: קינואה עם גזר.

2. ארוחת ערב אתמול: פשטידת תרד ולחם מלא עם הרינג.

3. ארוחת ערב היום: סלט טבולה.

אחח, מזון הבריאות שאני מספיקה לבלוס בזמן שהבנזוג לא כאן. צריך לנצל כל רגע לפני שחוזרים לתפריט שבדי. ("יש לי רעיון! בואי נאכל כדורי בשר! עם פירה! ושמנת!").

מישהו נכנס היום לבלוג שלי אחרי שחיפש בגוגל את השם "בריקס". לשנייה עשה לי התקף לב קל. בריקס הוא שמה של סבתי מלפני נישואיה, והוא פורסם כאן בבלוג ביום השואה, למקרה שמישהו שמע על אביה, שעד היום אנחנו לא יודעים מה קרה לו. לשנייה פיתחתי תקווה, אבל בפוסט הרלוונטי לא היתה תגובה. אוי.

זה רק נדמה לי, או שבזמן האחרון לא נשלחים עידכונים למנויים על קטעים חדשים בבלוג?