עדי בעולם

"

רגע רגע, למה את מצלמת את התמונה הזו? את רוצה לשים אותה בבלוג, אהה, אני מבין. בטח חשבת לשים כותרת משעשעת על חשבוני, לא? אל תפתחי עליי עינים גדולות כאלה, אני מכיר אותך בייבי. בטח התכוונת לשים כותרת 'למה את אומרת שאני חננה' או משהו כזה. או, יפה לך שאת מסמיקה ככה. מה קרה, ניחשתי בול מילה במילה? שלא תתפלאי, אני קורא אותך כמו ספר מתמיטיקה פתוח.

אז אולי זו ההזדמנות שלי להבהיר לקוראי הבלוג שלך שאני לא כזה חננה כמו שאת מציירת אותי. מה זאת אומרת איך אני יודע? רק החיוכים המרושעים שלך כשאת כותבת את הפוסטים עליי מסגירים אותך. איזה שקופה את, כמו אלגברה למהנדסים. איזה עוול זה לתאר אותי חנן ופרופסור מפוזר, כשאני בכלל צעיר נמרץ ומלא תחומי עניין. עכשיו את צוחקת, יופי, אני שמח שאני מצחיק אותך עם עובדות. תיזהרי בייבי, בקצב הזה עוד תיחנקי מהצחוק הזה. טוב, נראה לי שהקוראים שלך הבינו עם מי יש להם עסק, ושלכל דיווח יש גם עוד גירסה.

ועכשיו תסלחי לי, יש לי משחק פלייסטיישן לפצח.

"

(מונולוג שנישא באוזניי אמש. תירגום חופשי מאוד)