עדי בעולם

הפוסט שפארה כתבה בשבילי היה כאילו מישהו שם לפניי מראה ואמר "ככה את כותבת". לא שיש לי בעיה עם זה, רק שעכשיו, כשבאתי לכתוב את הפוסט, כל מה שרציתי לומר נראה לי שבלוני ומגוחך, כי זה מה שאני תמיד כותבת. אמאל'ה.

אתמול בערב הלכנו הבנזוג ואני אל מכרים ישראלים שעשו אירוע בחירות. במקום היה ריכוז הישראלים הכי גבוה שאי פעם ראיתי בדירה אחת בשבדיה, והמארחים, שקולטים טלוויזיה ישראלית דרך ההסדר הזה שמביא טלוויזיה ישראלית לחו"ל, סידרו הקרנה של ערוץ 10 על הקיר במסך ענק. זה היה ממש כמו להיות בכיכר, ויכולתי ממש להרגיש את ההתרגשות. להשלמת האווירה היה כיבוד, שכלל בורקסים (!) שווים ושאר מעדנים ישראלים.

לקראת עשר בלילה המתח עלה בחדר. אני מודה שהיה לי קצת דז'ה וו מתגעגע למערכות בחירות קודמות, אז ראיתי את תוצאות המדגמים עם קולגות בעבודה, והאדרנלין עמד באוויר.

הבנזוג, שטלוויזיה ישראלית מאתגרת אותו כי הוא לא מבין עברית, בלס בשמחה מהמזנון (עברית הוא אולי לא מבין, אבל באוכל ישראלי הוא מבין מאוד, והמארחים שלנו קלעו לליבו ולקיבתו בדיוק). דווקא עשיתי לו הכנה לפני, הזכרתי מהן המפלגות המתחרות, ביקשתי שיזכור שלאיש עם השפם קוראים פרץ ולא סטאלין (מרגע שהחליט שמדובר בתאומו של סטאלין, סירב הבנזוג לקרוא לו בשמו האמיתי), זכרתי להעלות קוריוזים כמו "עלה ירוק", והייתי בטוחה שהוא מוכן. שכחתי רק ממפלגה אחת קטנה ומפתיעה: הגימלאים. הבנזוג כמעט התעלף מצחוק כשגילה את המפלגה הזו, ועוד ראה לכמה מנדטים הם זכו.

ערב של חתונות היום. ראשית, מזל טוב מכל הלב ליניב, שממש ברגעים אלה נושא לאישה את בחירת ליבו. אני מרגישה מאוד זקנה כשאני חושבת על איך אנחנו חברים עוד מימי התיכון, איך נסענו לפסטיבל ערד (אתה בטח עוד צוחק כשאתה נזכר בתקרית הקרוסלה), איך ביקרתי אותך בטירונות (ואני עוד צוחקת כשאני נזכרת בשרשרת הפאקים שהשאירה אותך שבתות), איך ביקרת אותי בקורס קצינות (תמסור שוב תודה לאמא שלך על עוגת השוקולד ההיא), את ההלם למראה השיער הארוך שהיה לך כשחזרת מהמזרח, את הירידה שלך ללימודים בבאר שבע, את הפגישות בחוף גורדון (אתה משתזף ואני עטופת כובע רחב שוליים וקרם הגנה 60), ועוד המון המון דברים, שאתה בטח לא זוכר בכלל, כי אתה אף פעם לא זוכר כלום. חוץ מקטעים מעצבנים כמו הקרוסלה.

אז הערב יניב מתחתן, וחבל לי שאני לא שם. לא הסתדר, וזו המגרעה הכי גדולה של לגור בחו"ל, ההפסד הזה של אירועים חשובים של חברים. אני יכולה רק לאחל לו ולאשתו הטרייה איחולי חיים מאושרים ומלאי אהבה.

(נכון שקיבלת את הפרחים אתמול?)

וגם אורן נמצא ממש עכשיו בחתונה בארץ. של אחותו. המון מזל טוב לה, אורנק'ה, תיזהר לא להגזים עם היין (כלומר, אל תשתה יותר מחצי כוס, כבר ראינו איך אתה נרדם אחרי אחת שלמה), ותאכל בשר, תשלים קצת אנזימים לקראת חזרתך לארץ הכפור והבשר הלא כשר.

אני מתפדחת מהמשפט הבא, בגלל שהוא גורם לפוסט של פארה להיות מדוייק לחלוטין: הבנזוג נסע היום לקנדה לשבועיים. יחזור רק ביום של הסדר. שבועיים של שינה באלכסון. אם למישהו יש רעיון מה הוא יכול לקנות לי בקנדה חוץ מסירופ מייפל זה הזמן לומר.

זהירות, מפלצת הכתיבה שבי התעוררה. אחרי שכתבתי את פארה, התמכרתי, וכתבתי גם את עוז. יצא דומה, לא?