אתם יודעים מה היתרון של לעשות סדר עם שבדים? שהם כל כך לא מבינים עד שהם לא יודעים שכשמגיעים לחלק של ארבעת הבנים צריך להילחם על מי יקרא את החכם, ולסרב לרשע. "אני אקרא את החכם", אמרתי בנון שלנטיות מזוייפת, והשבדים בשולחן הנהנו בלי בעיה, לא מבינים שהרגע גנבתי להם את האפיקומן הרוחני של הערב. זה הרגיש כמו לקחת ממתק מילד. ולא רק זה, שנייה אחרי התנדב הבנזוג לקרוא את הרשע, ועוד הוסיף: "מואאה", כאילו הוא זה שצחק על כולנו.
אבל נתחיל מההתחלה. האוכל - בצד המסורתי מרק עוף, קניידלך וחרוסת. מובן שלא הצלחתי לא לשנות כלום. אז החלטתי להוסיף טוויסט אסייאתי למרק והקניידלך. את מרק העוף הכנתי עם ג'ינג'ר, לקניידלך, באדיבות הקופסה שקיבלתי מסבתא מעפולה, הוספתי כמה טיפות שמן שומשום (בעצת קטמן). יצא, אם יורשה לי להעיד על עיסתי, ממש טעים. את החרוסת עשיתי כפי שכתבה לי סבתא מחולון, ואני מצטטת במדויק: "עם קינמון וזנגוויל". כמה מקסים. מרור - אחרי שכשלתי לתרגם "חזרת" לשבדית, קניתי שומר במקום והכנתי ממנו סוג של סלט. רק היום גיליתי איך אומרים חזרת בשבדית. נו, בפעם הבאה.
בחלק הפחות מסורתי - קבבוני כבש, רוטב טחינה, תפוחי אדמה, בטטות, בצלצלים ושום בתנור עם רוזמרין, פלפלים קלויים, שיני שום במרינדת צ'ילי וסלט ירוק. לקינוח, כשר פרווה בשל מגבלות הארוחה הכשרה: אגסים ביין עם וניל ופלפל שחור (כן!).
האורחים - היינו חמישה, קטן ואינטימי, שזו דרך אחרת לומר "כל החברים הישראלים שלי נטשו אותי ונסעו לישראל ועשיתי סדר עם החברים היהודים הבודדים שנותרו". הבנזוג ואני, אורן, איליה ואשתו.
ההגדות: שלוש בשבדית (באדיבות פורד), שתיים בעברית. כיוון שכולנו כבר קראנו את הספר ויודעים איך הוא נגמר, החלטנו לקרוא קטעים נבחרים, מצעד הלהיטים של ההגדה: ארבעה בנים, מרור/חרוסת, עשר המכות. היה עוד משהו? אני לא זוכרת.
בשתייה - היו כמה בקבוקי יין. שניים שלחה לי אמא שלי, אחד הביא איליה, ואחד סחב אורן כל הדרך מישראל - היין שסבא שלי עושה. מדובר ביין מתוק, כמו יין פורט. המנצח ברוב מוחלט: היין של סבא! כולם אהבו, והבקבוק נגמר.
קטעים משעשעים: שכחתי לציין שאיליה ואשתו הביאו איתם את הבת שלהם, בת שנה וקצת, מקסימה באמת. באיזשהו שלב ניגשה הילדה ישירות אל סבך כבלי החשמל של הסלון, והבנזוג נזעק: "הילדה!! החשמל!!" איליה משך כתפיים באדישות: "מה זה בשבילה עוד שוק חשמלי אחד", ואורן אמר: "זה בסדר, ככה הם מטעינים אותה". היה מצחיק.
ומחר, עוד בטרם אתאושש מהקניידלך, אחטף כמו ילד נוצרי תמים בעת אפיית המצות, ישירות אל הרכבת לצד השני של שבדיה. אנחנו נוסעים לארבעה ימים להורים שלו, לחגוג את הפסחא, הלא הוא הפסח של הגויים. יהיה בדיוק, אבל בדיוק, כמו בשנה שעברה, כלומר ארבעה ימים של שתיקה מתמשכת לצד מנהגים שבדים מסורתיים שונים ומשונים.
לסיכום, תמונת שולחן הסדר:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
