לפני שלוש שנים נסענו הבנזוג ואני לפאריז. שנינו כבר היינו בעיר מספיק פעמים בשביל לא להתלהב מאטרקציות התיירות, ותיכננו ביקור שכולו מסעדות אותנטיות, חנויות יין, שווקים צבעוניים וקרואסונים לארוחת בוקר. אני באופן אישי שמחתי גם לצחצח את הצרפתית המינימלית שלי, אחרי כמה חודשי קורס שבדית.
הכל עבד כמו שעון. המסעדות היו שוות (ותודה לאיריס ובעלה שהמליצו על כמה קטנות ושוות במיוחד), רכשנו יין בכמות שהיתה מובילה אותנו לכלא, קנינו גבינות כאילו אין כולסטרול בעולם, והקרואסונים עשו לנו את הבקרים. רק דבר אחד התפקשש: הצרפתית שלי. התברר שעל כל מילה שלמדתי בשבדית שכחתי אחת בצרפתית. שזה עוד ניחא, הייתי יכולה לחיות עם זה שיש לי בראש מקום רק לשלוש שפות ועל כן לימוד שפה אחת מוחק את השנייה, אבל התברר שאני עוד יותר מוגבלת מזה: לא רק שהראש שלי מחק את הצרפתית, הוא גם סירב להודות בזה, וככה יצא שפניתי לאנשים בשבדית, משוכנעת שאני פונה אליהם בצרפתית. ועוד הקפדתי לעשות את זה בהגייה צרפתית מושלמת. רק השפה היתה שגויה.
הבנזוג צחק עליי בהתחלה, אחרי שצפה בי מסבירה למלצר בשבדית עם מבטא צרפתי מה אני רוצה, ואחרי שהמלצר ירק עליי בתשובה (יותר נכון לומר שהוא ענה לי משהו כמו פפפפ, רק שזה היה די משפיל), אבל אז התברר שהוא סובל מאותה תסמונת בדיוק. יש לו, לבנזוג, אוצר של כמאתיים מילים בעברית, והאוצר הקטן הזה תפס את מקומה של השפה השלישית שלו, שפעם היתה גרמנית, ושעכשיו בכל פעם שהוא מנסה לדבר שפה שאינה אנגלית או שבדית יוצא לו עברית. ישבנו שם כמו שני מפגרים, מנסים לקרוא למלצר, ובמקום שייצא לנו איזה פרדון נורמלי, אני קראתי לכל עבר "אושקטה, אושקטה", שזה סליחה בשבדית, ואילו הבנזוג הביא אותה במבטא אמריקאי עת צווח "סליהה, סליהה". מיותר לציין שלא זכינו לשירות משהו במסעדה הזו. מצד שני, יש סיכוי שזה בגלל שהם צרפתים.
למה אני נזכרת בחוויה הלא מרשימה הזו? כי הבנזוג נוסע לצרפת ביום ראשון, ובגלל שלא נעים לו שהוא משאיר אותי לבד כל כך הרבה בזמן האחרון, הוא הציע לי לבוא איתו, לבלות כמה ימים בפאריז, ואז אני אחזור לכאן לעבודה והוא ייסע לכנס שלו. נשמע מצוין. מייד התיישבנו לקנות כרטיסים. רק שאז גילינו שזה יוצא נורא יקר, ועוד לא דיברנו על המלון. הייתם חושבים שיהיו כרטיסים זולים. אבל לא היו.
אז קנינו כרטיסים ללונדון.
ואנחנו נוסעים מחר. כן, מחר. פשוט, עם כל הלחץ, עבודה-עבודה-עבודה-סדר-פסח-אצלי-בבית-נסיעה-לאי-בלי-אינטרנט-חזרה-לעבודה לא היה לי בכלל זמן לחשוב על הנסיעה הזו. עכשיו נזכרתי שמחר. מייד התחלתי לחפור בכל הבית, למצוא את הרשימה השווה ההיא של המסעדות בלונדון ואת המפה ההיא של השווקים ואיפה לעזאזל שמתי את ההמלצות ההן.
מובן שאני לא מוצאת כלום. לא נותר לי אלא לפנות לקוראיי המסורים: מי רוצה להמליץ לי על דברים בלונדון? הכל יתקבל בשמחה - מסעדות, מקומות לביקור, חנויות. קחו בחשבון שכבר היינו בלונדון כמה פעמים אז ארמון המלכה/חילופי המשמרות וכאלה כבר מאחורינו. אנחנו מחפשים פינות חמד או רעיונות חביבים. בעצם, כל דבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
