עדי בעולם

הדיי הפיצוצים אולי לא נשמעים בשטוקהולם, אבל הלב, הלב שומע כל מה שקורה בארץ. אפילו אני, אלופת האסקפיסטיות, דבוקה למחשב. כשגיליתי שמעכו צפונה כולם יושבים במקלטים, נזכרתי ישר בקייצים הנעימים שביליתי בבית הדודים מהגליל, ביישוב הכפרי המקסים שלהם. מייד חייגתי המספר.

דוד י': הלו

עדי: דוד י', שלום! זו אני!

דוד י': כמה אני שמח לשמוע אותך. אנחנו פה שומעים כל היום את הבומים.

עדי (מייד עוברת לטון תומך): אז אני תופסת אותך בחדר הביטחון, מסכנים שכמוכם?

דוד י': לא, את תופסת אותי על הגג עם משקפת

מצחיק, הדוד שלי. ושומר על אופטימיות. הקטיושות נפלו מסביב ליישוב שלהם, אבל הוא תומך במבצע הזה. ואני תומכת בהם. חיבוק חם שלוח מכאן לדודים י' וג'. תחזיקו מעמד.