עדי בעולם

"אתה יודע שהשבוע שבוע הגאווה בשטוקהולם וביום שבת יש מצעד?"

"לא. עכשיו את נזכרת להגיד לי?"

"'צטערת, לא ידעתי. תגיע?"

"דווקא הייתי שמח, אבל אני לא אצליח"

"טוב, אז אני אלך לשם ואצלם בשבילך תמונות של שווים"

"עלק בשבילי. טוב שיש לך תירוץ ללכת ולהסתכל על בחורים בלי חולצות".

אז הבוקר חזרנו מריגה, הגענו הביתה בעשר, הלכתי מייד למקלחת לקרצף מעליי כל זכר לאונייה (הסברים מפורטים בפוסט הבא), צנחתי למיטה לשנ"צ, וקמתי למצעד. היו הרבה יפים ("זה ממש הפסד של המין הנשי", אמר אורן אחרי איזה חבורת דוגמנים מהממים) ויפות ("וגם בעצם של המין הגברי", הוסיף אורן, אחרי שתי בלונדיניות מהממות מחזיקות ידיים). אז הנה, בלי שהיות ופהיות, נתחיל בדוגמה לחבורת חיילים בריטים עלק, שלמרבה הצער תפסתי רק חלק מאחד מהם:

ונעבור למבחר:

תמיד יש נקודה ישראלית:

(צילום: אורן)

וגם בהוגוורטס רוצים שלום (שלט שנישא על ידי חבורה של אנשים לובשי מדי הוגוורטס):

היה שמח.

וטיזר לפוסט הבא - זו לא ספינת פאר, זו לא ספינה של עוני, ואין בה אנשים כמוך או כמוני.