עדי בעולם

עוז וקרן נחתו בארץ, ואחינו הקטן  הגיע אליי כדי שנאפה להם ביחד עוגה (כבוד: הרעיון והמתכון היו שלו).

"מה זה, אין לך סוכר לבן?"

גם יפה וגם אופה.

מיכל המלח, דקה אחרי שנפל לתוך עיסת העוגה. "לא נורא", מלמל אחינו הקטן, "במילא צריך להוסיף חצי כפית מלח". בתמונה: עם מגבות הנייר ששימשו לניגוב המיכל.

"שיט, שכחנו לקנות חלב. יש לך?"

"יש לי חלב סויה".

"את צוחקת עליי?"

"אתה רוצה להתווכח או לאפות עוגה?"

"אני חזק בסם"

(אחינו הקטן מקבל השראה מאבקת אפייה)

"היו לי שני סינרים, אני לא מבינה לאיפה נעלם לי השני".

"לא נורא, אני אעבוד בלי סינר. לבד. בחושך".

(הסינר השני נמצא כמובן שנייה אחרי שהכנסנו את העוגה לתנור).

יצירה בתנור.

ועד שהעוגה תהיה מוכנה, אנחנו מעבירים את הזמן.

והנה קצת כלניות לשבת.

(באדיבות גילה).