אחרי שאמרתי לכל מי ששאל שאני עושה את הסדר בקריית מוצקין, פנה הדוד שנהג לכיוון קריית ביאליק. "הם עברו דירה?" שאלתי בפליאה. "לא", ענו כל מי שהיו באוטו, "הם תמיד גרו בקריית ביאליק". מסתבר שכל הפעמים שעשיתי את הסדר אצל הקרובים בקריית מוצקין? זה בעצם היה קריית ביאליק. עד כאן להבנתי בחיפה והקריות.
היה סדר משעשע, כשר קלות, בהרכב חלקי משהו - מצד אחד שלושה מתוך תשעת הנכדים בחו"ל, מצד שני שלושה מתוך חמשת הנכדים בחו"ל. נותרנו ארבעה נכדים מכל הצדדים האפשריים, אבל צירפנו בני דודים של בני דודים. בן הדוד מהגליל ואני עשינו בזמן קריאת ההגדה חידון הארי פוטר. ניצחתי בגדול (מואאאה), והוא קבע איתי מייד קרב גומלין בתל אביב בקרוב.
אבל גם קראנו מההגדה:
(בן הדוד מהגליל מקריא את "רשע" ומעמיד פנים שלא איכפת לו. משמאלו יושב אחינו הקטן, שהצליח בעורמה לקרוא את החכם ועכשיו מחייך באושר).
ואז שולחן עורך.
היה הרבה אוכל, בדיוק מהעדה שלנו. כבד קצוץ של סבתא מעפולה:
גפילטע באדיבות הדודה ובת הדוד מהגליל:
אחינו הקטן עוסק בפעילות אופיינית:
(מוזג מהיין שסבא עושה. יין מתוק וחזק במיוחד. כל הנכדים יצאו מבושמים במקצת).
מוגש כשירות לעוז ושאר הנכדים שבחו"ל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
