עדי בעולם

אז באתי לבד. ובתור פולניה אזכור את זה לנצח.

ונעבור לפרויקט:

מה המילה הכי אהובה עליך? יש הרבה. כל מיני שקשורות לאהבה ויאדה יאדה יאדה. המילה האהובה עליי בשבדית אגב היא förnuftig, שמשמעה "הגיוני", ואף על פי שהיא אינה מילה של שפה יומיומית הצלחתי לדחוף אותה לחצי מהמשפטים שאמרתי בשבדית. אני אוהבת את הצליל שלה - פור-נופ-טיג.

מה המילה השנואה עליך? להתקלח. שונאת את השורש ק.ל.ח ואומרת רק להתרחץ. והכי שנוא עליי: לשמוע ערסיות אומרות "כבר קילחתי את הילדה". אני לא מבינה, עשיתן מהילדה קלח תירס?

מה מדליק אותך מבחינה יצירתית, רוחנית, או רגשית? חוש הומור. סרקסטיות. תפיסה מהירה וחדה.

מה דוחה אותך? צביעות. אני לא יכולה לשחק את המשחק הזה, ולא יכולה להיות נחמדה למי שכן.

מהי הקללה האהובה עליך? כמעט ולא מקללת. לפעמים נפלט לי "שיט".

מהו הצליל האהוב עליך? שקט. אין כמו להקשיב ולא לשמוע את המכוניות, אוטובוסים, אנשים ושאר רעשים. וחתולים שמדברים (החתול של סבתא שלי ממש משוחח). ובלי כל קשר, מוזיקת הפתיחה של "סקס והעיר" מפעילה בי רפלקס פבלובי שמח.

מהו הרעש הכי שנוא עליך? מפוח עלים בשבע בבוקר או מכסחת דשא (ותודה לקוקסטה על הרעיון לתשובה הכי מדויקת).

באיזה מקצוע היית רוצה לעבוד (חוץ מזה שאת עובדת בו היום)? סופרת. כותבת בסידרה קומית.

באיזה מקצוע לא היית רוצה לעסוק בשום פנים ואופן? הממ, די הרבה. כל דבר שקשור למכירה, כנראה. או משהו שידרוש ממני לגעת באנשים אחרים מעבר ללחיצת יד.

אם גן עדן קיים, מה היית רוצה לשמוע את אלוהים אומרת לך, כשתכנסי דרך שערי השמיים? "עדי, כוסית שכמוך, אחרי כל השנים האלה את עדיין נראית מצוין".

בשלב הזה אני אמורה  לנקוב בשמותיהם של אחרים המוזמנים לעשות את הפרויקט, אבל כזכור אני פתחתי פה תנועת מחאה של "לא הוזמנתי ובכל זאת אכתוב". אתם מוזמנים להמשיך מכאן.

ידידי עופר הבשלן ההונגרי ממשיך במסע אל שורשיי ההונגרים שמתעקש להרוס לי את הגיזרה, והפעם לקח אותי לדליתה, בן יהודה 146, קונדיטוריה אוסטרו-הונגרית, שאלוהים יעזור.

במקום שלל עוגות שאוכלים שם -

וכן מגוון עוגיות ופינוקים קטנים, כולל מקרונים מעולים:

והכי מגניב זה התפאורה - שולחנות כמו הישנים של אירופה וכלים כמו שיש לסבתות. ואני נשבעת שלסבתא שלי יש כוסות ממש דומות לאלה.

אתמול אחר הצהריים הייתי במסיבת יום ההולדת של הבן של חגית (ואף פגשתי שם את חבצלת!). אני חייבת לציין שילדים זה מפחיד, הם הרבה יותר מתוחכמים שהייתם מצפים מבני שבע. אניווי, היה קוסם, ואחרי הקוסם היה אוכל, נקניקיות בלחמניות.

ואז, ניגש אליי ילד בלונדיני מקסים, הניח את שתי ידיו על בטני, נעץ בי מבט בעיניים ואמר:

"אפשר עוד אחת?"

לשנייה חשבתי שהוא מדבר בדרך כלשהי עליי, ושקלתי לתת לו את האימייל שלי ולומר לו להשתמש בו עוד עשרים ומשהו שנה, אבל אז קלטתי שהוא מדבר על הנקניקיה. אה, ברור. הכנתי לו לחמניה עם נקניקיה. (שקר כלשהו, האמת שלא הבנתי מה הוא רוצה ממני ואז בעלה של חגית נטל את העניינים לידיים והכין לילד לחמניה עם נקניקיה).

עוגת ימי ההולדת עשתה דרך ארוכה מאז הייתה עוגת שוקולד פושטית עם עדשים למעלה בתור קישוט. זו הייתה ללא ספק עוגה הרבה יותר יוקרתית מאלה שאני רגילה להן, יותר מזו שעשיתי בעצמי לפני שנתיים:

יום הולדת שמח בר!