| |
עדי בעולם
"כמה את מבלה, בסוף עוד תסעי לראות את הקואלות ביפן" (לא רק אני בלונדינית) |
כינוי:
עדי בעולם בת: 50
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2007
אפור וירוק
אך טבעי הוא שברגע שנחתתי בשבדיה קיבלתי חשק עז ללקבו.
הייתי בטרנספורמרס, ואף על פי אזהרתם של אנשים מסויימים (אם אתה לא מזהה אז זה אתה, פורד), דווקא נהניתי מאוד. כלומרּ אוקיי, אז הסיפור קצת חלש ונעלם ולקראת הסוף, אבל ההנאה, ההנאה לפגוש שוב את הרובוטריקים. ומפליא לגלות שהקראש שהיה לי בתור ילדה על אופטימוס פריים המצויר? אחרי שנים שלא הצלחתי להבין איך זה שהייתי דלוקה על רובוט מצויר, חטפתי את אותו הקראש על אופטימוס פריים מהסרט ה"אמיתי". אני יכולה להידלק גם על רובוט לא מצויר, מתברר.
מזג האוויר לבינתיים משתף פעולה באורח מלא. בעיקר אפור וקריר.
הנה הכניסה לפארק החביב עליי.
והכי התגעגעתי לירוק. ירוק בעיניים.
ואם כבר אמרתם ירוק ולא קיבלתם, אז הייתי בבית קפה עם חברתי אגנה. זו בחנה את שעוני הירוק ואת ארנקי הירוק, ואמרה: "הכל אצלך ירוק, אה?"
הכחשתי מייד בתוקף, ואז שאל המלצר: "איזה תה תרצי?"
"ירוק", לחשתי.
בינתיים כבר פגשתי את פורד והבלונדה הההריונית הרזה, את שרה האיטלקיה, את אגנה, את הדר, שלל קולגות לשעבר, פגישת חבר'ה עם אורן, נחשון ואיליה בפאב הקבוע וגם כמה מקומות מאוד אהובים עליי.
בתיכנון לימים הקרובים: פגישות עם עוד חברים, כולל מפגש בנות עם שרה האיטלקיה ודיאנה המקסיקנית, מסיבה אצל הבוס לשעבר ואשתו, ארוחת ערב אצל שרה האיטלקיה והחבר שלה, ארוחת ערב אצל פורד והבלונדה, ויש עוד כמה תוכניות, בהן קניות בחנויות האהובות עליי עד מאוד (באורח מזעזע עוד לא קניתי כלום). יאיי!!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
