עדי בעולם

נוסעת במונית. הנהג משוחח עם חבר שלו.

"חתני הסתבך, ומסכן, לא באשמתו. הוא נוסע, פתאום באה איזו זקנה קפצנית, קופצת לו לכביש, פוגעת לו באוטו, ועכשיו לקחו לו את הרישיון. איזה עולם אני אומר לך".

(כן, הזקנות האתלטיות האלה זה באמת תופעה מסוכנת. זה מה שהורס לנו את המדינה)

חמש דקות אחרי.

"משרד הרישוי האלה, אין להם בושה, לקחו לי את הרישיון, אמרו אני חייב לעשות טסט. אבל מה, היה לי מזל, אני מגיע לטסט, הבוחן מתברר היה הקצין רכב בגדוד שלי ב-73', והוא בכלל חייב לי טובה. אמר לי ישר 'אתה לא צריך לעשות טסט, הרישיון שלך - עליי'"

(אין מה לומר, ההגה בידיים בטוחות. אני שוקלת לפתוח את הדלת ולקפוץ מהאוטו תוך כדי נסיעה)

מסקנות מטיול אופניים בתל אביב (אישטנם, האביב הזה מושלם):

- העיר מלאה בתיירים. לא רק דוברי צרפתית, גם המון דוברי אנגלית.

- כבר שנה ומשהו אני מחזיקה בדעה שהגלידה הטובה ביותר היא של וניליה (יש במתחם בזל ויש באבן גבירול מול כיכר רבין). עד שטעמתי את גלידת השוקולד מריר 70% של סיציליאנה (אבן גבירול, קצת דרומית לכיכר רבין). כאילו לקחו שוקולד מריר ונתנו לו מרקם של גלידה. מעולה.

- ציור של אופניים על שביל פשוט לא מובן לרוב עם ישראל. למה ללכת בצד ולאפשר לרוכבים נסיעה נעימה אם אפשר בכיף ללכת לכל רוחב השבילים?

בתמונה: משפחה שמצאה מקום מושלם לפיקניק בפארק הירקון.

ומפעיל דוכני יצירה לילדים שמצא מקום מעולה להעמיד את השולחן עם מסיכות הגבס. תמרורים זה המלצה בלבד, זה ידוע.

(צילומים: האופנוען)

הייתי במסיבת יום הולדת יוקרתית רוויית בלוגרים יוקרתיים לא פחות. מובן שהוצחקתי קשות. אבל הכי נחנקתי בשלב שבו הגיעה העוגה המעולה, ודקותיים אחרי הופיע מלצר לשאול איך העוגה.

ELN (בפה מלא עוגה): איזה עוגה? לא קיבלנו

והרהור קצר בשל נסיעה באיילון: אני לא מבינה, ניידות של משטרת התנועה פטורות מלאותת? כי לפנינו נסעה אחת שזיגזגה בכיף, ואף לא פעם אחת אותתה.