כשהתחילו הפרומואים ל"המירוץ למיליון" די התלהבתי, כי Amazing Race היא תוכנית המציאות שאני הכי אוהבת. אלא שעכשיו יש את הפרומואים המורחבים האלה, ופתאום קלטתי שזה ממש לא יהיה כמו האמייזינג רייס, עם המגניבות, הקלילות, הצוותים המעניינים והמשפט האהוב עליי - Where's Phil. או לא, הספיק לי פרומו אחד, שבו צורחת אחת המתמודדות בעגה ערסית "העיקר החוויה מאמי, העיקר החוויה", ועוד שתי מתמודדות מלמדות אוטובוס שלם באסיה איפשהו לשיר שיר ישראלי, להבין שפני התוכנית כפני המדינה, וכמו ש"הישרדות" האמריקאית המגניבה והמתוקתקת הפכה לתוכנית לעוסה ומתוחה עם גוון ערסי בגירסה הישראלית, זה בדיוק מה שמצפה לי במירוץ האהוב עליי. אוף.
ואפרופו הישרדות, אני לא מאמינה שזה קורה לי, אבל בשבקין המג"בניק, הגזען, השוביניסט הבהמתי פיתח סקס אפיל בעיני. הו ג'יזס. אפילו יותר מהיפיופים הברורים גיא ואיתי. מוזר. וזה עוד אחרי שהוא אמר בפרק של היום שהלחם עם החמאה היה כמו "קוראסון", או אחרי המשפט האלמותי שלו מלפני כמה פרקים, "משנה מקום משנה מזל ולכן אפרת תמשיך לבשל את האורז".
אשר להישרדות, הייתי מוסיפה כמה תובנות משעשעות, אבל ש., האישה והמזגנים, עושה את זה מעולה.
סיימתי את "התיקונים". כן, קראתי אותו בעברית, למרות מקהלת החברות שלי שאמרו בזעזוע שמה פתאום ואני חייבת לקרוא אותו בשפת המקור. תראו, אני מבינה למה עדיף לקרוא אותו בשפת המקור, אבל כבר היה לי בעברית, אז נו.
אניווי, סיימתי אותו, ובדיוק כמו שגילה הזהירה, אכן חטפתי ממנו דיכאון. מדובר בספר מעולה, אבל מדכא. קורותיה של משפחה אמריקאית במיד ווסט, עם הורים שרוטים, ושלושה ילדים מבוגרים שעברו מייד עם התבגרותם לחוף המזרחי ושעסוקים בעיקר בלהתכחש לשורשיהם המיד-ווסטים ולערכיהם המיושנים של ההורים. יש בספר הרבה סצינות משפחתיות, והרבה סצינות זוגיות, והרבה מהן ידברו להרבה קוראים. אבל מקבלים ממנו כל כל הרבה תיסכול. כל מה שהבן הבכור, גרי, עובר מידי אשתו קרוליין האגואיסטית, למשל, עורר בי המון באסה.
ואגב, הבן האמצעי בורח כמה שיותר רחוק מהמשפחה שהוא יכול - עד ליטא. ליטא מתוארת שם כמדינה מושחתת שאוטוטו נופלת, ולא יכולתי שלא לתהות מה תחשוב חברתי הליטאית אגנה על הספר. הייתי ממליצה לה, אבל היא כה לאומנית כשזה מגיע לליטא שאין לי כוח לזה.
ועכשיו אני בספר הרבה יותר קליל שיעבור מהר - "דמדומים" של סטפני מאייר. כן, אני יודעת, גם את זה עדיף לקרוא באנגלית, אבל בדיוק קיבלתי אותו מעדי מהעבודה שלי בעברית, אז יאללה. זה יעזור לי להתחבר לצד הצעיר שלי, שיש להודות הולך ונעלם. אירחתי את בת דודי מייגן בת ה-16 לסוף שבוע, והיא קראה בדיוק את הספר השני של "דמדומים", והיא כה התלהבה מזה שזיהיתי את הסדרה, שלשנייה ניעור בי שביב תקווה שאני עוד לא לגמרי זקנה.
(אלא ששנייה אחרי זה היא עשתה חישוב בת כמה הייתי כשהיא נולדה - יותר ממנה - ובת כמה הייתי כשאחותה הגדולה ברוגן נולדה - בגילה - וסיכמה ב"וואו, לא קלטתי שאת כזו מבוגרת" 
).
לפני כמה ימים נכנס לבלוג מישהו דרך גוגל תרגום. כלומר הוא קיבל דף מהבלוג שלי מתורגם לאנגלית. ומילא זה שהטקסט היה ממש לא ברור ואי אפשר להבין על מה בעצם הפוסט, הכי מצחיק היה כשהצירוף "אסף חובש הכיפה" תורגם שם ל
"Asaf medic dome"
ייקח קצת זמן עד שהמחשב יחליף את האדם, אין מה לומר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
