שיחת טלפון ליס.
אני: שלום, יש כמה ערוצים שאמורים להיות פתוחים אבל הם חסומים לי
נציג שירות: תראי, מוגדר לך שלושה חבילות, אז זה הערוצים שלך
אני: אני יודעת שיש לי שלוש חבילות, אבל אני חושבת שטעיתם בחבילות שפתחתם לי
הנציג: את זוכרת מה היו השלושה חבילות שלך?
אני: שלוש החבילות שלי היו בלה בלה בלה
הנציג: אה, אז כבר נפתח לך את החבילות החסרים
(לא משנה)
מתוך "דברים שלמדתי בדרך הקשה":
לא ללבוש מכנסיים שחורים של רונן חן כשאני מנקה את האמבטיה עם אקונומיקה.
כיוון שעברתי דירה יצא לי לבקר באחרונה בערך מאה פעמים באיקאה. כולם בטח יודעים שיש בסוף, אחרי הקופות, חנות אוכל שבדי. אני חייבת לציין שאוכל שבדי באופן כללי זה לא משהו שמתגעגעים אליו, אבל בכל זאת יש כמה דברים שהייתי שמחה למצוא בחנות. למרבה הצער, איקאה לא מביאים אותם. מה שכן, הם מביאים גם כמה דברים לא רעים. אז אם אתם תוהים מה לקנות בחנות האוכל השבדי באיקאה, הנה שלוש המלצות:
1. עוגיות Condis של חברת Göteborgs. זו חברה שעושה הרבה סוגי עוגיות, אבל הקונדיס הכי שוות - ביסקוויטים רכים עגולים מצופים שוקולד ובפנים קרם אגוזים. כבר בשבדיה אכלתי הרבה יותר מדי מהן.
(ואם לא קונדיס, אז לכו על גליל Ballerina, שזה שני ביסקוויטים וביניהם קרם שוקולד, או גליל Singoalla, שזה שני ביסקוויטים וביניהם קרם וניל וריבת פטל. שניהם מיוצרים אצל אותה חברה, וגם מהם אכלתי הרבה יותר מדי בשבדיה).
2. עוגיות ג'ינג'ר של Anna's. בארץ הן נמכרות בטעמים קלאסי ותפוזים (והאמת שאפשר למצוא אותן גם בסופרים, לא רק באיקאה). בשבדיה הן בכלל נקראות pepparkakor, כלומר "עוגיות פלפל" בתרגום מילולי, מאוד פופולריות בתקופת כריסמס, והן נמכרות גם בגירסת קמח מלא. כמה חבל שאת הגירסה הזו לא מביאים לארץ.
3. קרקרים של Finn Crisp, מקמח שיפון מלא. קרקרים חמצמצים (sour dough) וטעימים.
אני מסדרת את ארוחת הערב. האופנוען טועם בחשדנות.
האופנוען: מה זה?
אני: תבשיל קינואה, וסלט, עם ירקות וגם שום, זה טוב למערכת החיסון שלך
האופנוען: את יודעת מה עוד טוב למערכת החיסון שלי? המבורגר.
אחינו הקטן מודיע שהוא רעב ונשלח אל ארון החטיפים שלי ושל האופנוען. כולו קרייבינג לבמבה נוגט הוא פותח את הארון ונחרד לגלות שם גרנולה אורגנית, משמשים מיובשים, אגוזי קשיו וחטיפי אורז מלא (זה היה יום אחרי שאכלנו את העוגיות שקניתי באיקאה).
אחינו הקטן: השם ישמור, מה זה הארון העצוב הזה?
אני: אנחנו מאמינים באוכל בריא
אחינו הקטן: אין שוקולד?
אני: אני לא קונה, כי אם אני קונה אני גם אוכלת אותו
אחינו הקטן: אין איזה תפוצ'יפס או במבה?
אני: אנחנו לא קונים כי האופנוען לא אוהב לאכול ג'אנק
אחינו הקטן: אין איזה משהו קטן לנשנש?
אני: רוצה חטיפי חרובים?
אחינו הקטן (לוחש לעצמו): רחמנות על הילדים שיהיו להם
שני מספרת לגילה ולי שהמרצה שלה לאמריקה הלטינית מבקש מהם לכתוב עבודה על ספר דרום אמריקאי, "אבל לא מסורינאם".
גילה: הו, דווקא סורינאם, כל הספרים שקראת משם, מה תעשי
(אז סורינאם זה בדרום אמריקה ולא ליד וייטנאם??)
(אכן, סורינאם זה בדרום אמריקה. והשטח שלהם גדול פי שמונה משלנו. והם רק חצי מיליון אזרחים. אני מנחשת ששם הנדל"ן פחות יקר).
אחד הדברים שעושים לי חום זה חנויות/חברות/פרוייקטים ישראלים שמתעקשים לקרוא לעצמם באנגלית. למשל שכונות ואזור מגורים, החל מהשכונות מאליבו או הוואלי בנס ציונה, מגדלי Yoo בתל אביב, ויש גם את השם האיום למגדל האיום שמתכננים בז'בוטינסקי - אסותא הייטס. איכס.
אז מה שמחתי לגלות שהפרויקט החדש ברמת אביב נקרא בשם העברי לכל דבר "סביוני רמת אביב". אבל מתברר שבלי אנגלית אי אפשר.
נו באמת, למה להתעקש לכתוב את זה באנגלית? זה אפילו לא נראה טוב, ממש קשה לקרוא את זה. בפעמיים הראשונות שחלפתי שם ולא היה לי כוח להתעמק קראתי את זה כמו "סוביניון רמת אביב", ורק אחרי זה קלטתי מה כתוב שם. נו באמת.
כן, מיס קיטי, אני עוד חייבת את הפוסט הספרותי, כולל "גלנקיל" (המעולה), "לאכול, להתפלל, לאהוב" (המעפן) ועוד כמה ספרים שהתווספו בדרך. אני פשוט חסרת זמן, בין עבודה/מעבר דירה/חיים. אפילו את הפוסט הדלוח הזה כתבתי במשך חמישה ימים. אז בקרוב! פוסט ספרים!
אני שוקלת להתחיל לעשות קניות סופר דרך האינטרנט, למשל שופרסל ישיר. מישהו מכיר וממליץ? ואם לא, מכירים משהו אחר?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
