נוחתים בארץ. ביציאה מהמטוס, בין אנשי הקארגו שעומדים ליד הדלת (האלה שתמיד עומדים שם, עם ווסט זוהר ומכשיר קשר), עומדת גם אישה בשנות ה-40 ככה. עוד לפני שאני יוצאת מהמטוס היא אומרת לי: "שימי לו כובע, קר לו".
אני בהלם, גם כי פתאום אני קולטת שארבעה חודשים אף אחד זר לא חשב לומר לי אם לילד שלי קר/חם/הוא רעב/עייף וכו ואז גם להגיד לי מה לעשות, ופה אני עוד עם רגל אחת על המטוס, וכבר ספגתי הערה. וגם כי אנחנו עוד לובשים את כל שכבות לונדון, הילד לבוש בחליפת דוב עבה פור גוד סייקס, שהגנה עליו כשיצאנו מהבית בבוקר והיה חמש מעלות, אז 18 מעלות ושמש? פחח, זה קר זה? זה אביב.
חוק מרפי לתינוקות, #37
בפגישה עם חברותייך יהיה הילד עצבני, עייף, ביישן, לא ירצה ללכת אליהן, אפו ינזל והוא ימרח גבינה על כל השולחן. לקראת סוף הפגישה הוא יאבד סבלנות ויבכה רוב הזמן, ואת תפסידי את מרבית השיחה כי תהיי עסוקה בלקחת אותו לראות את החתול של מאנטה ריי. חברותייך יוקסמו ממנו במידה מאופקת. איך שתיכנסו לאוטו הוא יירדם. שעה לאחר מכן, אחרי תנומה נאה של 40 דקות, הוא יפעיל את מיטב קסמיו וישלח שלל חיוכים וצחקוקים אל מוכרת אלמונית בחנות בגדים. היא תיפול שדודה ואת תנחרי בזעם.
יום הולדת שנה לגומבוץ.
עוגת יום הולדת כמו של פעם מאת סבתא של גומבוץ.
יום הולדת לגומבוץ #2
אחרי שנים שרציתי, קיבלתי את השיעור הראשון שלי בעבודה עם בצק סוכר.
בובת בצק הסוכר מעל עוגת הפינוקי שעשיתי במו ידיי לגומבוץ!
(לא לגמרי מקצועי אבל היי, פעם ראשונה שלי! עד הבר מצווה אני אשתפר)
ואם כבר מדברים, הרי העוגה שעשתה מורתי לפיסול בעוגות, חברתי חגית, לבן שלה:
קצת יותר מקצועי משלי
ממש כמו פעם: בקפה מיכל עם שני.
הגומבוץ חוזר לשורשיו התל אביביים.
הודעה להדס: מעכשיו, בהקשר הפתגם "רק ילדים של אחרות ישנים בעגלה בבתי קפה", את מתוייגת תחת "אחרות".
"איילון דרום: עומס עד מחלף דב הוז"
מה?? האיילון לא נגמר בקיבוץ גלויות???
(תהייה ישנה, הרבה מלפני הביקור הזה, אבל עכשיו נזכרתי בה שוב)
הגומבוץ והבת של חגית בת שמונת החודשים מגלים כימיה משו משו. אני כבר מתכננת להם את החתונה.
חגית: רגע רגע, אין מה למהר
אני (נעלבת): את אומרת שהבן שלי לא מספיק טוב לבת שלך???
ואפרופו חגית חברתי, ואין מדובר בחגית מגם וגם וגם, שגם היא חברתי, אלא בחגית חברתי מהתיכון, מתברר שגם היא סקראפרית, וליום ההולדת של גומבוץ קיבלתי ממנה את הסקראפ-בוק הראשון שלי - אלבום שלם מעשה ידיה עם דפים מקסימים שכולם עם תמונות של הגומבוץ וקישוטים הולמים. איזה כיף!
גומבוץ מקבל מתנה מסבא וסבתא שלו משחק בצורת קרטון ביצים. בפנים יש שש ביצי פלסטיק שאפשר לפתוח וגם צריך לשבץ לפי צורות.
אני בטלפון עם האופנוען.
האופנוען: מה גומבוץ עושה?
אני: משחק עם הביצים שלו
האופנוען: סליחה??
לגמרי שכחתי מפורים, ככה זה מתבוללים בגולה. אני נוסעת באוטו, כשלפתע חוצה את הכביש ילד ששיערו צבוע בכל צבעי הקשת.
אני (חושבת לעצמי): איזה גועל נפש, מסכנים ההורים שלו. מה נהיה עם הילדים של היום?
רק בילד השלישי בתחפושת אני קולטת.
בפעם הבאה: למה אסור למהר לבורדינג