"feed the addiction"
זאת היתה פעם פרסומת של איזו קונסולת משחקים. וזה נתקע לי בראש. מאז, כבר שנים, המשפט הזה מקפץ ["ricochets", היא המילה שאני מחפש לה מקבילה עברית וכושל] לי ברחבי הראש, ולא מוצא לו מטרה.
עד אתמול.
אני מכור אליה. אלייך. ואני לא יכול להתרחק. ואני לא באמת רוצה.
"פחות משלושה ימים החזקת." אומר לי מר קול בזלזול, בעודי מקליד את המשפטים הנ"ל.
"ואלו היו שלושה ימים יותר מידי." אומר אמנט מצדו השני של החדר, עיניו בוהקות כעס. הוא כועס עלי. להקשיב ככה לקול ומוות, ולא לו, ואפילו לא לזאב, זאת בגידה. לא בו, בעצמי.
הוא צודק.
מחשבות אפלות כיסו אותי, והאמנתי לשקרים של מוות. שהיא רוצה שאלך, שזה לא יעבוד.
כולנו נופלים, אני יודע. אבל כשזה פוגע באחרים, זה בלתי נסלח.
אז, סליחה.
אני יודע שסלחת כבר, אבל עדיין.