אז ככה בי"א בתשרי ה'תשס"ד (07/10/2003) (למחרת יום הכיפורים) חוותי תאונת פגע ומרח, החרא שפגע בי אפילו לא טרח לעצור.
אני באופנוע castum (Yamaha Virago 500cc) והמניאק ברכב מסחרי מסוג טרנזיט (לא משנה הפירמה העיקר שתבינו את סדרי הגודל).
הפרמדיק במקום הכריז עליי כפצוע קל (רק החלקתי עם האופנוע ויד שמאל נשברה לי) למזלי הטוב העבירו אותי לביה"ח אסף-הרופא (צריפין) שם חוללו בגופי ניסים והנה אני חי.
- קצת פלטינה,
- קורטוב טיטניום,
- זרוע שמאל משותקת ושבורה לחתיכות (שם שוכנת הפלטינה, מהמרפק ועד לקצה הזרוע בכתף)
- ברך ימין מרוסקת,
- תוסיפו צלעות שבורות (כמעט כולן)
- מעט חורים בריאה השמאלית
- זעזוע מוח עצבני
- קרע ענק בווריד התת-בריחי (שם שוכן אחר כבוד הצנתר מהטיטניום)
- שתי חוליות מפוצצות
והנה קיבלתם אותי: פצוע קל!
שבועיים בטיפול נמרץ (שם בחרו מספר חידקים אלימים במיוחד לתקוף את גופי החסר אונים, כאילו היו שוטרים המפזרים הפגנה של השמאל),
- 10 מנות דם +
- מנת טסיות (תוספת חומר קרישה לדם) +
- מנת המוגלובין +
- קוקטייל אנטיביוטיקה (למלחמה בחידקים) שימשך גם במחלקה הכירורגית
ומיצינו את טיפול נמרץ,
- אה כן כמעט ושכחתי פטידין בכמויות מסחריות, חשוב שאני אישן הכאב חזק מדי עבור בן אדם ער.
משטרה
- אינני זוכר כלום מהתאונה (למרות שטוענים כי הייתי בהכרה מלאה, ומסרתי מספרי טלפון בביה"ח כדי שיודיעו לאשתי גודל החור חודש מראש השנה ועד היציאה מהטריפים בביה"ח. עדותי שווה לתחת.
- הפוגע מוסר שלוש עדויות מפליאות בטימטומן
1. לא הרגשתי כלל שפגעתי בו.
2. הוא (כלומר אני) עקף אותי ואז חתכתי שמאלה ופגעתי בו.
3. הוא (שוב אני) היה כ-6 עד 7 מטריפ לפניי ובלם פתאום, לא הספקתי לבלום ופגעתי בו.
לסיכום 3 חודשים (וגם זה לא בטוח) שלילה מנהלתית, וסגירת התיק מחוסר ענין לציבור (אני לא זוכר, ומה שהכלב יספר בבית משפט יהיה בלתי ניתן להפרכה, למרות העדויות במשטרה.
ביטוח
עצת סוכני ביטוח ישיר (כן כן הקש על ה-5) שלם לו את ההשתתפות העצמית, ושכח מזה.
= אבל למה הוא הודה בכל
= ביטוח: ככה החליטו בוחני התאונות שלנו
= אני: אתם מטומטמים או שזה רק נדמה לי
= ביטוח: זה רק נדמה לך, רק עלות ערוכי-הדיו למשפט תצא יקרה יותר, שלם ושתוק!
= אני: ניתקתי מגע ועברתי לערוצים פרטיים, ניחא 600 ₪ השתתפות עצמית, ומה עם האופנוע? כסף לפח? ואני? אני מצטייר אשם בכל הסיפור.
= חזרנו, שילמנו, השפלנו ראש וקיללנו, אוהו כמה שקיללנו.
סיכום ביניים
1. אני נכה עם תעודות.
2. נלחם בביטוח לאומי (כי הרי זאת תאונת עבודה, כי הייתי בדרך הביתה מהעבודה).
3. ירידה בכושר המנטלי
4. תרופות:
4.1. נגד כאבים,
4.2. נגד אפילפסיה (לא שיש לי זה פשוט מקל במקרים של פגיעה בעצבים)
4.3. נגד חרדה
4.4. תוספי מזון:
4.4.1. שמן דגים,
4.4.2. מגה גלופלקס,
4.4.3. ויטמין B קומפלקס,
4.4.4. מגנזיום,
4.4.5. נוגדי כאבים חזקים למקרי S.O.S (מרדימים אותך ואת הכאב)
4.4.6. תוספי מזון ל"דיאטה"
5. מרפאת כאב בתל-השומר (יאיר האל באורו את האנשים במרפאה)
5.1. טיפולים החשמל
5.2. זריקות סטרואידים + נוגדי כאב (בחדר ניתוח תחת שיקוף) היישר לאזור הפגיעה ביד שמאל
5.3. עירויי מגנזיום
5.4. עירויי לידוקאין
5.5. ואחרון חביב (שיקרה בקרוב,) השתלת קוצב פנימי (טיפול חשמל הישר לחוט השדרה)
6. טיפול פסיכולוגי
7. טיפול פסיכיאטרי
8. חלומות בהקיץ, פלאשבקים, נדודי שינה וסיוטים
9. פיזיותרפיה (לנצח)
10. ניתוחים אורתופדים (אולי)
11. ניתוחים נוירו כירורגים (הלוואי)
12. ועוד היד נטויה: דיכאון עמוק, אובדן קשר עם המציאות
מלחמה להישאר בחיים!!!
וההרגשה שלי שאני מפסיד את המלחמה, בקטנות, היא מכרסמת את אש החיים שלי, רק אשתי וילדיי מטליאים את החיים שלי בחזרה.
אני אוהב אותך סיון
אני אוהב אתכם יהונתן, איתמר וטליה.
הורידו לי סולם כדאי שאטפס מתהומות הנשייה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
