לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

בדרך לחיים שלי יש עוד תחנות ביניים


נשוי לסיון (אהובתי) אב ליהונתן, איתמר וטליה. נתלה בחיים כמו ניצול צונמי על צמרת עץ. מוכן להשבע שביום בהיר רואים מהעניים שלי את החיים.
כינוי: 

בן: 56

Google:  yishaybs





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

3/2006

יום משפחה מחורבן


אלוהים, תגיד אתה שם? הלו הללללוווו יש מישהו שם? יש מישהו בקצה השני של הקו?

זהו כולם יודעים שבין שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד, ולכן כשבן אדם עובר מעולמנו לעולם הבא יש במוניטור קו ישר, ככה שיגיע מהר שלא יתעכב.

אלוהים נמצא רק בקצה הקו הישר של המוניטור, נקודה!

 

איזה פתיח אופטימי לפוסט שלי ליום המשפחה, נו מה לעשות ככה זה כשכואב.

 הייתי בעבודה היום ורק התבעסתי, ראשית כאב לי, בהתחלה קצת ואחר כך בטירוף, בנוסף חברי ל' הדאיג אותי, בהתחלה קצת ואר-כך בטירוף ולסיום הגעתי הבייתה עייף, כואב, עצבני ובעיקר חסר סבלנות, וכמובן שהתנהגתי כמו מטומטם.

ראשית רבתי עם יהונתן והרסתי לו את ההפתעה שהוא טרח ועמל והכין לי, אז בני היקר סליחה, ככה זה לפעמים האהבה מרשה לנו לעשות דברים שלולא אהבנו לא היינו מרשים לעצמנו לעשות.

אחר כך סתם הייתי נחס ולא נחמד, אז סליחה מכולם.

ועכשיו כשכולם ישנים אני יכול לחשוב ולהצטער, לפעמים אני חושב שאני מישהו אחר.

 

אז משפחתי האהובה והכאובה, יום משחה שמח לנו, אני אוהב את כולנו, במיוחד כאשר אנחנו יחד.

גם לי יש כמה משאלות (קטנות דווקא) ולא, הן לא למתנות.

סיון אהובתי, משאלתי היא שתהי חזקה אפילו יותר, כי אני הולך ונחלש, אני חובב מושבע של מדע בדיוני וכל מה שזז (במיוחד אם הוא מהמין הנשי J) מכריז בזאת עליך כ:
אשת הברזל, סופר-וומן (
Superwoman), וונדר-וומן (Wonder Woman) , פלורנס נייטניגייל  ושליחת אלוהים עלי אדמות.

בזאת גם אני מתנצל קבל עם ועדה על היותי:
סופר נודניק, סופר בכיין, סופר חלש (אם יש משהו כזה) וביעקר חרא של בעל וגם אבא לא מוצלח כל כך לאחרונה.

בזאת אני גם מכריז שאשתדל (אבל באמת אשתדל) לשנות את דרכי ולהיות מוצלח יותר בעתיד, זה יהיה איטי, אז אל תמדדי לי עם סטופר.

 

ילדיי היקרים (בהנחה שיום אחד תגיעו גם לכאן) מאחר ואתם מושלמים בעניי, רק המשיכו כך, אני כבר אגיע ואדביק אתכם.

 

לכולנו שוב יום משפחה שמח.

נכתב על ידי , 1/3/2006 01:00   בקטגוריות ניתן למות ולהשאר בחיים בו זמנית  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,741

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לישי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ישי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)